פרע מנוקב
 פרע מנוקב
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | מלפיגאים |
| משפחה: | פרעיים |
| סוג: | פרע |
| מין: | פרע מנוקב |
| שם מדעי | |
 Hypericum perforatumלינאוס, 1753 | |
פֶּרַע מְנֻקָּב (שם מדעי: Hypericum veronense, שם נרדף: Hypericum perforatum ) הוא עשב רב-שנתי, זקוף ומסועף, עם פרחים צהובים רבים, שגובהו נע בין 20 ל-100 ס"מ ומשתייך למשפחת הפרעיים[1][2]. מין זה נדיר מאוד בישראל וגדל בצפון הארץ בשני בתי גידול עיקריים: שטחים עשבוניים בשולי מעיינות וחורשים פתוחים, בעמק החולה, בגולן הצפוני ובמרגלות החרמון. בישראל הוא נחשב לפגיע, אך בעולם הוא רחב תפוצה ואינו בסכנת הכחדה עולמית[3]. בנוסף, הוא התפשט לצפון אמריקה והפך שם לצמח רע הפוגע בצאן ובבקר בשל רעילותו. באירופה מגדלים אותו כצמח תועלת, במיוחד בתעשיית הרפואה הצמחית. הפריחה בחודשים מסוף מרץ ועד תחילת יולי ועיקרה מאפריל עד יוני[4].
סיסטמטיקה ותפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המין פרע מנוקב (Hypericum veronense) נכלל בעבר כאחד מארבעה תת-המינים תחת השם Hypericum perforatum והשתרע במקרונזיה, באירופה ועד לסין, בצפון-מערב אפריקה ובדרום-מערב סודן[1][5]. כיום הוא נחשב למין שעומד בפני עצמו. התת-מין המצוי בישראל כונה Hypericum perforatum subsp. veronense הוא Hypericum veronense והוא משויך ל"סקציית פרע" (Sec.Hypericum) יחד עם פרע מסולסל (Hypericum triquetrifolium) ופרע מחודד (Hypericum tetrapterum). תפוצתו הטבעית של תת-מין זה משתרעת במקרונזיה, במרכז אירופה, באזורים הים תיכוניים ועד דרום-מערב סודן (כולל ערב הסעודית) והרי ההימלאיה המערביים, והיא התפשטה לדרום אפריקה ולאוסטרליה, אבל לא לצפון אמריקה, לשם פלש התת-מין Hypericum perforatum subsp. perforatum. באוסטרליה, הוא נחשב לצמח פולש שגורם להפסדים כלכליים ונזקים נרחבים למרעה ולחיות משק, במיוחד לבקר ולסוסים בשל הרעילות שלו לבעלי חיים והקושי להדביר אותו.
פרע מנוקב הוא אחד מתוך 10 מינים שמשוכים לסוג פרע וגדלים בר בישראל ובסיני[6], אבל הוא לא מתואר בספרות הבוטנית בישראל עד שהוגדר בוודאות בשנת 1985[7].
סקציית פרע מאופיינת בסימנים הבאים: צמחים עשבוניים רב-שנתיים, לעיתים רחוקות בני שיח; בלוטות שחורות נמצאות בדרך כלל על העלים, הגביעים והכותרת ולעיתים גם על הגבעולים והאבקנים. העלים משתיירים או נושרים באיחור, (בסיס העלה אינו מתפרק בצורה טבעית או מובנית מהגבעול, והוא מחובר אליו בצורה חזקה). הפרחים בקוטר 6 עד 35 מ"מ; הגביעים משתיירים בעלי 5 עלים; הכותרת בעלת 5 עלי הכותרת משתיירים; האבקנים משתיירים, 20 עד 109 במספר, מסודרים ב-5 צרורות, הצרורות מחוברים בתצורה של 2 + 2 + 1; השחלה בעלת 3 מגורות לעיתים רחוקות 4; השליה מרכזית; עמודי השחלה מפושקים עם בסיסים נפרדים; הצלקות קטנות יחסית. הזרעים אינם או מעט מאוד בעלי קרין.
מורפולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגבעולים מצולעים, מרובים, עולים זקופים מקנה שורש זוחל ומסתעפים בחלקם העליון. לאורך פרקי הגבעולים עוברות 2 צלעות עדינות ולא מכונפות (בשונה מפרע מחודד, שלו 4 צלעות אורך מכונפות לאורך הגבעול). על הגבעולים פזורות בדלילות בלוטות, שנראות כפסים קצרים שחורים. אברי הצמח זרועים בלוטות המייצרות, אוגרות ומפרישות שמנים אתריים. כאשר ממוללים ומועכים פרחים ופירות מופרש נוזל אדום[8].
העלים נגדיים, צרים ומוארכים, ואורכם מגיע עד 12 מ"מ. העלים יושבים (ללא פטוטרת) או כמעט יושבים ומפושקים. היא שהעלים אינם נפרדים בקלות מהגבעול בבסיסם. במילים אחרות, בסיס העלה אינו מתפרק בצורה טבעית או מובנית מהגבעול, והוא מחובר אליו בצורה חזקה. הטרפים קירחים, שוליהם תמימים (ולא גלוניים כמו בפרע מסולסל), וצבעם צהוב-ירוק כאשר צדם התחתון בהיר מהעליון. על פני הטרף יש בלוטות שקופות המייצרות ומפרישות שמנים אתריים ונראות אל מול שמש כנקבים, ומכאן שם המין המדעי והעברי. בשולי הטרפים ובקצותיהם ישנם לעיתים בלוטות שחורות.
הפרחים ערוכים בתפרחות סיומות ואמיריות (ממוקמות בקצות הגבעול), בקבוצות של 3 עד 15 פרחים. התפרחות של פרע מנוקב וכל הצמח זקוף בעוד אלו של פרע מסולסל צורתם עגולה ודמוית כדור. בבסיס התפרחות חפים דמויי-עלים צרים.
הפרחים גדולים למדי (2 עד 3.5 ס"מ), דו-מיניים, נכונים, צהובים (בישראל) או ורודים, בעלי עלי עטיף כפול, מפורדי עלי כותרת, בעלי שחלה עילית (עטיף הפרח והאבקנים מאוחים לחוד מתחת לשחלה).
הגביע בעל 5 עלי גביע דמויי אזמל, מחודדים ותמימים, שעל פניהם פזורות בלוטות מקווקוות בהירות.
הכותרת בעלת 5 עלי כותרת בצבע זהב, דמויי ביצה מוארכת, א-סימטריים, עם קצוות מחודדים ושוליים מנוקדים בבלוטות שחורות מקווקוות זעירות.
האבקנים מרובים, 40 עד 90 אבקנים, שווים זה לזה, אורכם כאורך עלי הכותרת ומאוחים בבסיסם ב-3 אגודות.
השחלה עילית, דמוית ביצה, בעלת 3 עלי שחלה ו-3 מגורות, עם 3 עמודי שחלה מפושקים בעלי צלקת נקודתית ועבים מעט מזירי האבקנים.
הפרי הוא הלקט רב-זרעי בעל שלוש מגורות, הנפתח לאורך המחיצות, דמוי ביצה מחודדת עם בלוטות אלכסוניות.
הזרעים בצבע ברונזה, קטנים, גליליים ומגובששים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרע מנוקב, באתר ITIS (באנגלית)
- פרע מנוקב, באתר NCBI (באנגלית)
- פרע מנוקב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פרע מנוקב, באתר צמח השדה
- פרע מנוקב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- פרע מנוקב, באתר Tropicos (באנגלית)
- פרע מנוקב, באתר GBIF (באנגלית)
- פרע מנוקב, באתר The Plant List (באנגלית)
- פרע מנוקב, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 .Hypericum perforatum L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ .Hypericum perforatum L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 24-11-2023
- ^ פרע מנוקב, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל
- ^ פרע מנוקב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ Hypericum perforatum subsp. veronense, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ פרע, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ אבי שמידע, פרע מנוקב Hypericum perfoliatum – צמח אדום הפורח עכשיו, באתר כלנית, 6-2015
- ^ דרור מלמד, פרע מנוקב, באתר צמח השדה
