מפה
מראה
מַפָּה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מפה |
הגייה* | mapa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־פ־י/ה |
דרך תצורה | משקל מַקְטֵלָה |
נטיות | ר׳ מַפּוֹת, מפַּת־, ר׳ מַפּוֹת־ |
- לשון חז"ל חתיכת בד, בפרט כזו המשמשת לכסוי השולחן.
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָּה וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַל הַכֶּסֶת.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ח, משנה ג)
- ”רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא; אייתו תכא קמיה, פרס מפה וקידש“ (בבלי, מסכת פסחים – דף ק, עמוד ב) (כאן במשמעות יריעת בד לכסוי הלחם)
- וִיבֹרַךְ עַל מַפָּה נְקִיָּה לְלֹא פְרוּסַת חַלָּה, וַתַּחְבֹּשׁ שְׁבִיס-שַׁבָּת לְרֹאשָׁהּ "אימי, זכרונה לברכה", חיים נחמן ביאליק
- עברית חדשה תרשים המתאר את העולם הפיזי באופן מופשט.
- לפני תשע שנים הביאו ראשונה מפה של ארץ זרה ופרשו אותה על מפתה של ארץ-ישראל "פרכוסים אחרונים", אלתר דרויאנוב, 1912
- "המשכנו לפי המפה / לצעוד ארבעים קילומטר; / בצל תאנה ענפה / חיכה לנו בדואי זקן, / חכם, ומסכן." (הטיול הגדול, מאת נעמי שמר)
גיזרון
[עריכה]- גיזרון המילה המקורית שנוי במחלוקת.[1] יש הסוברים שמקור המילה העברית מלטינית: mappa – מטפחת[2] (ובהשאלה גם מפת העולם דרך הביטוי mappa mundi); ואחרים סוברים שלהיפך.
- במשנה תיארה המילה יריעת בד כלשהי, למשל ”סִימָנִין הָיוּ לְכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא מַפָּה וְצֶבַע עַל כָּל מַפָּה וּמַפָּה כַּצֶּבַע שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן;“ (במדבר רבה, פרשה ב, סימן ז) כבר במשנה מופיעה המילה במשמעות "בד לכיסוי השלחן", ואליעזר בן יהודה מציין זאת בתשובתו לקורא.[3]
- המקור הסופי כנראה[4] המילה נָפָה, הכלי החקלאי הנפוץ עשוי יריעת בד לסינון\ניפוי קמח, מהשורש נ-ו-ף בעניין 'נענע, נפנף' שמתאר את פעולת ניפוי הקמח עם נפה.[5] משם מפה 'יריעת בד דומה לנָפָה' כמו מפת שולחן או יריעת בד דומה, כנראה[5] דרך צורה מְנָפָה ← מַפָּה (הטעמת ה'נ' ל'פּ' דגושה\מוכפלת).[6] קיום הצורה מְנָפָה כנראה מחזק את ההשערה שהמילה הלטינית mappa נובעת מהשורש השמי-פיניקית מפה\נפה, ולא ההפך.[7]
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- יריעה (1)
תרגום
[עריכה]- אוקראינית: мапа (1);
- אנגלית: map (2); tablecloth (1)
- יידיש: טישטעך (1)
- ערבית: خريطة (2, תעתיק: חריטה); مِفْرَش (1, תעתיק: מִפְרַשׁ)
- צרפתית: carte (2)
- רוסית: карта (2); скатерть (1)
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מפה |
מדריך טיולים בוויקימסע: מפות |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפות |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפת העולם |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ "פותחים שולחן", ירעם נתניהו, ספריית מט"ח
- ↑ מילון לטינית.
- ↑ עיתון 'האור', כ"ה טבת תרנ"ג, 1893 משמעות 2 היא נאמנה למקור הלטיני אך גם תשמו"ץ.
- ↑ יסטרוב.
- ↑ 5.0 5.1 קליין.
- ↑ יסטרוב.
- ↑ וזוהי ההשערה המקובלת: A Comprehensive Etymological Dictionary Of The English Language By Ernest Klein, page 444 אך המשמע המודרני הנגזר 'מפת העולם' כן נובע משימוש mappa בביטוי הלטיני mappa mundi.
מִפָּה
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מיפה |
שורש וגזרה | מ־פ־י/ה |
בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה יצר מפה, או תרשים. מיין, סיווג, סרק לפרוטרוט.
- הבוטנאי מיפה את כל הצמחים בשטח - הוא הכין דוח של רשימת המינים השונים ותפוצתם.
- ב-14 באפריל 2003 סיימו למפות 99% מהגנום האנושי.
גיזרון
[עריכה]- הפועל נגזר משם העצם מפה דלעיל.
נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: map
- ערבית: صَنَّفَ, رَسَمَ خَرائط