תכנון תבוני

תכנון תבוני או עיצוב תבוני (באנגלית: Intelligent Design) הם טיעונים שנועדו להראות כי יצורים חיים נוצרו פחות או יותר בצורתם הנוכחית על ידי "מתכנן תבוני". פילוסופית לפיה מוצא החיים ותהליך האבולוציה של החיים הם מתוכננים ואינם אקראיים. על פי גישה זו מתוך התבוננות על הביולוגיה הקיימת ועל מורכבות היקום המסקנה היא דואליסטית.

תכנון תבוני גובש בשנות שנות ה-90 של המאה ה-20, בעיקר בארצות הברית, כניסיון הפרכה מפורש של תאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין. הגישה מבוססת על גרסה של הטיעון מהתכנון לקיומו של אלוהים שקידם הכומר האנגליקני וויליאם פיילי מתחילת המאה ה-19. התומכים בתכנון תבוני טוענים כי החלקים והמערכות התפקודיות של אורגניזמים חיים הם בעלי "מורכבות שאינה ניתנת לצמצום" - טיעון לפיו לא ניתן להסיר אף אחד מהחלקים המרכיבים שלהם מבלי לגרום לכל המערכת להפסיק לתפקד. בצד הטיעונים המדעיים לכאורה, קיימת תנועת התכנון התבוני שבמרכזה נמצא מכון דיסקברי ואישים כמו פיליפ אי ג'ונסון (מי שנחשב אבי התכנון הטבעי) שמודים כי הם רוצים לקדם שינוי לא רק בתחום האבולוציה, אלה גם לשנות מהיסוד את הדרך בה מלמדים ומבצעים מדע, משום שלדעתם לגישה הנטורליסטית, השוללת מעורבות של כוח על-טבעי יש השלכות חברתיות ומוסריות שליליות.

בבסיס רעיון התכנון התבוני נתפסת האבולוציה כתהליך נדיר אשר סיכוייו להצליח ללא התערבות של כוח-עליון לא סבירים. ההנחה היא כי האבולוציה אכן נכונה אך אינה עונה על השאלה האם קיים מחולל ראשוני (אלוהים) אלא אך ורק מסבירה כיצד התהליך מתהווה (יצור חי A ליצור חי B).

מתנגדי התכנון התבוני רואים בו לא יותר מניסיון להציג בריאתנות במסווה מדעי. לטענתם, חלק נכבד מהטענות של תומכי התכנון התבוני שגויות, כלומר התופעות הללו ניתנות להסבר על פי התאוריות המדעיות הקיימות, והשאר אינן אלא פערים בידע המדעי, ואינן מעידות על דבר מעבר לכך שהמדע טרם הצליח להסביר את אותן תופעות. "מסמך הטריז" שנחשף בשנת 1999 גילה תוכנית פעולה מדעית, פוליטית וחברתית שחיבר המכון. מטרתו היא לשנות את התרבות האמריקאית על ידי עיצוב מדיניות ציבורית כך שתשקף ערכים פרוטסטנטיים, שמרניים (פוליטיים), פונדמנטליסטיים, אוונגליסטים.

תומכי התכנון התבוני, שפותח על ידי מכון דיסקברי, דורשים להכיר בה כתאוריה מדעית וללמדה בשיעורי מדעים בבתי הספר הציבוריים בארצות הברית, במקביל ללימודי האבולוציה. דרישה זאת הציתה מחלוקת ציבורית מתמשכת בארצות הברית וברחבי העולם. המתנגדים רואים בדרישה הזאת ניסיון ללמד בריאתנות, אשר בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק שאסור ללמדה בבתי ספר של המדינה, בגלל דרישת החוקה להפרדת דת ומדינה.

היחס לאבולוציה ובריאתנות

בעוד הבריאתנות שואפת להוכיח שהעולם נברא על פי התיאור המופיע בספר בראשית או בחיבור דתי אחר, וזרם מרכזי בו אף דוגל בכך שבריאה זו התרחשה פחות מ-4,000 שנים לפני הספירה (Young Earth Creationism), התכנון התבוני אינו גורס כל דרך ספציפית לדרך בה נוצר העולם או לגילו, מעבר לכך שנדרש לכך תכנון תבוני. כך, בעוד חלק מאנשי התכנון התבוני תומכים בדעה שהעולם צעיר יחסית, אחרים תומכים בדעה שהיקום והחיים על פני כדור הארץ התפתחו במשך מיליארדי שנים. עם זאת, לדעת תומכי התכנון התבוני, אין די במוטציות האקראיות ובברירה הטבעית, אותם הם מכנים "דרוויניזם", בשביל להסביר את האבולוציה של כל צורות החיים.

טיעונים של תומכי התכנון התבוני

הסתברות נמוכה לקיום אבולוציה אקראית

לטענת תומכי התכנון התבוני, המעבר בין הכימיה לחיים מצריך מספר עצום של תנאים, עד שהוא משול לסיכוייו של אדם אחד לזכות בפיס אלפי פעמים ברציפות. האסטרונומים פרד הויל וצ'נדרה ויקראמסינג העריכו את ההסתברות ליצירת חיים, ולפי מסקנתם (המכונה בפי מתנגדיה בשם "הטעות של הויל"), מדובר באחת לעשר בחזקת ארבעים אלף. לדבריהם, מספר זה "די גדול כדי לקבור את דרווין יחד עם תיאורית האבולוציה". במקום אחר טוען הויל, כי הסיכוי להתפתחות חיים מפותחים באופן אקראי דומה לסיכוי שסופת טורנדו שתפגע במחסן גרוטאות תהפוך אותו באופן אקראי למטוס בואינג 747.

מורכבות שאינה ניתנת לצמצום

ערך מורחב – מורכבות שאינה ניתנת לפישוט

הרעיון שמערכות ביולוגיות מסוימות התפתחו בתהליך אבולוציוני רגיל דורש קיום של דור קודם בעל יכולת תפקודית המותאמת פחות מהדור שבא אחריו. על-פי תומכי גישת התכנון התבוני, מערכות מסוימות, מכילות רמת מורכבות גבוהה מאוד, בעלות אופטימיזציה (השגת הפתרון המיטבי לבעיה) גבוהה, כך שכל גריעת חלק קטנטן מהמערכת תחסל את התפקודיות שלה, דבר שלכאורה ימנע קיום של דור קודם הדומה לדור הקיים. התנאי להימצאות פונקציונליות מינימלית של המכניזם הביולוגי הראשוני הוא, לטענתם, מורכב מכדי להיווצר אבולוציונית, ולכן נראה לכאורה שאין מסלול מתון מספיק במעלה של האי סבירות ההדרגתית.

דוגמאות ידועות:

• שוטון של יצורים חד-תאיים, כשוטון הזרע או החיידק.
• סינתוז חלבונים על ידי הריבוזומים בעזרת מידע המקודד ב-RNA, שבתורו משועתק מה-DNA, שנוצר על ידי חלבוני העתקה המקודדים בו עצמו.
• מערכת החיסון- הביולוג מייקל בהה טען לדוגמה כי מערכת החיסון היא דוגמה ל"מורכבות שאינה ניתנת לצמצום".

הטיעון מושמע בידי בריתנים ותומכי תכנון תבוני לגבי מערכות שונות כמו עיניים, עצי סקוויה, שלד מורכב של ספוגים, מערכת החיסון ועוד. הטיעון הוא כי לא ייתכן כי מערכות אלה הופיעו בצורה מקרית. מדענים תומכי אבולוציה מסכימים כי הופעה מקרית היא דבר לא סביר, ומסבירים זאת באמצעות מנגנון הצטברות לא מקרי הנובע מברירה טבעית שבה שינויים שונים מצטברים ומעניקים יתרון גם למבנים שנראה לכאורה שאין בהם תועלת כגון "עין לא מתפקדת". לאחר שדוגמאות רבות כאלה הוצאו, בריאתנים פנו לעוד ועוד תחומים ומערכות בחיפוש אחר פערים שקיימים עדיין בידע המדעי. כאשר כל פער כזה משמש מחדש לטעון מחדש את הטיעון הבסיסי, לפיו אם המדע אינו יודע כרגע את התשובה איך התפתח מנגנון מורכב מסוים, התשובה היא בהכרח תכנון תבוני. זאת תוך כדי התעלמות מהסברים לחידות התפתחות של מבנים מורכבים קודמים.

בפסק הדין של משפט הפנדה של דובר כתב השופט ג'ונסון כי "פרופסור בהה נשאל בקשר להצהרתו משנת 1996 כי המדע לעולם לא ימצא הסבר אבולצוני למערכת החיסון. הוצגו לפניו חמישים ושמונה מאמרים שעברו ביקורת עמיתים, תשעה ספרים וכמה פרקים מספרי לימוד באימנולוגיה העוסקים באבולוציה של מערכת החיסון. למרות זאת הוא פשוט המשיך לעמוד על דעתו כי אין בכל אלה ראיות מספקות וכי הדברים פשוט "לא די טובים" בחקירה הנגדית על ידי אריק רוטשילד, נציג התיבה במשפט נאלץ בהה להודות כי לא קרא את רוב המאמרים הללו.

החכמה הקיימת בטבע

בטבע קיימת מורכבות וחכמה רבה שלדעת תומכי התכנון התבוני קשה להסבירה. הטיעון של התכנון התבוני הוא שהאבולוציה עובדת רק באופן אקראי אצל יצורים לא מפותחים, ולכן קשה להסביר באמצעות דבר זה התפתחות מבנים או התנהגות מתוחכמת .

דוגמאות:

• המבנה הגאומטרי של כוורת דבורים בצורת תאים משושים, שהוא המבנה האופטימלי ביותר שיכול להיות מבחינת ניצול וחוזק, מבלי שהדבורים היו בשיעור גאומטריה אחד.

הטיעון נשען על הנחה, נפוצה למדי בקרב מתנגדי אבולוציה, לפיה בגלל המקריות שקיימת בתהליך האבולוציה, היא כל כולה תהליך מקרי לגמרי. טיעון זה נפוץ גם בהקשרים אחרים כמו תיאור בניית מטוס 747 באמצעות רוח שעוברת על פני גל גרוטאות. טיעון זה שגוי שכן אבולוציה גם מערבת היבטים לא מקריים - של ברירה טבעית שבו פרטים שמותאמים יותר לסביבה הם בעלי סיכוי גבוה יותר לשרוד ולהתרבות. בספר "השען העיוור" ממחיש ריצ'רד דוקינס את ההבדל בין שני הדברים באמצעות מספר דוגמאות.

לדוגמה אם קוף מקליד בצורה מקרית לגמרי הסיכוי שהוא יצליח להקליד אפילו משפט קצר כמו "נדמה לי שהוא כמו סמוּר" (מתוך מחזה של שייקספיר) נמוך מאד. הזמן הסביר להופעת המשפט הזה - כלומר לקבל מבנה מסודר בצורה מקרית, הוא מאות מילארדי שנים. דבר זה נשאר נכון גם אם משתמשים באלפי מחשבים שמקלידים בקצב מהיר מאד. לעומת זאת אם משלבים בתהליך המקרי (הקלדת הקוף) גם תהליך לא מקרי כמו נעילה של אות שהיא נכונה, המשפט הנכון יופיע בממוצע תוך מספר דקות. דוגמה לשילוב של מקריות ותהליך סלקציה לא מקרי, ניתן לראות גם בתחום של לימוד מכונה - לדוגמה לימוד אבולוציוני של רובוטים ללכת על ידי שילוב של הגרלת פרמטרים שונים בתהליך התנועה, יחד עם תהליך לא מקרי של פסילה של אלגורתמים שלא עבדו, והגרלה מחודשת מתוך וריאציות על סט הפמרטרים שהצליחו לעבור את הדור הקודם.

ביקורת

על פי ריצ'רד דוקינס וג'רי קווין מדובר ברעיון דתי שאינו מגובה בשום ממצא:

אין שום ממצא התומך בתכנון תבוני - יש רק פערים-לכאורה בשלמות התיאור האבולוציוני, בשילוב עם "כשל ברירת המחדל". ובעוד שנכון לחלוטין שהמדע האבולוציוני אינו שלם ומלא, העדות החיובית המאששת את עובדת האבולוציה היא באמת אדירה ומורכבת ממאות אלפי תצפיות המאשרות זו את זו.

— ריצ'רד דוקינס וג'רי קוין, כמו ללמד על החסידה בשיעור חינוך מיני, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2005

דוקינס טען כי תומכי התכנון התבוני הם ממשיכי דרכו של אוגוסטינוס שהתנגד לסקרנות ולמדע. לטענתו העיקרון הבסיסי של "תאוריה" זו היא "אם אתם לא מבינים איך משהו פועל, לא חשוב; פשוט הניחו לעניין ואימרו שאלוהים עשה אותו". לטענתו המסר של הדוגלים בתאוריה היא לא לחקור מנגנונים ביולוגיים כמו פוטוסינתזה או דחף עצבי, שכן כל עוד מדובר בחידות לא פתורות ומורכבות, הן "בורות יקרת ערך" שכן תומכי התכנון התבוני זקוקים לפערים שיש בתאוריה האבולוציונית לגבי התפתחות מבנים, כמפלט אחרון לאלוהים.

הסתברות ו"הטעות של הויל"

רובה של הקהילה המדעית דוחה את מסקנותיהם של הויל ושל ויקראמסינג באשר להסתברות ליצירת חיים. טענת הנגד היא שתהליך הסקת המסקנות כולל טעויות לוגיות והשמטות רבות, ובעיקר התייחסותם לתאורית האבולוציה בדרך של ברירה טבעית, כאילו היא כוללת הנחה שהתהליך אקראי לגמרי. על פי התאוריה, המקובלת על רוב גדול של המדענים, אמנם בשלב הראשון נוצרות מוטציות אקראיות, אך עליהן פועל תהליך הבירור, שהוא תהליך מכוון ולא אקראי. טעות נוספת היא ההנחה שיצירת החיים הספונטנית חייבת להתרחש בבת אחת, כלומר ההנחה שהחיים שנוצרו בצורה ספונטנית חייבים להיות מורכבים כמו החיים כפי שאנו מכירים אותם היום (ולא פרימיטיביים ופשוטים יותר). כן נטען, שההסתברות הנמוכה להופעת מקרה יחיד של חיים מורכבים בצורה ספונטנית, מוכרעת על ידי המספר הגדול של ניסיונות המתרחשים בו זמנית בכל שטחו העצום של היקום, ובמשך כל מיליארדי שנות קיומו.

טיעונים לוגיים

הנחת היסוד בבסיס הטיעון היא שסיבוכיות מוחלטת מרמזת על תכנון. מתנגדי התכנון התבוני טוענים שישנן דוגמאות המפריכות את הטענה, לדוגמה: גל אבנים המכיל כמה עשרות סלעים, כל סלע שונה במסתו ובצורתו מהאחרים, ובינות לאבנים ישנה אחת אשר היא תיבה ישרה מושלמת. לכאורה האבן ה"מסותתת" מרמזת על תכנון (כלומר, אדם שסיתת אותה), אך למעשה היא צורה פשוטה בהרבה מהסיבוכיות של יתר האבנים על צורותיהן השונות.

אבולוציה לא ישירה

קיימים בטבע מקרים רבים, של מנגנונים שהתפתחו מתוך מנגנונים אחרים, שהיו קיימים כאשר שירתו צורך, שהפסיק להתקיים או שחשיבותו ירדה. צורת התפתחות זו נקראת "אבולוציה במסלול לא ישיר".

לדוגמה:

• עצמות השמע שבלב אוזני היונקים, שהתפתחו מזימים (שליונקים אין צורך בהם כיום)
• גלי הקול של דולפינים המשמשים לתקשורת, שהתפתחו לשמש כסונאר לאיכון מטרות ולתעתע בלהקות דגים
• כנפי הפינגווינים, ששימשו לתעופה בשלב אבולוציוני מוקדם, וכיום משמשות להגנה מפני הקור ולשחייה (עקב נדידת יבשת אנטארקטיקה).

אם מניחים שלשוטון החיידק הייתה מטרה קדומה שאינה שחייה, הטיעון בדבר התפתחותה ההדרגתית למטרה זו נפסל.

סיבוכיות נומינלית היא תוצר טבעי של מנגנונים אבולוציוניים, המתכנסים לביצוע פעולה במינימום אנרגיה ויתירות. כך ששוטונים ששימשו לעגינה בקבוצות (למשל: מושבות חיידקים, אזוב) ואיבדו תפקיד זה במעבר האורגניזם לסביבה אחרת, איבדו בהדרגה את יתר תכונותיהן שאינן רלוונטיות לתפקודן החדש (סיבוכיות נומינלית).

תכנון תבוני ובריאתנות

רבים ממתנגדי התכנון התבוני רואים בו מסווה להכנסת לימודי בריאתנות לבתי הספר בארצות-הברית, תחת שם אחר ובניגוד לחוק. זאת לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית אסר ללמד בריאתנות כמדע בבתי ספר של המדינה, בגלל דרישת החוקה להפרדת דת ומדינה. במשפט דובר (ראו בסעיף הבא) קיבל בית המשפט את עדותה של הפילוסופית של המדע ברברה פורסט, כי בספר הלימוד הבריאתני שעמד במרכזו של המשפט, הוחלף המונח "בריאה" באופן שיטתי במונח "תכנון תבוני", וכי החלפה זו נעשתה בשנת 1987, מיד לאחר פסק דין אדוארדס נגד אגילארד שאסר על לימוד בריאתנות כמדע. בית המשפט קבע כי זו "ראייה משכנעת... לכך שתכנון תבוני הוא בריאתנות בתווית חדשה". האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית מתייחסת בפרסומיה הרשמיים לתכנון תבוני כאל סוג של בריאתנות ("Intelligent Design Creationism").

תולדות התכנון התבוני

שורשי התכנון התבוני מצויים עוד בטיעון הטלאולוגי, והם לבשו ופשטו צורה בהתאם להתפתחות המדעית. בשנות ה-80 של המאה ה-20 פורסמו מספר ספרים בנושא הזה. מצד אחד יצא בשנת 1984 הספר "התעלומה של מוצא החיים", שהכיל הקדמה של פרופסור דין קניון, כימאי נודע, בו נטען שסיבוכיות החיים מצביעה על בורא. כן יצא בשנת 1986 ספרו של מיכאל דנטון "האבולוציה: תאוריה במשבר", בו נטען שבטבע יש עדויות לקיומו של כח עליון. מנגד, יצא ב-1986 ספרו של ריצ'רד דוקינס, השען העיוור, שפירט את אופן התרחשותה של האבולוציה ללא צורך בהנחת קיומו של בורא - מוטציות אקראיות ששרידותן מוכתבת בהתאמה לתנאי הסביבה - וטען שהמינים התפתחו בהתאם לתורת האבולוציה.

על פי סקרים עדכניים, רבים מתושבי ארצות הברית סבורים שסיפור הבריאה המופיע בתנ"ך הוא אמת, ולכן לדעתם ראוי ללמדו בשיעורי מדע במקביל לתאוריית האבולוציה. אולם, בשל העובדה שהתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית דורש הפרדת הדת מהמדינה, ומכיוון שסיפור הבריאה נחשב לרעיון דתי, אסר בית המשפט העליון של ארצות הברית ללמד את תורת הבריאה. כיוון שכך, פיתח ארגון המכונה מכון דיסקברי את תורת התכנון התבוני הטוענת להיותה תורה מדעית, והם מבקשים לתת לה זמן שווה לזמן המוקדש ללימוד תורת האבולוציה בשיעורי המדע בבתי הספר.

בשנת 2005 פסק בית דין פדרלי במשפט "קיצמילר נגד בית הספר המחוזי של דובר" לזכותם של 11 הורים בדובר, פנסילבניה, שדרשו לא ללמד שתורת התכנון התבוני היא בעלת משקל מדעי שווה לתאוריית האבולוציה. השופט ג'ון א. ג'ונס השלישי (מינוי של הנשיא הרפובליקני ג'ורג' ו. בוש משנת 2002) פסק כי הכללת תיאורית התכנון התבוני שנעשתה על ידי מועצת בתי הספר של המחוז מפרה את התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, המתווה הפרדה ברורה בין המדינה ובין הדת (קן מילר היה עד מומחה במשפט זה). ב-14 מדינות בארצות הברית שוקלים לשלב את לימודי התכנון התבוני בתוכנית הלימודים בביולוגיה. בין ההצעות: חוק במדינת מיזורי, המבקש להבטיח כי רק מדע שהוכח בניסויים יילמד בבתי הספר, ובכך לדחוק את רגלי תורת האבולוציה.

ראו גם

• בריאתנות
• דטרמיניזם
• משמעות החיים
• מוצא החיים
• מוצא המינים
• התנגדויות לתורת האבולוציה
• מחלוקת מדעית עם דרוויניזם
• הכנסייה הקתולית והאבולוציה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תכנון תבוני בוויקישיתוף

• קנת צ'אנג, משפט הקופים, הגרסה המתחכמת, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2005
• סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏מבחני החיים, באתר "הידען", 9 בפברואר 2006
• אליה ליבוביץ, ההוכחה האמריקאית לקיום האל, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2005
• שירות הידען, ‏החשיבות של הוקרת דארווין, באתר "הידען", 12 בפברואר 2010
• 'נובה': תכנון תבוני עומד למשפט, סרט תיעודי לצפייה ברשת. (אנגלית)
• צבי ינאי, מדוע האדם הנבון עדיין מאמין בבריאה?, באתר ynet, 10 בינואר 2011
• תכנון תבוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תכנון תבוני, דף שער בספרייה הלאומית
• By Design: Behe, Lennox, and Meyer on the Evidence for a Creator שידור בערוץ Uncommon Knowledge