זכור אב / חסידות דז'יקוב / אברהם מרדכי קורניק
חסידות רופשיץ - חסידות דז'יקוב
להאזנה
שלום עליכם / מחבר לא ידוע שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא |
'שלום עליכם' הוא פיוט הפותח את טקס הקידוש בליל שבת (ששי בערב). מחברו אינו ידוע וייתכן כי מוצאו מחוגי המקובלים. הוא מצוי בדפוסים החל מן המאה ה-17. הפיוט מבוסס על אגדה ממסכת שבת (קיט ע"ב), המספרת שלאחר תפילת ערבית של שבת, שני מלאכי שרת מלווים את האדם בדרכו אל ביתו, וכאשר הם נוכחים לדעת שהכל בבית מוכן וערוך לשבת, הם מברכים את יושבי הבית. בני הבית משיבים להם בברכה ובהזמנתם אל הבית, ומבקשים את ברכתם. הפיוט נתקבל בכל קהילות ישראל, והן מקבלות אתו את פני השבת. לכל קהילה לחן משלה לפיוט ולעתים אף יותר מלחן אחד. חלק מהלחנים מבוססים על נוסח התפילה וחלקם לחנים חדשים בני ימינו. יש החוזרים על כל בית פעמיים ויש שלוש פעמים. |
• שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם / הַשָּׁרֵת – בחלק מן הקהילות אומרים בבית הראשון 'מלאכי השרת' ובשאר הבתים 'מלאכי השלום'. • מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים – בחלק מהקהילות גורסים לומר 'מלך', ולא 'מִמֶּלֶך'. • בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם – יש נוהגים לומר 'ברכונו', בלשון רבים. • צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם – בחלק מן הקהילות נוהגים לדלג על הבית הזה. • בְּשִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם – בקהילת הספרדיות נוסף הבית הזה ויש נוהגים לאומרו במקום 'צאתכם לשלום'. • כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ – פסוק מתהלים צא, יא. פסוק זה והפסוק הבא שנתווספו לפיוט מבטאים את התפיסה כי המלאכים הם רק שליחיו של ה' ומי ששומר ומגן על האדם הוא הקב"ה. • ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם – לקוח מתהלים קכא, ח. |
מנדל בריכטא (1896-1997), פעל במשך שנים רבות כבעל תפילה בבית כנסת בשכונת ראנד בירושלים, אשר נחשב כבית כנסת המרכזי לחסידי צאנז. בריכטא היה אקליקטן מוסיקלי. הרפרטואר ששימש לצרכיו כבעל תפילה, או לשירה בבית, כלל ניגונים ממקורות שונים. לפי עדות בנו, נהג מנדל לשיר את שלום עליכם בכמה לחנים. בלחןזה, המיוחס על ידי מנדל לחסידי דז'יקוב, היה שר שלום עליכם כאשר רצה לקצר. ואמנם, הלחן הזה מורכב משלוש פראזות קצרות בלבד |
כותר |
שלום עליכם / חסידות דז'יקוב / מנדל בריכטא |
---|---|
מסורת |
חסידות רופשיץ - חסידות דז'יקוב |
לחן ממסורת |
שלום עליכם / חסידות דז'יקוב |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
דירוג ביצוע |
5 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?