Daniel Reiser
Daniel Reiser is an Associate Professor and the Chair of the Department of Jewish Thought at Hertzog College, Jerusalem. He specializes in Kabbalah, Hasidic philosophy, modern Mysticism, and theology in the Shoah. Reiser was a Matanel and a Warburg Post-Doc Fellow at The Hebrew University of Jerusalem and was an adjunct lecturer in the department of Jewish Thought there. He was a Yad-Vashem Post-Doc Fellow in Jerusalem and a Claims Conference Saul Kagan Post-Doc Fellow in Advanced Shoah Studies, New York. Reiser is an Israeli and Canadian citizen
Supervisors: Aviezer Ravitzky, Moshe Idel, and Dan Michman
Supervisors: Aviezer Ravitzky, Moshe Idel, and Dan Michman
less
InterestsView All (15)
Uploads
Books by Daniel Reiser
"העיקר הוא לעמול על האמת. בשיטה זו החל 'היהודי הקדוש', אבל בקוצק עיינו בה יותר ויותר, עד הקצה" (אברהם יהושע השל). חסידים עד הקצה – כך תיאר הרבי מקוצק את ייחודה של חבורת חסידיו, החבורה שהביאה לשיא את "המרד הקדוש" שהתחולל בחסידות פולין לפני כמאתיים שנה. חבורה פלאית זו קמה לתחייה בספר שלפניכם. סיפורם נוצר באש, נשרף באש ועלה באש השמיימה - אך שרד ביידיש, והינה הוא לפניכם בתרגום לעברית. סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה מסופר כאן בסגנון העסיסי האופייני ליידיש, בדגש אישי המאיר את דמויות גיבוריו, ובפרשנות עמוקה המדגישה את היסוד המהפכני השוזר אותו. הספר פותח בילדותו של הרבי מקוצק ובסיפור הצטרפותו למרד של "היהודי" נגד "החוזה"; ממשיך ומתאר את תקופת המרד תחת מנהיגותו של רבי שמחה בונים; מרחיב על הקצנת המרד בהובלת הרבי מקוצק עצמו; וחותם בהסבר קיצו של המרד – עקב הסתגרות הרבי מקוצק בחדרו למשך עשרים שנה, ונוכח המרד נגד המרד שהוביל תלמידו, רבי מרדכי יוסף, בעל מי השלוח. הטלטלות המרתקות שעוברות על חסידות קוצק נובעות מדרישת האמת שנמצאת בבסיסה: דבקות עמוקה ובלתי מתפשרת, שבזכותה אישם של גיבורי קוצק ממשיכה להאיר עד עצם היום הזה. אברהם יהושע השל (1972-1907) נודע בתור פילוסוף יהודי־אמריקני ופעיל חברתי, אך ראה את עצמו בתור "האחרון מדור, אולי היהודי האחרון מוורשה, שנשמתו חיה במז׳יבוז׳ ומוחו בקוצק". ספרו קוצק: במאבק למען חיי אמת (מגיד, 2015) הציג את תורת הרבי מקוצק, והספר שלפניכם מרחיב את היריעה ונותן מבט פנורמי רב־דורי. הספר יוצא לאור בתרגומם של פרופ' דניאל רייזר ואיתאל בארי (מיידיש לעברית), ובעריכתו של ד"ר דרור בונדי.
Papers by Daniel Reiser
I begin with an introduction to the poem and an analysis of the portrayal of Hasidism that emerges from it, comparing this with Wiesel’s other writings. In Wiesel’s post-Holocaust perspective, Hasidism is a movement that advocates community unity as the highest value, surpassing even life itself. According to this, it is preferable to die in unity than to survive in solitude. The Hasidic niggun, in Wiesel’s post-Holocaust conception, serves as the Jewish community’s connection to its history, religious tradition, and God, despite the numerous tragedies endured by the Jewish people.
The second part of the article delves into the historical background that could have inspired the poem, drawing upon photographs and archival materials in Polish, Yiddish, and Hebrew. All three parts of the poem’s prologue are rooted in actual, horrific historical events.
The article concludes by comparing Wiesel’s “Tale of a Niggun” to Itzhak Katzenelson’s poem “The Martyrdom of Shlomo Zelichovsky”. This section bridges the literary and historical aspects of the article, thereby highlighting Wiesel’s unique perspective.
פרשנותו של מרטל וקריאתו להעדפת הסיפור האמוני – מוצגות בהשוואה לפרשנויות מסורתיות-יהודיות שונות שניתנו לתורת הצמצום הקבלית מזמן האר"י ועד למאה העשרים, בעיקר בתורת החסידות מבית מדרשם של המגיד ממזריטש ורבי נחמן מברסלב ומנגד של תלמידי הגאון מווילנה.
המאמר עוסק בשאלה מהי אמונה ובמשמעותה החינוכית לאדם, ומוסברת לאור משנתם של ויליאם ג'יימס, מרטין בובר ולודוויג ויטגנשטיין ובעימות עם תפיסות חילון מודרניות. אפיון האמונה הנידון כאן נוגע במישרין בנושאים קיומיים ובתגובות חינוכיות שונות אליהם, כמו סבל, אמת, הכנעה, ענווה, הכרת הטוב ועוד.
בדרשות שנישאו בעל פה, בסיפורים עממיים שהועבדו מפה לאוזן, במדות
קצרות ושנונות ועוד. המעתק מן הממד האוראלי לממד הטקסטואלי נעשה בעיקר
לאחד התמסדות התנועה והיה כרוך בתרגום היידיש לעברית ובהתרחקות החומד
המודפס מן המקור. הדגש על הממד האוראלי שימש גם גורם מרכזי להתקדשותה של
שפת היידיש, השפה שבה נשאו הצדיקים את דרשותיהם וסיפורי המעשיות שסיפרו.
בנוסף, האיום התרבותי על החסידות העצים את ההתבדלות הפיסית והתרבותית של
החסידים, והתבדלות זו העצימה וקידשה כמו גם שימרה את היידיש.
"העיקר הוא לעמול על האמת. בשיטה זו החל 'היהודי הקדוש', אבל בקוצק עיינו בה יותר ויותר, עד הקצה" (אברהם יהושע השל). חסידים עד הקצה – כך תיאר הרבי מקוצק את ייחודה של חבורת חסידיו, החבורה שהביאה לשיא את "המרד הקדוש" שהתחולל בחסידות פולין לפני כמאתיים שנה. חבורה פלאית זו קמה לתחייה בספר שלפניכם. סיפורם נוצר באש, נשרף באש ועלה באש השמיימה - אך שרד ביידיש, והינה הוא לפניכם בתרגום לעברית. סיפורם של גיבורי קוצק: מלובלין ועד איזביצה מסופר כאן בסגנון העסיסי האופייני ליידיש, בדגש אישי המאיר את דמויות גיבוריו, ובפרשנות עמוקה המדגישה את היסוד המהפכני השוזר אותו. הספר פותח בילדותו של הרבי מקוצק ובסיפור הצטרפותו למרד של "היהודי" נגד "החוזה"; ממשיך ומתאר את תקופת המרד תחת מנהיגותו של רבי שמחה בונים; מרחיב על הקצנת המרד בהובלת הרבי מקוצק עצמו; וחותם בהסבר קיצו של המרד – עקב הסתגרות הרבי מקוצק בחדרו למשך עשרים שנה, ונוכח המרד נגד המרד שהוביל תלמידו, רבי מרדכי יוסף, בעל מי השלוח. הטלטלות המרתקות שעוברות על חסידות קוצק נובעות מדרישת האמת שנמצאת בבסיסה: דבקות עמוקה ובלתי מתפשרת, שבזכותה אישם של גיבורי קוצק ממשיכה להאיר עד עצם היום הזה. אברהם יהושע השל (1972-1907) נודע בתור פילוסוף יהודי־אמריקני ופעיל חברתי, אך ראה את עצמו בתור "האחרון מדור, אולי היהודי האחרון מוורשה, שנשמתו חיה במז׳יבוז׳ ומוחו בקוצק". ספרו קוצק: במאבק למען חיי אמת (מגיד, 2015) הציג את תורת הרבי מקוצק, והספר שלפניכם מרחיב את היריעה ונותן מבט פנורמי רב־דורי. הספר יוצא לאור בתרגומם של פרופ' דניאל רייזר ואיתאל בארי (מיידיש לעברית), ובעריכתו של ד"ר דרור בונדי.
I begin with an introduction to the poem and an analysis of the portrayal of Hasidism that emerges from it, comparing this with Wiesel’s other writings. In Wiesel’s post-Holocaust perspective, Hasidism is a movement that advocates community unity as the highest value, surpassing even life itself. According to this, it is preferable to die in unity than to survive in solitude. The Hasidic niggun, in Wiesel’s post-Holocaust conception, serves as the Jewish community’s connection to its history, religious tradition, and God, despite the numerous tragedies endured by the Jewish people.
The second part of the article delves into the historical background that could have inspired the poem, drawing upon photographs and archival materials in Polish, Yiddish, and Hebrew. All three parts of the poem’s prologue are rooted in actual, horrific historical events.
The article concludes by comparing Wiesel’s “Tale of a Niggun” to Itzhak Katzenelson’s poem “The Martyrdom of Shlomo Zelichovsky”. This section bridges the literary and historical aspects of the article, thereby highlighting Wiesel’s unique perspective.
פרשנותו של מרטל וקריאתו להעדפת הסיפור האמוני – מוצגות בהשוואה לפרשנויות מסורתיות-יהודיות שונות שניתנו לתורת הצמצום הקבלית מזמן האר"י ועד למאה העשרים, בעיקר בתורת החסידות מבית מדרשם של המגיד ממזריטש ורבי נחמן מברסלב ומנגד של תלמידי הגאון מווילנה.
המאמר עוסק בשאלה מהי אמונה ובמשמעותה החינוכית לאדם, ומוסברת לאור משנתם של ויליאם ג'יימס, מרטין בובר ולודוויג ויטגנשטיין ובעימות עם תפיסות חילון מודרניות. אפיון האמונה הנידון כאן נוגע במישרין בנושאים קיומיים ובתגובות חינוכיות שונות אליהם, כמו סבל, אמת, הכנעה, ענווה, הכרת הטוב ועוד.
בדרשות שנישאו בעל פה, בסיפורים עממיים שהועבדו מפה לאוזן, במדות
קצרות ושנונות ועוד. המעתק מן הממד האוראלי לממד הטקסטואלי נעשה בעיקר
לאחד התמסדות התנועה והיה כרוך בתרגום היידיש לעברית ובהתרחקות החומד
המודפס מן המקור. הדגש על הממד האוראלי שימש גם גורם מרכזי להתקדשותה של
שפת היידיש, השפה שבה נשאו הצדיקים את דרשותיהם וסיפורי המעשיות שסיפרו.
בנוסף, האיום התרבותי על החסידות העצים את ההתבדלות הפיסית והתרבותית של
החסידים, והתבדלות זו העצימה וקידשה כמו גם שימרה את היידיש.
and the status of the Zaddik “speaking Torah.” Hasidism represented— and represents— an oral culture in which the verbal transfer of its sacred content sanctifies the language spoken by its adherents, in this case, Yiddish. This article presents a theological and sociological examination of the various stages of the sanctification of Yiddish among Hasidim from the movement’s early stages to the late twentieth century.
Note: This special issue is being released in two segments. Not all of the pieces mentioned in this introduction have yet been published.
The First Israeli Conference for the Study of Contemporary Spiritualities
אוניברסיטת חיפה
יום שני, כ"ז באדר התשס"ט, 23 במרץ 2009
יו"ר: פרופ' רחל מנקין, אוניברסיטת מרילנד, קולג׳ פארק
'אין כאן אפילו דיבור אחד שאמרתי': הדרשה החסידית ויידיש
ד"ר דניאל רייזר, המכללות האקדמיות הרצוג וצפת
נפלאות דרכי הטקסט: היווצרות שולחן ערוך הרב
ד"ר לוי קופר, מכון פרדס
דברי סיכום: פרופ' יורם בילו, האוניברסיטה העברית