iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.
iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.



Link to original content: https://he.wikipedia.org/wiki/סראי
סראי – ויקיפדיה לדלג לתוכן

סראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סראי[1] היה השם של שתי ערים, אשר היו ערי בירה של אורדת הזהב, הממלכה המונגולית ששלטה על רוב מרכז אסיה ומזרח אירופה, במאות ה-13 וה-14.

סראי העתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שברי רעפים של ארמון בסראי.

"סרַאי העתיקה", או "סרַאי באטו" או "סרַאי-אל-מַקְרוֹס"[2] ("אל-מקרוס" היא המילה הערבית ל"מבורך") הוקמה על ידי השליט המונגולי באטו ח'אן באמצע שנות 1240, ממזרח לנהר אחטובה, קרוב לכפר המודרני סליטרנויה.[3]

אתר זה נמצא ככל הנראה על נהר אחטובה, ערוץ של נהר הוולגה התחתון, ליד הכפר סליטרנויה במחוז המשנה חרבאלי, שבמחוז אסטרחן, בדרום רוסיה, כ-120 ק"מ צפונה מהעיר אסטרחן.

סראי היה מקום מושבם של באטו ויורשו ברקה. תחתם הייתה סראי בירת האימפריה הגדולה. הנסיכים השונים של רוס הגיעו לסראי כדי להתחייב בפני החאן ולקבל את צו סמכותו (יארליק).[4]

סראי החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחומי אורדת הזהב בשנת 1389. כוכב הזהב מראה את מיקומה של סראי החדשה. מעגלים ריקים מייצגים ערים מרכזיות אחרות.

ההערכה היא כי "סראי החדשה" או "סראי ברקה" (הנקראת על שם מטבעות סראי-אל-ג'דיד), נמצאה בעבר במה שהוא עכשיו קולובובקה (צארייב לשעבר),[5] אתר ארכאולוגי בערוץ אחטובה 55 ק"מ מדרום-מזרח לוולז'סקי ובמרחק של כ-180 ק"מ צפונית מערבית לסראי העתיקה; או אולי באתר של סקסין (שייתכן והייתה באתר של ממלכת הכוזרים באיטיל). הבישופים של קרוטיצי התגוררו בצארייב בשנים 1261 עד 1454. מה שכנראה ביסס את מעמדה של סראי באטו כבירת אורדת הזהב באמצע המאה ה-14.

סראי תוארה על ידי המטייל המפורסם אבן בטוטה כ"אחת הערים היפות... מלאות אנשים, עם הבזארים היפים והרחובות הרחבים" ובעלת 13 מסגדים קהילתיים יחד עם "שפע מסגדים קטנים יותר".[6][7] מקור עכשווי אחר מתאר אותה כ"עיר מפוארת המאכלסת שווקים, מרחצאות ומוסדות דת". במהלך החפירות במקום התגלה אצטרולב ובעיר התגוררו משוררים רבים, שרובם ידועים רק בשמם.[8]

שתי הערים נכבשו מספר פעמים. טימור לנג הגיע לסראי החדשה בסביבות 139 ומנילי ג'יראי מחאנות קרים הגיע אליה בסביבות 1502. כוחותיו של איוואן הרביעי הרסו לבסוף את סראי לאחר שכבשו את חאנות אסטרחן בשנת 1556.

בשנים 1623–1624 נסע סוחר רוסי, פדוט קוטוב, לפרס דרך הוולגה התחתונה. הוא תיאר את האתר של סראי באופן הבא:

כאן ליד נהר אחטובה עומדת אורדת הזהב. חצר החאן, הארמונות והחצרות והמסגדים עשויים אבן. אבל כעת כל הבניינים האלה מפורקים והאבן נלקחה לאסטרחן.[9]

מכיוון שסראי העתיקה שוכנת במרחק 120 ק"מ מאסטרחן וסראי החדשה במרחק של 300 ק"מ, קשה להחליט על איזו אחת משתי הערים תיאור זה חל.

לאחר חורבן סראי החדשה הקימה רוסיה את עיר המצודה צאריצין (לימים סטלינגרד, כיום וולגוגרד) כדי לשלוט באזור.

סראי הקטנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סריי ג'וק (היא סראי הקטנה) הייתה עיר על נהר אורל. לעיתים קרובות עיר זו מתוארת לצד אתרים אחרים בכתבים היסטוריים ומודרניים. עיירה זו הייתה העיר המרכזית של אורדת נוגאי, אחת מממשיכותיה של אורדת הזהב. אף על פי שהקוזאקים של אורל כבשוה בשנת 1580, זו שימשה מאוחר יותר כמפקדה של מספר כמה חאנים קזחים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סראי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Encyclopedia of Islam, Saray
  2. ^ Atwood, Christopher P. (2004). Encyclopedia of Mongolia and the Mongol Empire. New York, NY: Facts on File
  3. ^ VASILIEVITCH, K.V. et al., Atlas Istorii SSSR 1, Glavnoe Upravlenie.., Moskva, 1948, p. 12
  4. ^ MacKenzie, David, Michael W. Curran. (2002). A History of Russia, the Soviet Union, and Beyond. Belmont, CA: Wadsworth/Thomson Learning. ISBN 0-534-58698-8
  5. ^ Possibly near: 48°39′42″N 45°22′05″E / 48.6617°N 45.3680°E / 48.6617; 45.3680
  6. ^ Ravil Bukharaev (2014). Islam in Russia: The Four Seasons. Routledge. p. 116. ISBN 9781136808005.
  7. ^ Battutah, Ibn (2002). The Travels of Ibn Battutah. London: Picador. p. 136. ISBN 9780330418799.
  8. ^ Ravil Bukharaev; David Matthews, eds. (2013). Historical Anthology of Kazan Tatar Verse. Routledge. p. 15. ISBN 9781136814655.
  9. ^ Н. А. Кузнецова (N. A. Kuznetsova), Хождение купца Федота Котова в Персию [Journey of the merchant Fedot Kotov to Persia] (Moscow, U.S.S.R.: 1958), page 30. (in Russian) From p. 30: "Тут по той реки по Ахтубе стоит Золатая Орда. Царской двор, и полаты, и дворы, и мечети — все каменные, а стоят и до Астрахани."