iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.
iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.



Link to original content: https://he.wikipedia.org/wiki/נורמה
נורמה – ויקיפדיה לדלג לתוכן

נורמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נורמה (ובעברית: נוהל, נוהג, מנהג, התנהגות מקובלת או תקנה) היא אופן ההתנהגויות והמצופה מקבוצות ויחידים בחברה מסוימת, הנתפס כראוי, תקין ומקובל על פי הערכים של אותה התרבות[1].

נורמה אינה בהכרח חוק משפטי או כלל שאין עוררין עליו, והיא תלוית הקשר בדומה למוסר. באופן זה הנורמה חברתית מבטאת הסכמה חלקית או מלאה, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי באופן פורמלי או בלתי פורמלי. הנורמה החברתית משמשת גורם חשוב בשימור הזהות החברתית של הקבוצה, וכן בתפקוד התקין של החברה[1].

לכל חברה יש הגדרות נורמה משלה בכל שטחי החיים, אשר נלמדות ומועברות בחינוך ובמורשת התרבותית[1]. זהו חלק מתהליך החיברות של הפרט.

צורות התנהגות טקסיות כמו נישואין או אבל, הן דוגמה לנורמה חברתית[1]. הסוציולוגיה (ובעברית: מדעי החברה) היא תחום דעת העוסק בין היתר בחקר הנורמות החברתיות.

הבחנה בין נורמה חברתית לנורמה סטטיסטית ולמושג הנורמליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "נורמלי" נמצא בשימוש שכיח בחיי היום יום ושיפוט נורמליות הוא חלק מחיי האדם[1].

ערך זה עוסק במשמעות החברתית-תרבותית של המושג נורמה. עם זאת, למונח נורמה או נורמלי יש פירושים רבים ושונים, השאובים מתפיסות עולם ונקודות מבט שונות[1].

למשל, התפיסה הסטטיסטית מגדירה את הנורמה כביטוי מתמטי, הנוגע לרצף איכויות המבוטאות בצורה מספרית[1]. כלומר, המשמעות הסטטיסטית של המושג נורמה מתייחסת לשכיחות של תופעה מסוימת באוכלוסייה הנמדדת. לעומת זאת הנורמה החברתית אינה מספרית, אלא איכותית[1].

תכונות והתנהגויות אנושיות רבות מתפלגות בצורה נורמלית, כך שרוב האנשים נמצאים בטווח הממוצע של האוכלוסייה. מסיבה זו, במקרים רבים הנורמה הסטטיסטית תואמת את הנורמה החברתית. כלומר, המאפיינים הנפוצים נוטים להיות מקובלים חברתית. עם זאת, אין הדבר מחייב ויכולים להיות מקרים שבהם התנהגות או תכונה מסוימת אינם מקובלים על אף שכיחותם או שהתנהגויות. באופן דומה גם תכונות והתנהגויות נדירות יכולות להיות מקובלות מבחינה חברתית. לכן חשוב להבדיל בין שני המובנים של המונח נורמה.

נורמליות הוא מונח בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה המשמש לתיאור אדם המבטא התנהגות ממוצעת, ללא הפרעה נפשית[2]. בהקשר זה ההתייחסות היא למצב הבריאותי או לפן התפקודי של האדם. גם כאן, במקרים רבים המצב השכיח נוטה להיות גם מקובל חברתית וגם מוכר כ"נורמלי". עם זאת, גם כאן ההתאמה בין ההיבטים השונים של המושג נורמליות אינה מחייבת, כך שמצבים שנחשבים לנורמליים מבחינה פסיכיאטרית או פסיכולוגית לא בהכרח יהיו נפוצים או מקובלים חברתית. באופן דומה, מצבים שנחשבים כלא נורמליים מבחינה פסיכיאטרית או פסיכולוגית יכולים להיות שכיחים ומקובלים חברתית.

במילים אחרות, הן ההתייחסות הסטטיסטית למושג הנורמה והן ההתייחסות הרפואית-תפקודית כלפיו אינן כוללות שיפוטיות חברתית או התייחסות ערכית. עם זאת, על פי רוב, בלשון הדיבור ההתייחסות לנורמה היא במובן החברתי. משום שהמובן החברתית של הנורמה לא בהכרח תואם את המובן הסטטיסטי או הרפואי-תפקודי שלה, ההתייחסות למובנים אלו עלולה ליצור בלבול במקרים שבהם ההקשר או נקודת המבט אינם ברורים. חוסר הבנה זה עלול להיווצר במקרים שבהם אנשי מקצוע המורגלים בשימוש הסטטיסטי או הרפואי-תפקודי, פונים לציבור שמניח מראש שההתייחסות למושג היא בהקשר התרבותי-חברתי

הבדלים בין תרבותיים, תלות בהקשר ובמקום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות הנתפסת בחברה כמוסרית או מקובלת חברתית תלויה מאוד בהקשר התרבותי שלה[3]. היות שהנורמה החברתית משקפת את המקובל בחברה מסוימת, תפיסת הנורמה תהיה שונה בחברות שונות[1].

במובן זה, נורמות תלויות הקשר ומקום. כלומר, התנהגות המקובלת ונורמטיבית בחברה אחת, אינה בהכרח מקובלת בחברה אחרת. ההבדלים בין הנורמות המאפיינות חברה אחת לנורמות של חברה אחרת, מהוות חלק מן ההבדלים הבין-תרבותיים ביניהן. למעשה, השונות הבין תרבותית של הנורמות החברתיות יכולה להיות גדולה מאוד, אפילו עד כדי כך שמה שנחשב נורמלי בחברה אחת נחשב לפתולוגי בחברה אחרת[1]. בעולם המודרני אפשר למצוא נורמות חברתיות שונות באותו מרחב גאוגרפי, דבר היכול להוביל לאי הבנות רבות[1].

התפתחות והשתנות של נורמות חברתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנורמות חברתיות לא חייב להיות צידוק או מקור הגיוני.

לשם שימור הזהות של קבוצה חברתית מסוימת דרוש גרעין קבוע של ערכים נורמטיביים מצד אחד, אך מצד שני דרוש גם שינוי מתמיד בערכים אלו, כדי לאפשר תפקוד חברתי נאות[1]. בהתאם לכך, עם הזמן נורמות מסוימות יכולות להשתנות ולאבד את משמעותן המקורית.

קצב שינוי ערכי הנורמה בחיים המודרניים הוא גבוה במיוחד[1].

חשיבות לסדר החברתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנורמות החברתיות הן תשתית להמשך פעילותו התקינה של הסדר החברתי. מי שאינו פועל על פי הנורמות מוענש בדרך כלל על ידי פעולות ענישה חברתית כמו החרמה או תיוג שלילי. נורמות הזוכות למעמד חשוב בחברה מסוימת, יכונו מנהגים. הפרה של אותם מנהגים יכולה אף לגרור אכיפה וענישה על פי חוק.

יש לפחות שתי סיבות ליציבותן של נורמות: ראשית, אנשים עוברים תהליך של סוציאליזציה (חִבְרוּת), חינוך לנורמות, ורוב האנשים אינם מתנגדים להן עקב תהליך זה. שנית, גם אם יחידים אינם חפצים לפעול על פי הנורמות המקובלות, בכל זאת הם יפעלו על פיהן משיקולי תועלת אישית, או עקב החשש מעונש.

נראות של נורמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיטואציות חברתיות, למשל פגישות עבודה, נורמות אינן גלויות אלא מיוצגות כחוקים לא פורמליים השולטים על התנהגותו של האינדיבידואל. הנראות של נורמות היא בעיקר, כאשר הן מופרות על ידי יחידים או קבוצות. זה בולט במיוחד בעת מפגש בין אנשים מתרבויות אחרות, אשר אינם מכירים די הצורך את הנורמות והמנהגים בתרבות של האחר.

דוגמה מעניינת לנורמה היא שיתוף קבצים המוגנים בזכויות יוצרים ברשת. מצד אחד, מדובר בשבירת חוק, הגוררת גם סנקציות המופעלות כנגד הגולשים המורידים קובצי מוזיקה, סרטים וכדומה. מאידך, להוריד קבצים מסוג זה באינטרנט אינו נחשב כדבר לא נורמטיבי על ידי קבוצות גדולות של משתמשים, מה שהופך התנהגות זו לנורמה המשותפת לרבים.

נורמות תלויות הקשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לכיצד נורמות עשויות להשתנות מתרבות לתרבות, הן יכולות להשתנות בהתאם למשתנים נוספים:

  • לפי סדרת ניסויים שמדדה את תפקודם של אנשים בביצוע משימות או למען תשלום, או למען ריצוי חברתי, נטען כי יש להבחין בין נורמות ב "שוק חברתי", בו מקובל "לעבוד" בחינם למען אחרים, לבין נורמות ב "שוק כספי", בו האדם המשלם מקבל רק את מה שהוא משלם עבורו, ללא תוספות חינמיות[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
  2. ^ הגדרת המונח "נורמלי" במילון אוקספורד (באנגלית)
  3. ^ Rueda, M., Checa, P., & Rothbart, M. K. (2010). Contributions of Attentional Control to Socioemotional and Academic Development. Early Education And Development, 21(5), 744-764.
  4. ^ Heyman, J., & Ariely, D. (2004). Effort for Payment: A Tale of Two Markets. Psychological Science, 15(11), 787-793. doi:10.1111/j.0956-7976.2004.00757.x