מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- (בתשובה לשאלה) אמנם, אכן, הדבר נכון.
- "הסידרת את החדר?" - "כן, עשיתי זאת".
- מילת עזר הבאה לפני הנשוא ומדגישה אותו על דרך החיוב.
- לא אוכל להתגייס למלאכה, אבל אני כן מתכוון לעזור פה ושם.
- לשון המקרא נכון; יציב, מבוסס.
- איטלקית: sì
- אנגלית: yes
- גרמנית: ja
- הולנדית: ja
- הונגרית: igent
- טורקית: evet
- יידיש: יאָ
- ספרדית: sí
- ערבית: نعم
- פולנית: tak
- צרפתית: oui
- פרסית: بله
- רומנית: da
- רוסית: да
השורש כון
|
השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .
כ־ו־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
כֵּן
|
|
|
|
נִפְעַל
|
נָכוֹן
|
נָכוֹן
|
יִכּוֹן
|
הִכּוֹן
|
לְהִכּוֹן
|
הִפְעִיל
|
הֵכִין הִכְוִין
|
מֵכִין מַכְוִין
|
יָכִין יַכְוִין
|
הָכֵן הַכְוֵן
|
לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה
|
הֻפְעַל
|
הוּכַן
|
מוּכָן
|
יוּכַן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
כִּוֵּן, כּוֹנֵן
|
מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן
|
יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן
|
כַּוֵּן, כּוֹנֵן
|
לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן
|
פֻּעַל
|
כֻּוַּן, כּוֹנַן
|
מְכֻוָּן, מְכוֹנָן
|
יְכֻוַּן, יְכוֹנַן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן
|
מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן
|
יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן
|
הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן
|
לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
כן
|
הגייה* |
ken
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
כ־ו־ן, גזרת נע"ו/י
|
דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
נטיות |
נ׳ כֵּנָה; ר׳ כֵּנִים, נ"ר כֵּנוֹת
|
- המביע את כוונותיו האמתיות.
- אני מקבלת את התנצלותך הכנה.
- ”כֵּנִים אֲנַחְנוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים“ (בראשית מב, פסוק יא).
- מקביל לאכדית: kēnu - אמיתי, כן.
- נפוצה הצורה השגויה כֵּנֶה במלרע (kene).
השורש כון
|
השורש כ־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא גם על פי גזרת השלמים וגם על פי גזרת נע"ו/י, יתר הנטייה נעשית על פי גזרת נע"ו/י .
כ־ו־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
כֵּן
|
|
|
|
נִפְעַל
|
נָכוֹן
|
נָכוֹן
|
יִכּוֹן
|
הִכּוֹן
|
לְהִכּוֹן
|
הִפְעִיל
|
הֵכִין הִכְוִין
|
מֵכִין מַכְוִין
|
יָכִין יַכְוִין
|
הָכֵן הַכְוֵן
|
לְהָכִין לְהַכְוִין הֲכָנָה הַכְוָנָה
|
הֻפְעַל
|
הוּכַן
|
מוּכָן
|
יוּכַן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
כִּוֵּן, כּוֹנֵן
|
מְכַוֵּן, מְכוֹנֵן
|
יְכַוֵּן, יְכוֹנֵן
|
כַּוֵּן, כּוֹנֵן
|
לְכַוֵּן, לְכוֹנֵן
|
פֻּעַל
|
כֻּוַּן, כּוֹנַן
|
מְכֻוָּן, מְכוֹנָן
|
יְכֻוַּן, יְכוֹנַן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן
|
מִתְכַּוֵּן, מִתְכּוֹנֵן
|
יִתְכַּוֵּן, יִתְכּוֹנֵן
|
הִתְכַּוֵּן, הִתְכּוֹנֵן
|
לְהִתְכַּוֵּן, לְהִתְכּוֹנֵן
|
| |
|
- ספרותי; במשלבים נמוכים יותר רווח בעיקר בצירופים כך, באופן הזה.
- ”וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות א, פסוק יב)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
כן
|
הגייה* |
kan
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
כ־ו־ן, גזרת נע"ו/י
|
דרך תצורה |
משקל קַל
|
נטיות |
ר׳ כָּנִים; כַּן־, ר׳ כָּנֵי־
|
- תושבת, מבנה שיעודו להיות בסיס לדבר מה.
- ”וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה“ (שמות ל, פסוק יח)
ערך בוויקיפדיה: כן |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כן |