מישל בקמן
בקמן, 2011 | |||||
לידה |
6 באפריל 1956 (בת 68) ווטרלו, איווה, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
שם מלא | מישל מרי בקמן | ||||
שם לידה | Michele Marie Amble | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
השכלה |
אוניברסיטת אורל רוברטס מכללת ויליאם ומרי אוניברסיטת וינואה סטייט | ||||
עיסוק | פוליטיקאית | ||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||
בן או בת זוג | מרקוס בקמן (1978–?) | ||||
| |||||
מישל מארי בקמן (באנגלית: Michele Marie Bachmann; נולדה ב-6 באפריל 1956) היא פוליטיקאית אמריקאית חברת המפלגה הרפובליקנית, שכיהנה בשנים 2007–2015 כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השישי של מדינת מינסוטה. בעת כהונתה הייתה לאחת הנציגות המרכזיות של תנועת מסיבת התה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם מישל מארי אמבל (Michele Marie Amble) בעיר ווטרלו שבמדינת איווה למשפחה נוצרית-לותרנית. לאחר גירושי הוריה, היא גדלה אצל אמה בעיירה אנוקה שבמדינת מינסוטה.
היא סיימה תואר ראשון בווינונה סטייט יוניברסיטי (Winona State University). לאחר מכן למדה משפטים באוניברסיטת אורל רוברטס (Oral Roberts University) המזוהה עם הזרם האוונגליסטי וקבלה תואר (JD) בשנת 1986. היא קבלה תואר שני עם התמחות בדיני מיסים (LL.M) מקולג' ויליאם ומרי (College of William & Mary).
היא נשואה למרכוס בקמן, פסיכולוג קליני ובעל מרפאה. הם הורים ל-5 ילדים ובנוסף גידלו כמשפחת אומנה כ-23 נערות במהלך השנים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1988 ל-1993 שימשה כתובעת של מס הכנסה בבית המשפט הפדרלי לענייני מיסים בסיינט פול במינסוטה.
בקמן נולדה במשפחה התומכת במפלגה הדמוקרטית, אך הפכה לרפובליקאית במהלך לימודיה. לדבריה, מה שהשפיע עליה היו התיאורים הנלעגים של ג'ורג' וושינגטון בספר "בר" של גור וידאל.[2] היא החלה להיות פעילה בתנועה נגד הפלות וערכה תפילות מחוץ לקליניקות המבצעות הפלה.
בשנת 2001 נבחרה לסנאט של מדינת מינסוטה מטעם הרפובליקנים ושימשה בתפקיד עד לשנת 2007. בנובמבר 2006 נבחרה כנציגה בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז השישי של מדינת מינסוטה, הכולל את פרבריה הצפוניים והמזרחיים של מיניאפוליס-סיינט-פול, מטעם המפלגה הרפובליקנית. היא נבחרה שוב ב-2008 וב-2010.
ביולי 2010 הקימה את שדולת מפלגת התה בקונגרס (Congressional caucus), והצטרפו אליה עשרות חברי קונגרס, כולם מהמפלגה הרפובליקנית.
ב-13 ביוני 2011 הכריזה על מועמדותה בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית 2012. בקמן הייתה מהמועמדים הבולטים במירוץ, ובחודשים יולי – אוגוסט אף דורגה במקום השני בסקרים. אך בזמן שחלף מאז ועד התחלת הבחירות התקשתה בקמן לשמור על מעמדה, ושיעורי התמיכה בה פחתו. באסיפות הבחירה באיווה שהתקיימו ב-4 בינואר 2012 הגיעה בקמן למקום השישי עם חמישה אחוזים בלבד מהקולות. בשל התוצאות הודיעה בקמן באותו יום על פרישתה מהמירוץ.
ב-29 במאי 2013 הודיעה כי לא תתמודד שוב בבחירות 2014 על מקומה בקונגרס.[3]
עמדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקמן תומכת בלימוד האמונה הבריאתנית של תכנון תבוני בשיעורי מדע בבית ספר ציבוריים. בשנת 2003 אמרה בריאיון לרדיו כי תאוריית האבולוציה מעולם לא הוכחה. בשנת 2006 אמרה במהלך כי "ישנה מחלוקת בקרב מדענים האם האבולוציה היא עובדה או לא... ישנם מאות ומאות של מדענים, מהם רבים המחזיקים בפרסי נובל, המאמינים בתכנון תבוני".
היא נחשבת לתומכת בישראל והתנדבה בקיבוץ בארי לאחר סיום לימודי התיכון.[4] בשנת 2010 אמרה בכנס של קואליציית היהודים הרפובליקנים כי מתוך אמונתה הנוצרית החזקה, היא מאמינה כי אם ארצות הברית תדחה עזרה לישראל, היא תקולל על ידי אלוהים.[5]
בקמן מתנגדת נחרצות לזכויות להט"ב ולהומוסקסואליות. היא התבטאה בחריפות כנגד הומואים בהזדמנויות שונות, ובין היתר אמרה: "הם חלק מהשטן".[6]
בקמן איננה מאמינה בהתחממות עולמית, ואף טענה, כי פחמן דו-חמצני איננו גז מזיק.[7]
ב-1 בדצמבר 2011 הודיעה כי אם תיבחר לנשיאות ארצות הברית, תנהג כמו אנגליה (שהחזירה את הדיפלומטים שלה מאיראן) ולא תסכים שלארצות הברית תהייה שגרירות באיראן,[8] דבר שהתפרש כתמוה הואיל ושגרירות זו כבר סגורה מ-1980 בעקבות משבר בני הערובה באיראן. ביוני 2012 ביחד עם לואי גומרט ומספר רפובליקנים נוספים היא חתמה על הפניה למשרד לביטחון המולדת בהקשר למגעים לכאורה של פקידי ממשל עם האחים המוסלמים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מישל בקמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מישל בקמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- האתר של בקמן בקונגרס
- אתר הקמפיין של בקמן
- מישל בקמן, באתר "יהדות ארצות הברית"
- יצאה מהצל של פיילין. בקמן רוצה ללכת עד הסוף, באתר ynet, 17 ביוני 2010
- נטשה מוזגוביה, מישל בקמן היא שרה פיילין, הדור הבא, באתר הארץ, 3 ביולי 2011
- Matt Taibbi, Michele Bachmann's Holy War, באתר הרולינג סטון, 22 ביוני 2011
- מישל בקמן, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ashley Perks, Understanding the beauty-queen politician, TheHill, 2008-09-15 (באנגלית)
- ^ Bachmann Hits the Books
- ^ חמי שלו, ניו יורק, מישל בקמן פורשת: מקיבוץ בארי אל מחוזות הלה-לה-לנד, באתר הארץ, 29 במאי 2013
- ^ .נטשה מוזגוביה, מישל בקמן היא שרה פיילין, הדור הבא, באתר הארץ, 3 ביולי 2011
- ^ Bachmann: America ‘cursed’ by God ‘if we reject Israel’
- ^ Michele Bachmann in Her Own Words: 'Gays Are Part of Satan'
- ^ Climate debate heating up for Minnesotans in Washington - מתוך אתר Startribune
- ^ הארץ, בכמן הרפובליקאית מאיימת לסגור את השגרירות באיראן, רק שהיא סגורה מ-1980, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2011
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית ממינסוטה
- מועמדים בבחירות המוקדמות מטעם המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית
- מועמדות לנשיאות ארצות הברית ב-2012
- חברי הקונגרס ה-112 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-114 של ארצות הברית
- חברות בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית
- חברי הקונגרס ה-113 של ארצות הברית
- פוליטיקאיות אמריקאיות
- משפטניות אמריקאיות
- אמריקאיות ממוצא נורווגי
- תנועת מסיבת התה: אישים
- בוגרות מכללת ויליאם ומרי
- בוגרי מכללת ויליאם ומרי
- אמריקאיות שנולדו ב-1956
- אמריקאים שנולדו ב-1956