Videos by Yehudah Seewald
A lecture given on the eve of a study of the teachings of Rabbi Yitzchak Arama, organized in Peta... more A lecture given on the eve of a study of the teachings of Rabbi Yitzchak Arama, organized in Petah Tikva by Ziv Elul. In the lecture we embark on a fascinating journey following the life of Rabbi Yitzchak Arama, and reveal new-old discoveries. 83 views
Talks by Yehudah Seewald
במערכת "קול הלשון" עולים שיעורים תורניים שלי בשתי קטגוריות:
משנה ברורה - שיעורים במשנה ברורה הלכו... more במערכת "קול הלשון" עולים שיעורים תורניים שלי בשתי קטגוריות:
משנה ברורה - שיעורים במשנה ברורה הלכות שבת, בתוספת מבואות, הלכות אקטואליות וסיכומים;
סיכומי הדף היומי - שיעורים קצרים, בני 5-8 דקות לדף, המסכמים את הדף היומי בצורה תמציתית ובהירה ו"עושים סדר" בדף.
לשיעורים ישנה גישה דרך האתר, בקישור המצורף, ודרך הטלפון.
books by Yehudah Seewald
aleh zayis מכון עלה זית לייקווד, 2024
את פירושו הארוך של רס"ג לתורה הוא ראה כחיבורו העיקרי. הפירוש לספר בראשית ולספר שמות התפרסם באופן ... more את פירושו הארוך של רס"ג לתורה הוא ראה כחיבורו העיקרי. הפירוש לספר בראשית ולספר שמות התפרסם באופן חלקי בעבר. בתקופה זו הננו עמלים על ההדרת הפירוש לספר ויקרא, וכעת, לרגל פרשיות מצורע ואחרי, יוצא לאור הפירוש לפרשיות אלו, כשהוא לבדו מגיע לשיעור ספר שלם. בספר מופיע המקור הערבי, כשהוא משוחזר מעשרות קטעי גניזה ומובאות, תרגום לעברית, הערות ומבוא.
המפעל העולמי להדפסת ספרי הרמב"ם, 2023
בספר זה מופיעה מהדורה מחודשת של הספר "מורה הפרישות ומדריך הפשיטות" של רבי דוד הנגיד, שזכות ראשוני... more בספר זה מופיעה מהדורה מחודשת של הספר "מורה הפרישות ומדריך הפשיטות" של רבי דוד הנגיד, שזכות ראשונים לפרסומו שמורה ליוסף פנטון. במהדורה זו מופיע תרגום חדש, על פי עיון מחדש בכתב היד שעל פיו תוקנו אי-אלו מקומות; הוספת חלקים מכתבי יד אחרים; הערות קצרות, ובסוף הספר - סידור רעיונותיו העיקריים לפי שני צירים: אהבת ה' ועליית הנפש, והקבלת רעיונותיו למורה הנבוכים מזה ולדברי מהרח"ו מזה.
במצורף - הספר כולו, להגדיל תורה ולהאדירה.
The world factory for printing Maimonides' books - מפעל העולמי להדפסת ספרי הרמב"ם, 2024
" רבי דוד ב"ר יהושע הנגיד, סופר פורה ורב-תחומי, כתב גם פירוש על חלק מ"משנה תורה" של סביו הגדול, ה... more " רבי דוד ב"ר יהושע הנגיד, סופר פורה ורב-תחומי, כתב גם פירוש על חלק מ"משנה תורה" של סביו הגדול, הרמב"ם. במסגרת זו פירש את "סדר התפילה" הנמצא בסוף ספר אהבה של הרמב"ם, ופירושו יוצר מזיגה ייחודית של הלכה ומנהג, כאשר בתחום המנהג נפתח צוהר למנהגי ארם-צובא בתקופתו; ובנוסף, כולל הספר פשט, דרשנות קדומה ששורשיה בפירושי רס"ג, דברי חסידות הממשיכים את הקו הצופי שבחלק מספריו, ודברי קבלה, האורגים יחד את הקוסמולוגיה המיימוניסטית שבספר המדע, עם רעיונות קבליים מספר הבהיר ומספר הזוהר. בכך מעיד ספר זה על רוחב ידיעותיו ותחומי העניין של מחברו.
חיבורנו מהווה גם עדות על קיומם של ספר הפרחים של רס"ג, תרגומו לתפילה, פירושו של חכם בשם רבי צדוק, פירוש למקרא בערבית של רבי אברהם אבן עזרא, ופירושיהם של חכמי מצרים: רבי חננאל בן רבי שמואל, רבי אברהם בן הרמב"ם ורבי תנחום הירושלמי.
המהדורה כוללת מבוא (43), גוף החיבור ומפתחות (א-ריא).
בצרופה: שערים והמבוא לחיבור.
מכון הגות ודעת ישראל Machon Hagut ve'daat Israel, 2023
מורה הנבוכים, ספר היסוד של הפילוסופיה היהודית, זכה לתרגומים ופירושים רבים לצד מהדורות רבות. עם זא... more מורה הנבוכים, ספר היסוד של הפילוסופיה היהודית, זכה לתרגומים ופירושים רבים לצד מהדורות רבות. עם זאת חסרה מהדורה שתציג את התרגום הראשון, שהרמב"ם סמך עליו - תרגומו של אבן תיבון, עם פרשניו הקדמונים, כשהם מוגהים על פי מיטב כתבי היד, ומופיעים באותיות מאירות עיניים.
והנה - הגיעה, תודה לאל, השעה להופעת הכרך הראשון (מתוך חמשה בתכנון) של המהדורה הזו, כשהיא כוללת גם את פירושים של נרבוני ואבן כספי ומדור בשם "שיטה מקובצת" האוסף לתוכו את מיטב הפרשנות הקדומה מהמזרח והמערב. במדורים נוספים מופיע פירושו המשולב של מסלרנו, "ביאורים" המרחיבים את סוגיות היסוד של המורה ואת דברי מפרשיהם ומגישים אותם באופן קולח, שינויי נוסח המתחשבים גם באוטוגרפי הרמב"ם, מיטב כתבי היד של המקור והתרגום ועוד, ו"ספר המפתח" המפנה למאות ספרים העוסקים באלפי שאלות ובירורים בדברי הרמב"ם.
aleh zayis מכון עלה זית לייקווד, 2023
את פירושו הארוך של רס"ג לתורה הוא ראה כחיבורו העיקרי. הפירוש לספר בראשית ולספר שמות התפרסם באופן ... more את פירושו הארוך של רס"ג לתורה הוא ראה כחיבורו העיקרי. הפירוש לספר בראשית ולספר שמות התפרסם באופן חלקי בעבר. בתקופה זו הננו עמלים על ההדרת הפירוש לספר ויקרא, וכעת, לרגל פרשת תזריע, יוצא לאור הפירוש לפרשה זו, כשהוא לבדו מגיע לשיעור ספר שלם. בספר מופיע המקור הערבי, כשהוא משוחזר מעשרות קטעי גניזה ומובאות, תרגום לעברית, הערות ומבוא.
מכון אביר יעקב, נהריה
ר' יצחק עראמה (1494-1420 לערך) – רב, פרשן ופילוסוף, היה מן הדמויות הבולטות והמשפיעות בשלהי ימי הב... more ר' יצחק עראמה (1494-1420 לערך) – רב, פרשן ופילוסוף, היה מן הדמויות הבולטות והמשפיעות בשלהי ימי הביניים. יצירתו הגדולה בכמות ובאיכות מתכתבת עם העבר: עם המורשת הספרדית, השמרנית והפילוסופית, וחותרת לסלול דרך עצמאית ואמצעית; עם ההווה: עם תולדות חייו בקטלוניה ובארגון על סיפו של גירוש ספרד ואחריו; ועם העתיד - עם דרשני הדורות שאחריו, "שותי מימיו הנאמנים". את סיפורו מבקש הספר שלפנינו לספר. כיצד התגבשה הגותו של בעל העקידה? האם הושפע מספר הזוהר? מה היה טיב יחסיו עם הרמב"ם? מה היה טיב קשריו עם ר"י אברבנאל, שהואשם בגניבה ספרותית מחיבוריו? כיצד השפיעה על הגותו המעבר מסמורה התורנית לערי אראגון הפילוסופיות? כיצד הגיב לאתגרים המיוחדים של תקופתו, בחשיפה למדעים, לפילוסופיה ולנצרות? המעקב אחר סיפור יצירתו שזור בפרקי חייו, בתגליות ביבליוגרפיות חדשות ובסקירה מקיפה של משפחתו, של חיבוריו ושל השפעתם.
כולל משנה תורה לרמב"ם לפי עדי נוסח מבית מדרשו שבמצרים,
פירוש רבי יעקב אלאמאשטי, הנדפס ברמב"ם פרנ... more כולל משנה תורה לרמב"ם לפי עדי נוסח מבית מדרשו שבמצרים,
פירוש רבי יעקב אלאמאשטי, הנדפס ברמב"ם פרנקל תחת "פירוש קדמון ממצרים", כשבס"ד זכינו להכפיל את כמותו מכתבי יד אחרים;
אסופת "קול נגידים" ובה פירושים וחידושים ממשפחת הרמב"ם הנגידים, בהם שרידי פירושו של מחותנו, רבי חננאל בר שמואל, ראשון מפרשי המשנה תורה, ועוד;
ובסופו מהדורות של שיעור הרמב"ם, ושרידי "המספיק לעובדי ה'" לרבי אברהם על הלכות שבת.
haotzar - האוצר, 2019
בספר זה מופיעה מהדורה ביקורתית של תרגומו ופרשנותו של רב סעדיה גאון לספר אסתר, שנכתבה בערבית-יהודי... more בספר זה מופיעה מהדורה ביקורתית של תרגומו ופרשנותו של רב סעדיה גאון לספר אסתר, שנכתבה בערבית-יהודית. מהדורה זו, מלווה בהקדמה ובתרגום ללשון הקודש, הערות ועיונים, ובהם מושם דגש על השפעתו פרשנותו של רס"ג על הבאים אחריו, בפרשנות המקרא ובהלכה.
רס"ג קרא לספר זה "כתאב אלאינאס באלגלוה" - ספר הליווי הגלות, והוא כולל בו דיון נרחב אודות דרכי התנהגותה והתמודדותה של האומה היהודית במצבי משבר, בצילן של מלכויות מצליחות ותחת עול גזירות שונות. לצד דיונים יסודיים אלו, מלווה רס"ג את המגילה בתובנות מקוריות רבות, בתחום הפרשנות, ההגות וההלכה.
המקור הערבי מבוסס על מהדורתו של מיכאל וקסלר, The Book of Conviviality in Exile.
haotzar - האוצר, 2018
בספר זה מופיעה מהדורה ביקורתית של תרגומו ופרשנותו של רב סעדיה גאון לספר איכה, שנכתבה בערבית-יהודי... more בספר זה מופיעה מהדורה ביקורתית של תרגומו ופרשנותו של רב סעדיה גאון לספר איכה, שנכתבה בערבית-יהודית. מהדורה זו, מלווה בהקדמה ובתרגום ללשון הקודש, הערות ועיונים, ובהם מושם דגש על השפעתו פרשנותו של רס"ג על הבאים אחריו, בפרשנות המקרא ובהלכה.
רס"ג קרא לספר זה "כתאב אכ'לק" - ספר המידות, והוא כולל בו דיון נרחב אודות עשרים מידות הנפש, מעלותיהן וחסרונותיהן.
בשנת תשע"ח פורסם על ידי מכון האוצר בראשות שמעיה הלוי, "ספר הביאור" - פירוש רבי תנחום הירושלמי למג... more בשנת תשע"ח פורסם על ידי מכון האוצר בראשות שמעיה הלוי, "ספר הביאור" - פירוש רבי תנחום הירושלמי למגילות אסתר, רות ואיכה, בתרגומם של הרב עזרא קורח והרב נסים סבתו, ובצירוף הערות ומבוא לתולדות המחבר ממני.
המהדורה נדפסה בחפזון ובספר מצומצם של עותקים, ואינה מצויה בשוק. מצורף בזאת תדפיף של המבוא לתולדות המחבר ודרכו בחיבוריו.
Papers by Yehudah Seewald
Beit Aharon V’Israel בית אהרן וישראל, 2024
המאמר מציג פירוש עתיק מתקופת הגאונים לתפילות העמידה של ראש השנה לפי נוסח ארץ ישראל. הפירוש, שנמצא... more המאמר מציג פירוש עתיק מתקופת הגאונים לתפילות העמידה של ראש השנה לפי נוסח ארץ ישראל. הפירוש, שנמצא בשני כתבי יד קדומים, שופך אור על מסורת התפילה העתיקה ומספק תובנות חשובות לחקר נוסחאות התפילה ופרשנותה. במבוא ובהערות ישנו ניתוח של הפירוש, השפעת רס"ג עליו, ניסיון לזיהוי מקומו, והשוואה לנוסחאות אחרות.
Beit Aharon V’Israel בית אהרן וישראל, 2024
המאמר מציג מהדורה ראשונה של פירוש לפרשת האזינו מאת רבי יהודה אבן בלעם, על פי שני כתבי יד. רבי יהו... more המאמר מציג מהדורה ראשונה של פירוש לפרשת האזינו מאת רבי יהודה אבן בלעם, על פי שני כתבי יד. רבי יהודה אבן בלעם היה פרשן, מדקדק ובעל הלכה מספרד במאה ה-11. הפירוש משלב חידושים מקוריים עם רעיונות מהגאונים. המאמר חושף גם היבטים חדשים בפירושי רס"ג ורבי יצחק בן מר-שאול לשירת האזינו, ומדגים את חשיבות הפירוש להבנת פרשנות המקרא בתקופה זו.
Fragment of the Month, Cambridge University Library, 2024
This article discusses new insights from Cairo Genizah fragments regarding Saadia Gaon's biblical... more This article discusses new insights from Cairo Genizah fragments regarding Saadia Gaon's biblical commentary and anti-Karaite polemic. It explains how fragments T-S AS 154.313 and T-S AS 154.130 reveal connections between Saadia's commentary on Leviticus and his refutation of Karaite scholar Ibn Sāqawayh, particularly regarding the issue of consuming the fat tail of animals.
Beit Aharon V’Israel בית אהרן וישראל, 2024
עותק בן המאה ה-14 של ספרו המפורסם של רבינו יונה, "שערי תשובה", התגלגל לגניזת קהיר ודפיו התפזרו בס... more עותק בן המאה ה-14 של ספרו המפורסם של רבינו יונה, "שערי תשובה", התגלגל לגניזת קהיר ודפיו התפזרו בספריות העולם. הוא זוהה לא מכבר עם החיבור, אלא שעיון בו מגלה נוסח מקורי השונה באופן מכריע מהנוסח המוכר של "שערי תשובה", ונראה כעיבוד שלו. מוצע, על פי מטבעות לשון, לזהות אותו עם מחברו של "ספר היראה" שיוחס לרבינו יונה ובמקביל לרבי יצחק חסיד, ואולי רבי יצחק חסיד עיבד גם את ספר שערי תשובה וגם את ספר היראה.
לרגל ימי התשובה והרחמים מוהדרים קטעים אלו מהגניזה, כאשר בטור לצידם מופיע הנוסח של "שערי תשובה" המקורי, בליווי מבוא והערות ספורות המצביעות על חידושים העולים מהנוסח המעובד. אוסיף כאן הערה שעלתה אחרי ההדפסה. בשער ראשון אות יב, המעבד שינה מדברי רבינו יונה, שבדבריו נזכר רק מי שאיבד את ממונו ולכן נפשו עליו תאבל, והמעבד הוסיף גם את המאבד עצמו, ושינה לפי זה וכתב "או אם יצא נקי מנכסיו ונפשו עליו תאבל" כיון שעניין שני הוא שאיבד את ממונו ונפשו תאבל עליו, אבל במי שמאבד עצמו אין נפשו אבלה עליו. וחידוש גדול הוא שמי שניאץ והמרה את ה' צריך להצטער יותר ממי שאיבד עצמו.
Beit Aharon V’Israel בית אהרן וישראל, 2024
בחיבור שטרם נחקר כראוי וזהות מחברו לא ידועה בבירור, שנכתב בארצות המזרח התיכון לפני כחמש מאות וחמי... more בחיבור שטרם נחקר כראוי וזהות מחברו לא ידועה בבירור, שנכתב בארצות המזרח התיכון לפני כחמש מאות וחמישים שנה, ממשיך המחבר את דרכו של הרמב"ם במורה נבוכים, ומשתמש ב"מפתחותיו" לשם פענוח סודות הנביאים. במאמר זה משורטטים קווים לדרכו, מוצע לזהות את מחברו עם רבי סעיד אלעדני, מחבר פורה שעלה מתימן ושהה במצרים, סוריה וצפת, והיה בין מפרשי הרמב"ם, ומוהדר בזאת הפרק העוסק במתן תורה, ובו פרשנות מעניינת למעמד כולו, פסוק אחר פסוק.
hamakom, 2024
זווית חדשה על דרכו הייחודית בלימוד הגמרא של מר שושני, הגאון האגדי שנערץ על ידי הוגים וחכמים, ושדמ... more זווית חדשה על דרכו הייחודית בלימוד הגמרא של מר שושני, הגאון האגדי שנערץ על ידי הוגים וחכמים, ושדמותו המסתורית חזרה לשיח הציבורי
Beit Aharon V’Israel בית אהרן וישראל, 2024
בהמשך לפרקים הקודמים שפורסמו מפירושו של רבי שמריה ב"ר אלחנן, מ"ארבעת השבויים", מתפרסם בזאת הפירוש... more בהמשך לפרקים הקודמים שפורסמו מפירושו של רבי שמריה ב"ר אלחנן, מ"ארבעת השבויים", מתפרסם בזאת הפירוש לפרק חמישי של שיר השירים. דבר בעתו מה טוב - הפירוש של רבי שמריה קושר את הפרק הזה לחודש ניסן, "זמן הטל" וגם זמנם של רסיסי לילה מיסתוריים-משהו, והנמשל שלו הוא חודש ניסן שבו עלו עזרא ואנשיו לארץ ישראל ב"יסוד המעלה".
מלבד החידושים הפרשניים הרבים המשובצים בפרק זה, ניתנת גם הדעת לקשרים רבים בינו לבין פירוש רבי יוסף קמחי לשיר השירים, ונבחנת שאלת ההשפעה של רבי שמריה על רבי יוסף.
Beit Aharon V’Israel בית אהרן וישראל, 2024
לפני כמעט שנה פורסם המאמר הפותח, ובו פורטה בשורת תגלית פירוש שיר השירים של רבי שמריה ב"ר אלחנן, ר... more לפני כמעט שנה פורסם המאמר הפותח, ובו פורטה בשורת תגלית פירוש שיר השירים של רבי שמריה ב"ר אלחנן, ראש הישיבה והקהילה היהודית במצרים בסוף תקופת הגאונים. באותו מאמר פורסם גם הפירוש לפרק הראשון, ובחודשים שאחריו פורסם הפירוש לפרקים השני והשלישי. כעת בא תורו של הפרק הרביעי.
בין התגליות העיקריות לפרק זה - היחס המיוחד בינו לבין "מדרש שיר השירים מן הגניזה" ופענוח פרשה היסטורית שנידונה בחלקה במחקר, על התכתבויות בין מרכזי התורה בארץ ישראל ובמצרים בנוגע למדרש זה; עדות על פירוש רבי שמריה לספר דניאל; ועוד.
Uploads
Videos by Yehudah Seewald
Talks by Yehudah Seewald
משנה ברורה - שיעורים במשנה ברורה הלכות שבת, בתוספת מבואות, הלכות אקטואליות וסיכומים;
סיכומי הדף היומי - שיעורים קצרים, בני 5-8 דקות לדף, המסכמים את הדף היומי בצורה תמציתית ובהירה ו"עושים סדר" בדף.
לשיעורים ישנה גישה דרך האתר, בקישור המצורף, ודרך הטלפון.
books by Yehudah Seewald
במצורף - הספר כולו, להגדיל תורה ולהאדירה.
חיבורנו מהווה גם עדות על קיומם של ספר הפרחים של רס"ג, תרגומו לתפילה, פירושו של חכם בשם רבי צדוק, פירוש למקרא בערבית של רבי אברהם אבן עזרא, ופירושיהם של חכמי מצרים: רבי חננאל בן רבי שמואל, רבי אברהם בן הרמב"ם ורבי תנחום הירושלמי.
המהדורה כוללת מבוא (43), גוף החיבור ומפתחות (א-ריא).
בצרופה: שערים והמבוא לחיבור.
והנה - הגיעה, תודה לאל, השעה להופעת הכרך הראשון (מתוך חמשה בתכנון) של המהדורה הזו, כשהיא כוללת גם את פירושים של נרבוני ואבן כספי ומדור בשם "שיטה מקובצת" האוסף לתוכו את מיטב הפרשנות הקדומה מהמזרח והמערב. במדורים נוספים מופיע פירושו המשולב של מסלרנו, "ביאורים" המרחיבים את סוגיות היסוד של המורה ואת דברי מפרשיהם ומגישים אותם באופן קולח, שינויי נוסח המתחשבים גם באוטוגרפי הרמב"ם, מיטב כתבי היד של המקור והתרגום ועוד, ו"ספר המפתח" המפנה למאות ספרים העוסקים באלפי שאלות ובירורים בדברי הרמב"ם.
פירוש רבי יעקב אלאמאשטי, הנדפס ברמב"ם פרנקל תחת "פירוש קדמון ממצרים", כשבס"ד זכינו להכפיל את כמותו מכתבי יד אחרים;
אסופת "קול נגידים" ובה פירושים וחידושים ממשפחת הרמב"ם הנגידים, בהם שרידי פירושו של מחותנו, רבי חננאל בר שמואל, ראשון מפרשי המשנה תורה, ועוד;
ובסופו מהדורות של שיעור הרמב"ם, ושרידי "המספיק לעובדי ה'" לרבי אברהם על הלכות שבת.
רס"ג קרא לספר זה "כתאב אלאינאס באלגלוה" - ספר הליווי הגלות, והוא כולל בו דיון נרחב אודות דרכי התנהגותה והתמודדותה של האומה היהודית במצבי משבר, בצילן של מלכויות מצליחות ותחת עול גזירות שונות. לצד דיונים יסודיים אלו, מלווה רס"ג את המגילה בתובנות מקוריות רבות, בתחום הפרשנות, ההגות וההלכה.
המקור הערבי מבוסס על מהדורתו של מיכאל וקסלר, The Book of Conviviality in Exile.
רס"ג קרא לספר זה "כתאב אכ'לק" - ספר המידות, והוא כולל בו דיון נרחב אודות עשרים מידות הנפש, מעלותיהן וחסרונותיהן.
המהדורה נדפסה בחפזון ובספר מצומצם של עותקים, ואינה מצויה בשוק. מצורף בזאת תדפיף של המבוא לתולדות המחבר ודרכו בחיבוריו.
Papers by Yehudah Seewald
לרגל ימי התשובה והרחמים מוהדרים קטעים אלו מהגניזה, כאשר בטור לצידם מופיע הנוסח של "שערי תשובה" המקורי, בליווי מבוא והערות ספורות המצביעות על חידושים העולים מהנוסח המעובד. אוסיף כאן הערה שעלתה אחרי ההדפסה. בשער ראשון אות יב, המעבד שינה מדברי רבינו יונה, שבדבריו נזכר רק מי שאיבד את ממונו ולכן נפשו עליו תאבל, והמעבד הוסיף גם את המאבד עצמו, ושינה לפי זה וכתב "או אם יצא נקי מנכסיו ונפשו עליו תאבל" כיון שעניין שני הוא שאיבד את ממונו ונפשו תאבל עליו, אבל במי שמאבד עצמו אין נפשו אבלה עליו. וחידוש גדול הוא שמי שניאץ והמרה את ה' צריך להצטער יותר ממי שאיבד עצמו.
מלבד החידושים הפרשניים הרבים המשובצים בפרק זה, ניתנת גם הדעת לקשרים רבים בינו לבין פירוש רבי יוסף קמחי לשיר השירים, ונבחנת שאלת ההשפעה של רבי שמריה על רבי יוסף.
בין התגליות העיקריות לפרק זה - היחס המיוחד בינו לבין "מדרש שיר השירים מן הגניזה" ופענוח פרשה היסטורית שנידונה בחלקה במחקר, על התכתבויות בין מרכזי התורה בארץ ישראל ובמצרים בנוגע למדרש זה; עדות על פירוש רבי שמריה לספר דניאל; ועוד.
משנה ברורה - שיעורים במשנה ברורה הלכות שבת, בתוספת מבואות, הלכות אקטואליות וסיכומים;
סיכומי הדף היומי - שיעורים קצרים, בני 5-8 דקות לדף, המסכמים את הדף היומי בצורה תמציתית ובהירה ו"עושים סדר" בדף.
לשיעורים ישנה גישה דרך האתר, בקישור המצורף, ודרך הטלפון.
במצורף - הספר כולו, להגדיל תורה ולהאדירה.
חיבורנו מהווה גם עדות על קיומם של ספר הפרחים של רס"ג, תרגומו לתפילה, פירושו של חכם בשם רבי צדוק, פירוש למקרא בערבית של רבי אברהם אבן עזרא, ופירושיהם של חכמי מצרים: רבי חננאל בן רבי שמואל, רבי אברהם בן הרמב"ם ורבי תנחום הירושלמי.
המהדורה כוללת מבוא (43), גוף החיבור ומפתחות (א-ריא).
בצרופה: שערים והמבוא לחיבור.
והנה - הגיעה, תודה לאל, השעה להופעת הכרך הראשון (מתוך חמשה בתכנון) של המהדורה הזו, כשהיא כוללת גם את פירושים של נרבוני ואבן כספי ומדור בשם "שיטה מקובצת" האוסף לתוכו את מיטב הפרשנות הקדומה מהמזרח והמערב. במדורים נוספים מופיע פירושו המשולב של מסלרנו, "ביאורים" המרחיבים את סוגיות היסוד של המורה ואת דברי מפרשיהם ומגישים אותם באופן קולח, שינויי נוסח המתחשבים גם באוטוגרפי הרמב"ם, מיטב כתבי היד של המקור והתרגום ועוד, ו"ספר המפתח" המפנה למאות ספרים העוסקים באלפי שאלות ובירורים בדברי הרמב"ם.
פירוש רבי יעקב אלאמאשטי, הנדפס ברמב"ם פרנקל תחת "פירוש קדמון ממצרים", כשבס"ד זכינו להכפיל את כמותו מכתבי יד אחרים;
אסופת "קול נגידים" ובה פירושים וחידושים ממשפחת הרמב"ם הנגידים, בהם שרידי פירושו של מחותנו, רבי חננאל בר שמואל, ראשון מפרשי המשנה תורה, ועוד;
ובסופו מהדורות של שיעור הרמב"ם, ושרידי "המספיק לעובדי ה'" לרבי אברהם על הלכות שבת.
רס"ג קרא לספר זה "כתאב אלאינאס באלגלוה" - ספר הליווי הגלות, והוא כולל בו דיון נרחב אודות דרכי התנהגותה והתמודדותה של האומה היהודית במצבי משבר, בצילן של מלכויות מצליחות ותחת עול גזירות שונות. לצד דיונים יסודיים אלו, מלווה רס"ג את המגילה בתובנות מקוריות רבות, בתחום הפרשנות, ההגות וההלכה.
המקור הערבי מבוסס על מהדורתו של מיכאל וקסלר, The Book of Conviviality in Exile.
רס"ג קרא לספר זה "כתאב אכ'לק" - ספר המידות, והוא כולל בו דיון נרחב אודות עשרים מידות הנפש, מעלותיהן וחסרונותיהן.
המהדורה נדפסה בחפזון ובספר מצומצם של עותקים, ואינה מצויה בשוק. מצורף בזאת תדפיף של המבוא לתולדות המחבר ודרכו בחיבוריו.
לרגל ימי התשובה והרחמים מוהדרים קטעים אלו מהגניזה, כאשר בטור לצידם מופיע הנוסח של "שערי תשובה" המקורי, בליווי מבוא והערות ספורות המצביעות על חידושים העולים מהנוסח המעובד. אוסיף כאן הערה שעלתה אחרי ההדפסה. בשער ראשון אות יב, המעבד שינה מדברי רבינו יונה, שבדבריו נזכר רק מי שאיבד את ממונו ולכן נפשו עליו תאבל, והמעבד הוסיף גם את המאבד עצמו, ושינה לפי זה וכתב "או אם יצא נקי מנכסיו ונפשו עליו תאבל" כיון שעניין שני הוא שאיבד את ממונו ונפשו תאבל עליו, אבל במי שמאבד עצמו אין נפשו אבלה עליו. וחידוש גדול הוא שמי שניאץ והמרה את ה' צריך להצטער יותר ממי שאיבד עצמו.
מלבד החידושים הפרשניים הרבים המשובצים בפרק זה, ניתנת גם הדעת לקשרים רבים בינו לבין פירוש רבי יוסף קמחי לשיר השירים, ונבחנת שאלת ההשפעה של רבי שמריה על רבי יוסף.
בין התגליות העיקריות לפרק זה - היחס המיוחד בינו לבין "מדרש שיר השירים מן הגניזה" ופענוח פרשה היסטורית שנידונה בחלקה במחקר, על התכתבויות בין מרכזי התורה בארץ ישראל ובמצרים בנוגע למדרש זה; עדות על פירוש רבי שמריה לספר דניאל; ועוד.
למשך מספר שבועות יתפרסמו בו פרקים מהלכות נגעים של רס"ג, כשהם מקובצים מתוך פירושו הארוך לספר ויקרא, פרשיות תזריע (ממנו יצאה מהדורת ניסיון בשנה שעברה) ומצורע.
בצרופה - הפרק הראשון והתגובות שעליו בגיליון שאחריו
גם כאן אנחנו רואים את ההישענות על תפסיר רס"ג ועל מדרשי חז"ל, את ההקבלות ל"לקח טוב", לצד פירושים מקוריים: מה יקרה אם עם ישראל יעלה מהגלות לארץ ישראל מעצמו, ולמה? למה שימש הענן שתחת רגלי עם ישראל בלכתם במדבר? מהן משמעויות המספרים הלא-מדויקים המופיעים במקרא?
כפי שהולך ומתברר, רס"ג מרחיב בתחילת כל פרשה אך לא כהקדמה לה, בנושא מרכזי אחד, ומפתח אותו בסגנון הדרשה הקדומה שנהגה בתקופת הגאונים. נושא פרשת מצורע הוא התשובה.
הפירוש נזנח בערך בתקופת הרמב"ם כיון שאנשים חדלו להתפלל בנוסח רס"ג והפירוש שלו לא התאים למה שהם אמרו.
ר' יוסף ראש הסדר, בן זמנו ומקומו של הרמב"ם, קיים את אשר כתב שתכנן לכתוב פירוש על התפילה. לפירושו השתמש כבסיס בפירוש רס"ג, ועליו הוסיף פירוש בכל מקום שבנוסח התפילה שרווח בזמנו – התואם לנוסח סידור רשב"ן. בכל מה שלא נוסף על נוסח התפילה של סידור רס"ג, אין שום שינוי מהתפסיר הקדום.
מפירושו של ר' יוסף ראש הסדר שרדו קטעים רבים של אוטוגרף (!), ועוד טפסים רבים. החיבור שלו רחב היקף וכולל את כל תפילות השנה.
על פי פירושו של ר"י ראש הסדר ניתן להשלים גם את כל הדילוגים שבטופס התפסיר של רס"ג.
לפירושים אלו תועלת הן בחידושים שבפירוש התפילה, והן ככלי לבירור נוסחאות התפילה של רס"ג ורשב"ן שרבות מתחבטים בהם.
המאמר כולל: א. מבוא המביא את תולדות פירוש רס"ג ופירוש רב יוסף ראש הסדר לתפילה, הפירוש שלפנינו וכו', ורשימת קטעי הגניזה המרכיבים אותו. ב. ההדרה של הפירוש - מקור ותרגום ללה"ק, ושחזור נוסח התפילה של רס"ג ושל רשב"ן על פיו ועל פי כתבי היד של נוסחי הסידורים. ג. הרחבה בכשלושים חידושים בפירוש התפילה והשוואה לדברי ראשונים ואחרונים.
בראש כתב היד מופיע הכיתוב "תוספות התורה", אך ברור מתוך סגנונו שאין מדובר בחיבור מבית מדרשם של בעלי התוספות באירופה. הוא גם מעתיק מדברי מפרשים שנכתבו בערבית – בשפת המקור, ומכאן שחי בארץ דוברת ערבית. הפירוש מלוקט ממדרשים ומפרשים אחדים. רובו מיוסד על העתקת "מדרש לקח טוב" לרבי טוביהו ב"ר אליעזר, וגם כשהדברים מופיעים במדרשים אחרים – לשונו של "תוספות התורה" קרובה ללשון ה"לקח טוב". כמו כן הוא מביא מ"רבי סעדיה ז"ל", והכוונה לרס"ג, וכן מרש"י. פעמים רבות מובאים דברי "ר' יהודה ז"ל", שאולי הוא "ר' יהודה הלוי השר ז"ל" המובא בכינויו זה פעם אחת (דף 34 ע"א). פירושיו של רבי יהודה זה דומים במקומות רבים בענייניהם לפירושי רמב"ן.
תקציר המאמר שב"חצי גבורים":
חיבורו הפולמוסי הראשון של רס"ג נגד הקראים, שנכתב בעודו במצרים, לא נודע עד היום אלא על פי אזכוריו אצל רס"ג והקראים. במחקר זה מתפרסמים תשעה קטעי גניזה המכילים כנראה את רובו של החיבור, ועל ידי כך מתבררים ארבעת תכניו: הוכחת צדקת מסורת הרבנים, חשיפת מניעיו של ענן, ההוכחות לקדמות חשבון הלוח העברי ודרכי עיבור השנים על פי האביב. כעת מתגלה גם אופיו הדינמי של החיבור, שהלך והתרחב מבלי להתפרסם, עד שהתפצל לחיבורים שונים והם אלו שפורסמו על ידי רס"ג באופן רשמי.
בין הנושאים שנידונו במאמר ובהערות:
א. ההתייחסות הראויה לספרי הקראים והשימוש בהם בבית המדרש (הערה 5)
ב. האם אמר ענן 'חפישו באורייתא שפיר'? (הערה 9)
ג. האם נמשך רבינו חננאל אחר רס"ג, אחרי גאוני בבל, או אחרי הירושלמי? (הערה 15)
ד. האם אכן סבר רס"ג שחשבון העיבור על פי הלוח קדום, ממשה רבינו, ולא קידשו את החודש על פי עדים אלא כהוראת שעה בגלל הצדוקים? והאם שינה רס"ג בעוד נושאים רק מפני הצדוקים? (עמ' י; הערה 15; הערה 69; הערה 111-114)
ה. חיבור 'כתאב אלרד עלי ענן' כ'מגילת סתרים' שלא פורסמה, אלא הלכה והתפתחה עד שפוצלה לחיבורים שונים (עמ' טו-טז)
ו. ההשלכות בהלכה ובמנהג לתקופת שמואל, למרות שאינה מדויקת (עמ' כא-כב)
ז. מי היה ר' מנשה החבר בן סעדיהו המעולה בחבורה? (הערה 64)
ח. תוקפה של המסורת כמקור ידע נוסף, לצד החושים והשכל (הערה 96)
ט. תרי"ג מצוות כלולות בעשרת הדברות (הערה 98)
י. מערכת כללים לקידוש החודש, שונה מהמוכר בימינו אך דומה במסקנותיה, שפורסמה על ידי המלומד המוסלמי מחמד בן מוסא אלכ'וארזמי שחי בערך בין השנים 780-850, אך הייחוס לו מעורפל. אם הגאונים אכן הכירו מערכת כללים זו, נסתר טיעון מרכזי של חוקרי הלוח היהודי. כעת נמצא שרס"ג הכיר את המערכת הזו, והיא ככל הנראה "סוד העיבור" שנמסר לדעתו למשה רבינו מסיני (הערה 102-103)
יא. מתי חי אנטיגנוס איש סוכו, והאם היה כהן גדול? (הערה 104-106)
יב. היכן כתב רס"ג על האינטרס של ענן בשינוי ההלכות כדי לקבל את תמיכת המוסלמים? (הערה 117)
יג. מהדורות בתפסיר רס"ג לתורה ועדויות להן בחיבורים אחרים שלו ובפירוש רבי אברהם בן הרמב"ם (הערה 121)
יד. רמז לזמן גלות מצרים ולשנים עד בנין הבית בפסוק 'ויסעו מרעמסס ויחנו בסכת' (עמ' נז)
טו. האם הקיפו ענני הכבוד את בני ישראל בכל שנות הליכתם במדבר? (הערה 138)
טז. דעת רס"ג שחז"ל דיברו במקומות רבים על נושאים שמציאותם אינה אפשרית, רק כדי להדגים עקרון הלכתי (הערה 140)
יז. מקור לדין תוספת שבת לפניו מ'שמור' (הערה 144)
יח. האם בזמן הגאונים לא התפללו הנשים בימי נדתן? (הערה 160)
יט. האם 'ממחרת הפסח' הוא ממחרת י"ד או ט"ו? כיצד הכריעו חז"ל כאפשרות השניה? (הערה 170)
כ. האם כבר הופיעה שירה שקולה אצל היהודים בדורו של רס"ג? האם היה רס"ג ספרדי? (הערות 176-177)
כא. האם שנת תשע"ו מעוברת שלא כדין? (עמוד עז-פ).
על מאמר זה פורסם תיקון חשוב מאת נדיה וירדו, שמצאה שחציו השני של כתב היד, מ"זכור את חודש האביב", אינו של רס"ג אלא ציטוט מספר המצוות של סהל בן מצליח
ראו כאן:
https://www.lib.cam.ac.uk/collections/departments/taylor-schechter-genizah-research-unit/fragment-month/fotm-2022/fragment-3
הספר כולל את ספר הגלוי; ספר אפיקורוס, מאת כ'אלף אבן סרג'אדו; הנוסח הערבי (תפסיר) לספר הגלוי; ספר תיקון השגיאות שנמצאו בכתבי ראש הישיבה הפיומית, מאת מבשר בן ניסי הלוי; וספר חשיפת השגיאות שנמצאו בכתבי ראש הישיבה הפיומית, גם כן מאת מבשר בן ניסי הלוי.
בגירסתו העברית והמלאה של המאמר, נסקרים בקצרה החיבורים והרקע לחיבורם, הסיבות שבגינן חיבר רב סעדיה את "ספר הגלוי", ומפורטות עשרה תועליות שניתן לדעתו להפיק מהחיבור. בימינו ניתן למצוא בו אפיקי תועלת נוספים, שרב סעדיה לא הדגישם, ובהם דרכו של רס"ג בפרשנות המקרא, המשתקפת משימושיו בספר זה במילים מקראיות. כמו כן נסקרו במאמר דרכי פרסום חלקי הספר במאה וחמשים השנים האחרונות, אט אט, עד להכללתם במהדורה ה(כמעט) שלמה, ביצירתם הגדולה של יהושע בלאו ויוסף יהלום.
התרגום מרחיב דעת ונקרא בשטף, מטיל את הקורא לסערת אותם ימים רחוקים. סידור קטעי החיבור, ששוחזר מקטעי הגניזה, מתקבל על הדעת ברוב המקרים, אך בחלק מהפרטים נראה שהוא שגוי. שלושה קטעי גניזה נוספים של "ספר הגלוי" שלא פורסמו עד כה ולא נכללו במהדורת בלאו-יהלום, וזוהו על ידי והם מתפרסמים בזאת, מוסיפים חלקים נוספים לחיבור ומשנים את סדרם של חלק מהקטעים שכבר זוהו. לכך מצטרפים שיקולים אחרים הבוחנים מחדש את הסדר הפנימי והרעיוני של החיבור, וכן שיקולים העולים מהתבוננות בסדרם הפיזי של קטעי הגניזה, וכל אלו מביאים לסדר שונה במקצת, כמפורט בטקסט העברי של המאמר.
מאחד הקטעים החדשים שזוהו נראה שרב סעדיה ביקש להראות בפירושו ל"ספר הגלוי" את התועלת שבלימוד מתמטיקה גבוהה ללימוד התורה, ובכך הדגיש את מעלתו האישית, בהיותו בעל ידע נרחב בתחומים אלה. כמו כן, מקטעי הגניזה החדשים ניתן ללמוד על סדרם הנכון של האנשים שרב סעדיה תוקף במאמר זה, כולל שם שנעלם מעיני החוקרים עד כה, יהודה, בנו של ראש הגולה, דוד בן זכאי.
המהדורה מלווה בהערות קצרות, תמציתיות, מרחיבות ומזמינות דיון נוסף, כפי שמודגם במאמר. אחת הדיונים עוסק בחישוב קץ אחרית הימים, הכלול גם הוא בספר הגלוי, ככל הנראה כחלק משיטת ההיסטוריוגרפיה של רב סעדיה, המחלקת את ההיסטוריה היהודית לקבוצות של כ-500 שנה.
מחקר דפוס הפירוש וסגנונו מעלה התאמה לפירושו של רבי דוד להלכות יסודי התורה, המתבסס על פירוש ומשא ומתן עם המלומד המוסלמי בן עירו, אבן טיבוגא.
ההרצאה עוסקת בהיבטים ההלכתיים, הטריגונומטריים וההיסטוריים של הפירוש.
לשאלה זו השלכה לדיון אודות הרחבת איסור שוחד על נבחרי ציבור.
בשיעור זה, בין היתר, אור חדש על שתי הלכות מוקשות ברמב"ם שבמאות השנים האחרונות עמלו ליישבם, והנה מתברר שהרמב"ם כבר מסר שיעור ביישובן.