קפלת ההלקאה
מידע כללי | |
---|---|
סוג | כנסייה קתולית |
על שם | מלקות |
כתובת | הרובע המוסלמי |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
מייסדים | מקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1929 |
תאריך פתיחה רשמי | 1929 |
אדריכל | אנטוניו ברלוצי |
קואורדינטות | 31°46′50″N 35°14′04″E / 31.780536111111°N 35.234366666667°E |
אתר רשמי | |
קפלת ההלקאה היא קפלה נוצרית קתולית בתחנה השנייה ב"וויה דולורוזה" בעיר העתיקה בירושלים, המוחזקת בידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית.
על פי הברית החדשה הוכה ישו באתר על ידי פונטיוס פילטוס והחיילים הרומים, ועל ראשו הונח כתר קוצים:
"וְהַהֶגְמוֹן הָיָה מַתִּיר לָעָם בְּכָל חַג אָסִיר אֶחָד אֵת אֲשֶׁר יֶחְפָּצוּ. וּבָעֵת הַהִיא הָיָה לָהֶם אָסִיר מְפֻרְסָם וּשְׁמוֹ בַּר־אַבָּא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִקְהֲלוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוּס: אֶת מִי תִרְצוּ שֶׁאַתִּיר לָכֶם, אֵת בַּר־אַבָּא אוֹ אֶת יֵשׁוּעַ?... וַיֹּאמְרוּ: אֵת בַּר־אַבָּא. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוּס: וּמָה אֶעֱשֶׂה ליֵשׁוּעַ? וַיַּעֲנוּ כֻלָּם: יִצָּלֵב. וַיֹּאמֶר הַהֶגְמוֹן: וּמֶה עָשָׂה רָעָה? וַיִּצְעֲקוּ עוֹד וַיֹּאמְרוּ: יִצָּלֵב!"
— הבשורה על-פי מתי, כ"ז 25-15
"אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וַיְיַסְּרֵהוּ בַּשּׁוֹטִים, וַיְשָׂרֲגוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא עֲטֶרֶת קֹצִים וַיָּשִׁימוּ עַל רֹאשׁוֹ וַיַּעֲטֻהוּ לְבוּשׁ אַרְגָּמָן. וַיֹּאמְרוּ: 'שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶך הַיְּהוּדִים', וַיַּכֻּהוּ עַל הַלֶּחִי."
— הבשורה על-פי יוחנן, י"ט 1–3
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-5 נבנתה כנסייה באתר, וזו נשאה את שמה של סופיה (החוכמה הקדושה), שכן במקום שמעו "חברי החוכמה" לראשונה את דבר הרשעתו של ישו[1]. אין מידע באשר לאתר עד המאה ה-12, עת הקימו בו הצלבנים כנסייה חדשה.
מסורת נוצרית מהמאה ה-16 טענה כי ניתן עדיין לשמוע בין כותלי המקום את צליל השוט בו הכו הרומאים את ישו. הכנסייה הולאמה בידי השלטון העות'מאני והפכה לאורווה. האגדה הנוצרית מספרת שבנו של שליט ירושלים שיכן בכנסייה את סוסיו, אך בבוקר נוכח לראות כי כל הסוסים מתו. הוא ציווה להכניס למקום את סוסיו הנותרים אך גם אלו מתו. לאחר שנועץ בחכמי האסלאם, הבין כי המקום קדוש, וכי סוסיו מתו כעונש על שהעז להכניסם אליו. בעקבות כך נטש הבן את הכנסייה. בהמשך שימשה הכנסייה כמפעל אריגה, ולבסוף היא חרבה.
המסדר הפרנציסקני חידש את הפולחן הנוצרי במקום בשנת 1838, לאחר שקיבל אותו מידי אבראהים פאשא. בין השנים 1927–1929 נבנתה הכנסייה מחדש על ידי אנטוניו ברלוצי אשר הסתמך על שרידי הכנסייה הצלבנית המקורית. הפרנציסקנים חשפו שרידים מהתקופה הצלבנית, דוגמת חלקי עמודים וכתובות צלבניות, ושימרו אותם.
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקפלה שוכנת בתחנה השנייה שבה נמצאים גם המוזיאון הארכאולוגי של בית הספר הפרנציסקני למקרא הצמוד לה מצפון, וקפלת ההרשעה וכפיית הצלב שנבנתה ב-1904 והנמצאת ממערב לה. ברלוצי בחר בכתר הקוצים כמוטיב האמנותי העיקרי של המבנה, הן בחזיתו והן בתוכו.
חזית הקפלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פתח הקפלה רבוע ומעליו קשת מחודדת מעוטרת בכריות צלבניות, המזכירות את הכריות שמעל קשתות הכניסה לכנסיית הקבר. מעל קשת הכריות קבועה קשת נוספת שמייצגת את כתר הקוצים, ובשיא החזית ניצבים פסל מלאך וצלב. מתחת למלאך מופיע בלטינית הכיתוב מהבשורה על-פי יוחנן: "כָּל אֲשֶׁר הוּא מִן הָאֱמֶת שׁוֹמֵע לְקוֹלִי". משני צדדי הכיתוב עשרה תבליטים של כלי עינויים (משמאל לימין): פרגול; קערה עם מים המייצגת את שטיפת ידיו של פונטיוס פילטוס; כתר קוצים; עמוד ההלקאה; צלב עם הכיתוב INRI; תרנגול לצד שלושה כוכבים המסמל את התכחשותו של פטרוס; סולם ושני מוטות – בקצה האחד חנית (זכר לדקירת ישו בידי לונגינוס) ובקצה האחר ספוג החומץ שניתן לישו; שוט; צבת להוצאת מסמרי הצליבה ושלושה מסמרים (שניים לידיים ואחד לרגלים):
פנים הקפלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקרת הקפלה מוזהבת ומייצגת את האור האלוהי, את התקווה ואת הבשורה לגאולה. בשיא הכיפה קבוע כתר קוצים נוטף דם, אך הוא מקיף פרחים המתנקזים לעץ פורח ומסמלים את התקווה. חלון הוויטראז' האמצעי מתאר את ישו כשהוא קשור לעמוד ההלקאה, סביבו קהל מרושע המנפנף בשוטים, והכיתוב "אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וַיְיַסְּרֵהוּ בַּשּׁוֹטִים" (יוחנן 19, 1). הוויטראז' שמימין למזבח מתאר את שחרור בר אבא ובוויטראז' השמאלי נראה פונטיוס פילטוס נוטל את ידיו. קירות הצד מעוטרים בדמויותיהם של מרים, אם ישו משמאל ויוחנן השליח מימין כשהוא אוחז בספר, אשר ניצבו לצד הצלב; וכן פרנציסקוס מאסיזי עם פצעי הסטיגמטה משמאל ופאולוס הקדוש האוחז בספר ובחרב מימין.
-
מימין: שחרור בר אבא
-
בתווך: ישו כשהוא קשור לעמוד ההלקאה
-
משמאל: פונטיוס פילטוס נוטל את ידיו
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 202–204.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של קפלת ההלקאה
- הקפלה, באתר משמורת ארץ הקודש
- סרטון על הקפלה של מרכז התקשורת הנוצרי
- הקפלה, באתר biblewalks