נילס ק. ג'רן
 | |
| לידה |
23 בדצמבר 1911 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
7 באוקטובר 1994 (בגיל 82) Castillon-du-Gard, צרפת |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת פיטסבורג |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
נילס ק. ג'רן (בדנית: Niels Kaj Jerne, נולד ב-23 בדצמבר 1911 – נפטר ב-7 באוקטובר 1994) היה אימונולוג דני. ג'רן חלק את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה ב-1984 עם ז'ורז' קלר וסזר מילשטיין על "עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים)".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבותיו חיו על האי הקטן הדני פאנו שבדרום דנמרק במשך מאות שנים, אך ב-1910 עברו הוריו ללונדון, שם נולד ג'רן ב-1911.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הוריו עברו להולנד וג'רן בילה את נעוריו ברוטרדם. לאחר שלמד פיזיקה במשך שנתיים באוניברסיטת ליידן, ג'רן עבר לקופנהגן ושינה את תחום לימודיו לרפואה. הוא סיים את לימודיו ברפואה באוניברסיטת קופנהגן ב-1947. הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו ב-1951. בשנים 1943–1956 ג'רן עבד במחקר במכון הלאומי הדני לסרום ובמהלך תקופה זו גיבש תיאוריה על יצירת נוגדנים.
תאוריית יצירת הנוגדנים העניקה לג'רן הכרה בינלאומית. בשנת 1956 החל ג'רן לעבוד עבור ארגון הבריאות העולמי בז'נבה, כראש המדור לתקנים ביולוגיים ואימונולוגיה. הוא החזיק בתפקיד זה במשך שש שנים עד שעבר לארצות הברית ולאוניברסיטת פיטסבורג ב-1962 על מנת לכהן כראש המחלקה למיקרוביולוגיה במשך ארבע שנים. ג'רן המשיך לעבוד עבור ארגון הבריאות העולמי כחבר בפאנל המומחים לאימונולוגיה מ-1962 ואילך.
בשנת 1966 חזר ג'רן לאירופה והחל לעבוד כפרופסור לטיפול ניסיוני באוניברסיטת גתה בפרנקפורט. בשנים 1966–1969 היה מנהל מכון פול-ארליך שבפרנקפורט . ב-1969 החל לנהל את המכון לאימונולוגיה של בזל, וזאת עד פרישתו ב-1980. במהלך שנות ה-70 וה-80, ג'רן היה חלוץ בפיתוח תאוריית הרשת החיסונית.
לג'רן היו תוארי דוקטור לשם כבוד ממספר אוניברסיטאות: שיקגו (1972), קולומביה (1978), קופנהגן (1979), בזל (1981) ואוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם (1983). הוא היה חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, האקדמיה הלאומית למדעים, החברה המלכותית והאקדמיה הצרפתית למדעים.
ג'רן היה נשוי שלוש פעמים. היו לו שני בנים מהנישואים הראשונים עם הציירת צ'יק ג'רן: איבר ג'רן (נולד ב-1936) ודונלד ג'רן (נולד ב-1941). לג'רן נולד בן שלישי מהנישואים השניים: אנדראס ווטשטיין (נולד ב-1971).[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נילס ק. ג'רן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- נילס ק. ג'רן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נילס ק. ג'רן, באתר פרס נובל (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Soderqvist, Thomas (2008). "Ch. 9, "Letters are a Spiritual Spiderweb in Which you Snare the Dreaming Soul of a Woman"". Science as Autobiography: The Troubled Life of Niels Jern. Yale University Press. ISBN 978-0-300-12871-0.
| זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | 
|
| 1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
| 1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
| 1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
| 2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) | |