פייטרו אנדריאה ציאני

פייטרו אנדריאה ציאני
Pietro Andrea Ziani

לידה	21 בדצמבר 1616 ונציה, הרפובליקה של ונציה
פטירה	12 בפברואר 1684 (בגיל 67) נאפולי, ממלכת נאפולי
מוקד פעילות	הרפובליקה של ונציה, ממלכת הבסבורג
תקופת הפעילות	מ-1616
זרם	המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	איטלקית
כלי נגינה	עוגב

פייטרו אנדריאה ציאני (באיטלקית: Pietro Andrea Ziani;‏ 21 בדצמבר 1616 – 12 בפברואר 1684) היה נגן עוגב ומלחין איטלקי שפעל בוונציה. החל מ-1669 היה נגן עוגב של בזיליקת מרקוס הקדוש. מאוחר יותר עבד בשירות הקיסרית האלמנה אלאונורה מגדלנה גונזאגה בווינה. נודע בשנים 1660–1670 כאחד מנציגיה הבולטים של האופרה הבארוקית הוונציאנית והיה לצדו של אנטוניו ברטאלי אחת הדמויות החשובות בחיים המוזיקליים בחצר של קיסרי אוסטריה בווינה. ציאנו הצטיין במיוחד בקומדיות מוזיקליות בורלסקות שלו אחיינו היה המלחין מרק'אנטוניו ציאני (1715-1653)

ביוגרפיה

פייטרו אנדריאה ציאני נולד ב -1616 בוונציה. אין פרטים על צעירותו ועל לימודיו. לפי מקורות אחדים התחנך בקנדיה אחרי שהתקבל ביוני 1632 ל"מסדר הקאנוניקים של סלוודורה הקדוש" כנגן עוגב פעל בטרוויזו ב-1636, בקנדיה ב-1637, בברשה ב-1638 ובשנים 1639–1654 בכנסיית סן סלווטורה בוונציה, בה הוסמך כדיאקון ב-19 במרץ 1639 וכעבור זמן קצר, ב-22 בדצמבר 1640 - ככומר. בשנים 1637–1639 הרשו לו ממוניו במסדר לפרסם את יצירתו Canone regulario, Organista ( אופוס 2 -1640) ואת ספר הראשון לקנצונטות (אופוס 3, 1641) ב-1654 לרגל הקרנבל התפרסם ציאנו לראשונה כמלחין אופרות כשיצירתו, La guerriera spartana (הלוחמת הספרטנית) הוצגה בתיאטרו סנט אפולינארה בוונציה.בין 1657 ל־1659 ירש ממאוריציו קאצאטי את התפקיד של קפלמייסטר בבזיליקת סנטה מריה מג'ורה בברגמו. החל משנת 1660 החל הקשר של ציאני עם משפחת הבסבורג. הקדיש יצירה אופוס 6 לארכידוכס פרדיננד קארל מטירול, ב-1662 עבד באינסברוק וב-1663 התמנה לסגן-קפלמייסטר בחצר הקיסרית האלמנה אלאונורה מגדלנה גונזאגה בווינה. בדצמבר 1666-ינואר 1667 הציג בדרזדן כמה מיצירותיו הבימתיות (כולל האופרה "תזאו") והכנסייתיות לרגל נישואי הנסיך הבוחר של סקסוניה, יוהאן גאורג השלישי עם הנסיכה אנה סופיה מדנמרק. את הליבריות הראשונות לאופרות שלו חתם ציאני עם התאר "דון" או "פאדרה" (האב). אחרי 1668, מסיבות בריאות השתחרר מהתחייבויותיו כאיש כנסייה. ב-20 בינואר 1669 התמנה כנגן עוגב ראשי של בזיליקת מרכוס הקדוש בוונציה, במקומו של פרנצ'סקו קאוואלי ואחרי מותו של קאוואלי בתחילת 1676 ציאני ניסה לשווא להתמנות כקפלמייסטר במקום המאסטרו המנוח. התפקיד התקבל על ידי נטאלה מופראטו. ייתכן שאכזבה זו גרמה לו לעזוב לנאפולי, עיר שהוא שהה בה בעבר לפני 4 שנים ושבה הוצגו כבר אופרות פרי עטו. בנאפולי זכה להערכה. התמנה כפרופסור בקונסרבטוריון סנטו אונופריו בפורטה קפואנה, כנגן עוגב לשם כבוד של החצר וב-1680 כקפלמייסטר של הקפלה המלכותית. מעמדו איפשר לו להעלות על במות נאפולי חלק מהאופרות שהציג כבר בוונציה ובווינה. ציאני הלך לעולמו בנאפולי ב-1684. במקומו התמנה כקפלמייסטר אלסנדרו סקרלטי.

יצירתו המוזיקלית

ציאנו שייך לאסכולה הוונציאנית שהביאה את סוגת האופרה עד לווינה. באופרות הראשונות שלו התחקה אחרי הדגם של קלאודיו מונטוורדי וקאוואלי, ומאוחר יותר הושפע בעיקר על ידי אנטוניו צ'סטי. בלבריות בלטו יסודות של אופרה סריה ובופה ולעיתים רחוקות עסק בסוגיות הרואיות או היסטוריות, שאפיינו את הסוגה לקראת שלהי המאה ה-17. האורטוריות של ציאני דומות לאופרות שלו, אולם באחרונות בלט יותר השימוש בקונטרפונקט הסונאטות דה קייזה שלו קרובות לסגנונם של ג'ובאני לגרנצי ושל מסימיליאנו נרי. הן כוללות 3–4 תנועות, נפתחות בפוגה ומסתיימות בג'יגה פוגאטה נשמרו מכתביו אל האמרגן הוונציאני מרקו פאוסטיני, שבהם פירט את עבודתו הנמרצת בכתיבת אופרות בשנים 1665–1666. ציאני גילה כי את האופרה "חניבעל בקפואה" Annibale in Capua הלחין תוך חמשה ימים בלבד. בערב השנה החדשה 1680 האופרה "עבודות הרקולס עבור דיאנירה" הוצגה באמסטרדם במגרשים של האחים המוני. זאת נחשבת הצגת האופרה הראשונה שהתקיימה בעיר אמסטרדם.

יצירות

דרמות מוזיקליות

• La guerriera spartana (הלוחמת הספרטנית) (לברית מאת ברטולומאו קסטוראו, 1654, תיאטרו אפולינרה בוונציה)
• Eupatria (לברית מאת ג'ובאני פאוסטיני, 1655, תיאטרו אפולינרה בוונציה ) - אאופטריה
• Le fortune di Rodope e Damira (ההרפתקאות של רודופה ודמירה) (לברית מאת אאורליו אאורלי, 1657, תיאטרו אפולינרה בוונציה)
• L'incostanza trionfante overo il Theseo (ניצחון חוסר ההתמדה או תזאו) לברית מאת פרנצ'זקו מריה פיצ'ולי, לפי פלוטרכוס, 1658, תיאטרו קסיאנו di Venezia)
• Antigona delusa da Alceste (אנטיגונה מרומה על ידי אלצ'סטה) (לברית מאת אאורליו אאורלי, 1660, תיאטרו סנטי ג'ובאני א פאולו בוונציה )
• Annibale in Capua (חניבעל בקפואה) לברית מאת ניקולו ברגן, 1661, תיאטרו סנטי ג'ובאני א פאולו בוונציה)
• Gli scherzi di Fortuna subordinato al Pirro משחקי פורטונה (לברית מאת אאורליו אאורלי i, 1662, תיאטרו סנטי ג'ובאני א פאולו בוונציה)
• Le fatiche d'Ercole per Deianira (עבודות הרקולס עבור דיאנירה) ( לברית מאת אאורליו אאורלי, 1662, תיאטרו סנטי ג'ובאני א פאולו בוונציה)
• L'amor guerriero (האהבה הלוחמת) (לברית מאת כריסטופורו איוואנוביץ', 1663,תיאטרו סנטי ג'ובאני א פאולו בוונציה)
• La ricreazione burlesca (1663, וינה)
• Circe (קירקה) (לברית מאת כריסטופורו איוואנוביץ', 1665, וינה)
• Cloridea כלורידיאה ( לברית מאת אנטוניו דראגי, 1665, וינה)
• Doriclea (דוריקליאה) ( לברית מאת ג'ובאני פאוסטיני, 1666, ונציה)
• L'onore trionfante (הכבוד המנצח) (לברית מאת דומניקו פדריצ'י, 1666, וינה)
• Alcide אלצ'ידה (לברית מאת ג'ובאני פאוסטיני, 1667, תיאטרו סנטי ג'ובאני א פאולו בוונציה)
• Semiramide (סמירמידה) לברית מאת מטאו נוריס, לפי ג'ובאני אנדריאה מוניליה, 1670, תיאטרו סנטי ג'ובאני א פאולו בוונציה)
• Ippolita reina delle amazzoni, (היפוליטה מלכת האמאזונות) לברית מאת קרלו מריה מאג'י, 1670, מילאנו; הולחן יחד עם פייטרו סימונה אגוסטיני (המערכה הראשונה) ולודוביקו בוסקה (המערכה השנייה)
• Heraclio (הראקליו) לברית מאת ניקולו ברגן, 1671, תיאטרו סנטי ג'ובאני א פאולו בוונציה)
• Attila (אטילה) (לברית מאת מטאו נוריס, 1672, תיאטרו סנטי ג'ובאני א פאולו בוונציה)
• Marcello in Siracusa (מרקלוס בסירקוזה) (לברית מאת ג'ובאני צ'ינצ'ינלי, 1673, תיאטרו סן ברטולומאו בנאפולי
• מי שנולד כך חי כך או אלכסנדר בלס") ( לברית מאת אנדריאה פרוצ'י, 1678, נאפולי)
• Candaule (קנדאולס) - לברית מאת אדריאנו מורסלי 1679, ונציה)
• Enea in Cartagine (אניאס בקרתגו) (לברית מאת מיקל אנג'לו קטניה, 1680, פלרמו)
• L'innocenza risorta overo Etio (תחיית התמימות או אאטיוס) (,לברית מאת אדריאנו מורסלי 1683, ונציה)

סוגות נוספות של מוזיקת במה

• Oronisbe ( - אורוניסבה ) ,יצירה דרמאטית מאת אנטוניו דראגי, 1663, וינה)
• La congiura del vizio contro la virtù (- מזימת החטא נגד המידה הטובה) משחק מוזיקלי מאת דונאטו קופדה,, 1663, וינה)
• L'invidia conculcata dalla Virtù, Merito, Valore della S.C. Mta di Leopoldo imperatore (הקנאה נרמסת על ידי המעלה, השרון והערך של הוד מלכותו הקתולית, לאופולד קיסר" ) (יצירה דרמטית מאת אנטוניו דראגי, 1664, וינה)
• ' L'Elice ( מבוא לבלט מלכותי מאת דומניקו פדריצ'י ,1666, וינה)
• Galatea (גלטיאה) (אגדת רועים מאת אנטוניו דראגי 1667, וינה)

אורטוריות

• Le lagrime della Vergine nel Sepolcro (דמעות הבתולה בפני הקבר) (לברית מאת אאורליו אמלטאו, 1662, וינה)
• Santa Caterina (קתרינה הקדושה) (1662, וינה)
• Oratorio di San Pietro piangente (אורטוריה על פטרוס הקדוש בוכה) (לברית מאת פייטרו גואדאני, 1664, וינה)
• Oratorio dell'incredulitа di San Tomaso (אורטוריה על ספקנותו של תומא הקדוש) (1665, וינה)
• Gli affetti pietosi per il Sepolcro di Cristo (רגשי החמלה על קברו של ישו) (לברית מאת דומניקו פדריצ'י, 1666, וינה)
• L'Assalone punito (אבשלום נענש) ( לברית מאת האב לפורי, 1667, וינה)
• Lagrime della pietа nel sepolcro di Cristo (דמעות חמלה בקשב של ישו) (1667, וינה)
• Il cuore umano all'incanto (לב האדם תחת כישוף) ( לברית מאת פייר מטאו פטרוצ'י, 1681, וינה)

דיסקוגרפיה

• "L'Assalone punito" Il Complesso Barocco . Symphonia 2001.

(אבשלום נענש) עם נגון הצ'מבלו אלן קרטיס

לקריאה נוספת

• 1995 Julie Anne Sadie (dir) Guide de la Musique baroque, Fayard, Les Indispensables de la musique, Paris
• Nicolas Slonimsky - "Ziani, Pietro Andrea". Baker's Biographical dictionary of musicians (6th ed.). New York: Schirmer Books. p. 1945. ISBN 0-02-870240-9
• John Warrack and Ewan West - The Oxford Dictionary of Opera, 1997 ISBN 0-19-869164-5
• Saskia Maria Woyke, Pietro Andrea Ziani, Varietas und Artifizialität im Musiktheater des Seicento, Frankfurt am Main, Peter Lang GmbH, 2008. ISBN 978-3-631-57861-2 br.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פייטרו אנדריאה ציאני בוויקישיתוף

• פייטרו אנדריאה ציאני, באתר ספוטיפיי
• פייטרו אנדריאה ציאני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• פייטרו אנדריאה ציאני, באתר Discogs (באנגלית)