קושיצה
| |||
 | |||
| תצלום אוויר של קושיצה | |||
| מדינה |
 סלובקיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 קושיצה | ||
| ראש העיר | ירוסלב פולצ'ק | ||
| תאריך ייסוד | נזכרת לראשונה ב-1230 | ||
| שטח | 242.77 קמ"ר | ||
| גובה | 206 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 229,040 (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 968 נפש לקמ"ר (2004) | ||
| קואורדינטות | 48°42′58″N 21°15′41″E / 48.71611°N 21.26139°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.kosice.sk | |||
קוֹשִׁיצֶה (סלובקית: Košice, הונגרית: Kassa, במקורות יהודיים : קאשוי), בירת המחוז הדרומי של מזרח סלובקיה, מחוז קושיצה, והעיר השנייה בגודלה בסלובקיה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוֹשִׁיצֶה נמצאת בחלקה המזרחי של סלובקיה, בעמק הנהר הורנד (Hornád) במישור קושיצה, מוקפת ברכס הרי צְ'יֶרֶנָה הוֹרה (Čierna Hora) מצפון, ובגבעות וולובסקה וְרְכִי (Volovské vrchy) ממערב. העיר נמצאת בגובה 208 מטר מעל פני הים.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר מתגוררים כ-240,000 תושבים. בצפיפות של 968 אנשים לקמ"ר. שמינית מתושבי העיר אינם סלובקים, ומתפלגים לשיוך אתני באופן הבא: כ-9,000 הונגרים, כ-5,000 צוענים, כ-3,000 צ'כים, כ-1,300 רוסינים, כ-1,000 אוקראינים וכ-5,000 ששיוכם האתני אינו ידוע. ישנם בעיר גם גרמנים, מוראבים, פולנים, בולגרים, מאות בודדות של יהודים וכ-700 בעלי שיוכים אתנים נוספים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1230 נזכרת קושיצה בפעם הראשונה כישוב - עיר (villa), ברישומי רכישת קרקעות. ב-1281 נזכרת לראשונה העיר כ-civitas, במקום כישוב - עיר. מאותה השנה קיים גם החותם העתיק ביותר הידוע של העיר. בסביבות 1290 היה כבר מרכז העיר מוקף חומה.
ב-1290 השיגה העיר עצמאות בענייני הכנסייה, החוק, המשפט וזכות השימוש בביצורים. ב-1307 היה לה מטבע משלה.
בעקבות שרפה גדולה שפקדה את העיר ב-13 באפריל 1556, וגרמה נזקים כבדים, ביקשה מועצת העיר פטור ממס ל-8 שנים מהשליט. ב-1657 הוקמה האוניברסיטה הראשונה בעיר. באוניברסיטה היו 3 פקולטות: שפות, פילוסופיה ותאולוגיה.
ב-1906 הובאו לקבורה בקתדרלה בקושיצה עצמותיו של הגיבור הלאומי ההונגרי פרנץ ראקוצי, שמת בגלות בטורקיה ב-1735.
ב-2 בנובמבר 1938 החליטו המעצמות בבוררות וינה הראשונה כי דרום סלובקיה, לרבות קושיצה, תימסר להונגריה. ב-10 בנובמבר (ט"ז בחשוון) נכנסו ההונגרים לקושיצה ושמה חזר להיות Kassa (קאשה).
ב-19 במרץ 1944 נכנסו הגרמנים להונגריה ובאפריל אספו את היהודים מקושיצה וסביבתה לבית החרושת ללבנים ומשם נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ.
ב-19 בינואר 1945 שוחררה העיר מידי הנאצים, על ידי הצבא האדום. ב-1964 הגיעה אוכלוסייתה לכדי מאה אלף תושבים.
יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדויות לנוכחות יהודית בקושיצה מופיעות כבר במאה ה-15 ובמאה ה-16. מסמך משנת 1524 מזהה את מנהל המטבעה המקומית כיהודי ומסמך אחר מזכיר שגם קודמו היה יהודי. ככל הנראה היהודים עזבו את קושיצה וחזרו לסביבות העיר בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18. היהודים התגוררו בסביבת קושיצה והגיעו אליה לסחור בימי השוק ובירידים, אך לא הורשו ללון בעיר והם התגוררו בעיקר ברוזנופצ'ה. מדיניות זאת הייתה פשרה בין דרישת הסוחרים הגויים שלא יינתן ליהודים להתגורר בסביבות העיר כלל, לבין בקשות היהודים להתגורר בעיר עצמה. בראשית המאה ה-19 התגוררו בעיר מספר מועט של יהודים, בין השאר אלמנה שניהלה בה מסעדה כשרה עבור היהודים שבאו לסחור בעיר. בשנת 1840 בוטל האיסור על מגורים של יהודים בעיר, ובעיר התפתחה קהילה קטנה ששכרה מבנה לצורך בית כנסת.
בין רבני העיר בראשית המאה העשרים היה רבי שאול בראך, פוסק הלכה וראש ישיבה, ומתנגד חריף לציונות, למזרחי ולאגודת ישראל.
כ-12,000 מיהודי העיר והסביבה נרצחו במהלך השואה.
לאחר המלחמה שב לעיר רבי רפאל בלום, והתמנה לאב"ד הקהילה המתחדשת. בין היתר הוא הקים בה בית דין להתרת עגונות מלחמת העולם השנייה, אך בה'תש"ח היגר לארצות הברית. כיום יש בעיר קהילה יהודית קטנה, עם מטבח ובית כנסת שפעיל בשבתות ובחגים. מרכז הקהילה נמצא לא רחוק מבית הכנסת, והוא פעיל כיום רק בחלק מהחגים ואירועים מיוחדים.
ערים תאומות[1]
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע נוסף
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקושיצה ישנו שדה תעופה בינלאומי.
סטודנטים רבים מישראל לומדים באוניברסיטת פאבול יוזף ספאריק, הפועלת בעיר, וטרינריה ורפואה.
קידומת הטלפון של העיר: 055 או מחוץ לסלובקיה: 42-155.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית הכנסת בקושיצה
- פנקס הקהילות סלובקיה, עמוד 495–505
- קאשא, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 360–363. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
- אלכסנדרה לוזה, קשה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 343–344), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קושיצה
קושיצה, ברשת החברתית פייסבוק
קושיצה, ברשת החברתית אינסטגרם
קושיצה, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתר האוניברסיטה הווטרינרית בקושיצה
- “Kosice" Encyclopaedia of Jewish communities, Slovakia
- יהודה שלנגר, ספר יזכור לקהילת דברי ימי קהילות קושיצה, בספריית העיר ניו יורק, 1991
- האתר הרשמי של הקהילה היהודית בקושיצה
- קששה (Kassa), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- כרמית וייס, קושיצה בירת מזרח סלובקיה - בירת תרבות צעירה, באתר GoTravel
- תכנון טיול מקושיצה סלובקיה
- קושיצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קושיצה (סלובקיה), דף שער בספרייה הלאומית
עופר אדרת, היהודי שיצא למסע מקושיצה לתל אביב על אופניים, באתר הארץ, 11 באפריל 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ברטיסלאבה .jpg) קושיצה | |||||||||
| 1 | ברטיסלאבה | ברטיסלאבה | 475,577 | 11 | פריבידזה | טרנצ'ין | 44,355 |  פרשוב  ז'ילינה | |
| 2 | קושיצה | קושיצה | 227,458 | 12 | זבולן | באנסקה ביסטריצה | 40,239 | ||
| 3 | פרשוב | פרשוב | 83,897 | 13 | פובז'סקה ביסטריצה | טרנצ'ין | 38,125 | ||
| 4 | ז'ילינה | ז'ילינה | 81,940 | 14 | נובה זמקי | ניטרה | 37,270 | ||
| 5 | ניטרה | ניטרה | 77,610 | 15 | מיכאלובצ'ה | קושיצה | 36,253 | ||
| 6 | באנסקה ביסטריצה | באנסקה ביסטריצה | 75,317 | 16 | ספישקה נובה וס | קושיצה | 35,138 | ||
| 7 | טרנבה | טרנבה | 63,194 | 17 | קומארנו | ניטרה | 32,643 | ||
| 8 | טרנצ'ין | טרנצ'ין | 54,458 | 18 | לוויצה | ניטרה | 31,440 | ||
| 9 | מרטין | ז'ילינה | 51,769 | 19 | הומנה | פרשוב | 30,925 | ||
| 10 | פופרד | פרשוב | 49,430 | 20 | ברדיוב | פרשוב | 30,579 | ||
