באליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בספליט, יוגוסלביה בשנת 1990 זכתה קראבה ב-3 מדליות זהב, בריצת 100 מטר בתוצאה של 10.89 שניות, לפני זילקה מילר (11.10 שניות) וקרסטין ברנדט (11.17 שניות) שתיהן ממזרח גרמניה, בריצת 200 מטר בשיא אישי של 21.95 שניות, לפני בת ארצה הייקה דרקסלר (22.19 שניות) וגלינה מלצ'וגינה מברית המועצות (22.23 שניות) ובריצת שליחות 4x100 מטר בתוצאה של 41.68 שניות, לפני מערב גרמניה (43.02 שניות) ובריטניה (43.32 שניות).
באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בטוקיו, יפן בשנת 1991 זכתה קראבה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 ארד והייתה לאתלטית המצטיינת באליפות. מדליות זהב בריצה היוקרתי ביותר ל-100 מטר בתוצאה של 10.99 שניות, לפני גוון טורנס מארצות הברית (11.03 שניות ) ומרלין אוטי מג'מייקה (11.06 שניות) ובריצת 200 מטר בתוצאה של 22.09 שניות, שוב לפני טורנס (22.16 שניות) ואוטי (22.21 שניות). מדליית ארד בריצת שליחות 4x100 מטר בתוצאה של 42.33 שניות, אחרי ג'מייקה (41.94 שניות) וברית המועצות (42.20 שניות).
למרות שהשתמשה בחומר שלא היה איסור על שימוש בו באותה תקופה, קנבוטרול (Clenbuterol), קיבלה קראבה השעיה למשך 3 שנים ולא יכלה להשתתף באולימפיאדת ברצלונה (1992) ולמעשה הקריירה הספורטיבית שלה הגיעה לסיומה.
גרמניה
