מדעי הטבע

מדעי הטבע מנסים להבין כיצד כדור הארץ והיקום סביבנו פועלים. ישנם חמישה ענפים ראשיים למדעי הטבע והם: כימיה (מדעי החומר) במרכז, אסטרונומיה (מדעי החלל), גיאוסיינס (מדעי כדור הארץ), פיזיקה (מדעי היקום) וביולוגיה (מדעי החיים) – בכיוון השעון משמאל למעלה

מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות. מדְעי הטבע עוסקים באישוש, שכלול או הפרכה של מודלים מתמטיים (דטרמיניסטיים או סטוכסטיים) של תהליכים טבעיים בתצפית ובתיעוד מקרים רבים, וכן גם בניסוי.

במדעי הטבע קיימים חמישה ענפים ראשיים: אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה (מדעי החומר), ביולוגיה (יש המשייכים את מדעי הרפואה לביולוגיה) ומדְעי כדור הארץ. קיימים תחומים משותפים לענפים אלה (לדוגמה כימיה פיזיקלית), תחומים אלה גם מהווים לעיתים קרובות בסיס למדעי החברה או שיש עימם חפיפה (לדוגמה, מודלים מתחום תורת המשחקים האבולוציונית שמתסמכת על התנהגות חברתית בחיות, חופפים במידה מסוימת לפסיכולוגיה, לסוציולוגיה ולכלכלה – ענפי מדעי החברה).

מדְעי הטבע מסתמכים בעיקר על ניסויים, מידע כמותי או על דרישות דיוק מרבי ואובייקטיביות גבוהות יותר מאשר במדעים אחרים. מדעים אלה עוסקים פחות מהאחרים במחקר איכותני.

מדְעי הטבע נבדלים מתחומי הידע האחרים בשיטתם ובדרכם. לדוגמה, מדעי החברה מיישמים את השיטה המדעית כדי ללמוד על תבניות חברתיות ועל התנהגות האדם, מדעי הרוח נוקטים גישה ביקורתית או אנליטית כדי ללמוד על מצבי הרוח והקיום של האדם – והמדעים המדויקים, ובראשם מתמטיקה ולוגיקה, משתמשים באפריורי ולא במתדולוגיה עובדתית המשתמשת באיסוף מידע מקשת רחבה של מקרים ולומדת מהם על מערכות פורמליות.

היסטוריה

חקר הטבע היה נהוג כבר ביוון הקדומה. אולם אז הוא לא התנהל על פי קריטריונים מודרניים. גם אוניברסיטאות או מוסדות דומים להם, הוקמו ברחבי העולם, בתקופות קדומות. אולם, אוניברסיטאות, בצורתן המודרנית ובמספרים הולכים וגדלים, החלו לקום באירופה למן המאה העשירית לדוגמה. באוניברסיטאות המודרניות, בניגוד למרבית אוניברסיטאות הקדומות, הייתה פקולטה למדעי טבע, שהייתה נפרדת מהפקולטה לרפואה ולתאולוגיה.

מדע הטבע המודרני החל להתגבש בראשית העת החדשה וכלל את ידיעת הטבע, שנוסחה לכדי תאוריה אחת במאה ה-16 וריכזה את הסיווג והתיאור של צמחים, בעלי חיים, מינרלים ופרטים טבעיים נוספים, כמו גם שימושים ראשוניים במיקרוסקופים ובטלסקופים. מעל לכול, גיבוש המדע המודרני נעזר בהמצאת הדפוס, שאיפשרה הפצה ענפה של ספרות מקצועית.

במאה ה-20, חל גידול מהיר בידע ושיכלול תחומי ההתמחות במדעי הטבע. עקב כך, ובשל סיבות נוספות, פוצלה באוניברסיטאות הוראת מדעי הטבע בשתי פקולטות נפרדות, מדעים מדויקים ומדעי החיים.

קריטריונים

ערך מורחב – פילוסופיה של המדע

הפילוסופים של המדע הציעו קריטריונים, הכרחיים למחקר מדעי. חלק מהקריטריונים נוגע לתאוריות מדעיות וכולל, לדוגמה, את "עקרון ההפרכה" של קרל פופר. עיקרון המבחין בין תאוריות, שניתנות לבדיקה בניסיונות מדעיים או בתצפיות מדעיות לתאוריות שאינן בדיקות. עיקרון אחר הוא הישענות על תחומי מידע, שנתפשים בסיסיים יותר. לדוגמה, שימוש במודלים מתמטיים במדעי הטבע או שימוש בידיעות מתחום הפיזיקה ומדעי היקום להצדקת תאוריות מתחומי הכימיה – מדעי החומר או הביולוגיה – מדעי החיים.

עקרונות אחרים קשורים באותן דרכי האישוש או הפרכה של תאוריות. עיקרון מרכזי אחד, קובע, שניסוי מדעי חייב להיות מדווח באופן פרטני, כך שכול מי שמעוניין לחזור עליו בעצמו יכול לעשות זאת. עוד עיקרון קובע, שעדיף להשתמש בכלי ניסוי המוכרים למדענים מעבודות קודמות מאשר בכלים חדשים (למשל באורגניזם מודל מוכר ולא באורגניזם מודל נדיר, כל עוד יש ברירה). עיקרון אחר קובע, שהניסוי או התצפית חייבים להיערך בעזרת כלים אובייקטיביים, כך שכל מי שצופה בהם יראה את אותה תוצאה – דהיינו, שהתוצאה לא תהיה עניין של דעה. עקרונות אחרים הקשורים לדרכי התצפית והניסוי הם עקרון התוקף, דיוק ונכונות.

סדרת עקרונות נוספת עוסקת בדרכי הפרסום של התאוריות, של שיטות הניסויים והתצפיות ושל תוצאותיהם. העקרונות כוללים מנגנונים חברתיים שיבטיחו בקרת איכות, כמו ביקורת עמיתים וכוללים תקנים לדרכי עיצוב וניסוח של מאמרים מדעיים, שמונעים משחקי מילים והתחמקויות, שמסתירים את המציאות.

תחומי מדעי הטבע

ביולוגיה – מדעי החי

קטע מ-DNA שמכיל מידע גנטי חשוב להתפתחות ותפקוד יצורים חיים.

ערך מורחב – ביולוגיה

תחום זה כולל קבוצת דיסציפלינות המתארות תופעות המיוחסות לעולם החי. קנה המידה של המחקר מצוי בטווח רחב שבין תת-רכיבים בביופיזיקה למבנים מורכבים באקולוגיה. הביולוגיה מתייחסת גם למאפיינים, סיווג והתנהגות של אורגניזמים, במינים שהתפתחו ויחסי הגומלין שבין פרטים בתוך אותו מין, יחסי הגומלין שבין המינים ויחסי הגומלין שבין מין לסביבתו.

ראשית ההתפתחות של ענפי הביולוגיה, כמו בוטניקה, זואולוגיה ורפואה, החלה בתקופה מוקדמת מאוד של הציוויליזציה, בעוד שהמיקרוביולוגיה החלה במאה ה-17 עם המצאת המיקרוסקופ.

מספר פיתוחים חשובים בביולוגיה כוללים את גילוי הגנים, תורת האבולוציה של דרווין והברירה הטבעית, התאוריה החיידקית של המחלות ויישום טכניקות בכימיה ופיזיקה בתרכובות אורגניות ותאים.

הביולוגיה המודרנית מחולקת למספר תת-דיסציפלינות בהתאם לסוג האורגניזם וקנה המידה של המחקר. ביולוגיה מולקולרית היא ענף החוקר את הכימיה הבסיסית וחמרי החיים בעוד שביולוגיה של התא היא ענף החוקר את התא הבודד, היחידה הבסיסית ביותר ממנה בנויים כל היצורים החיים, ומנגנוניו. הפיזיולוגיה חוקרת את המבנה הפנימי השלם של האורגניזם והאקולוגיה חוקרת את ניהול מערכות יחסים הדדיות בין מגוון המינים.

כימיה – מדעי החומר

הנוסחה המבנית של הקפאין מציגה באופן גרפי את אטומי המולקולה והקשרים הכימיים שביניהם.

ערך מורחב – כימיה

תחום זה חוקר את החומר בקנה מידה אטומי ומולקולרי ועוסק בעיקר בתרכובות ותערובות מהן בנויים גזים, נוזלים, מוצקים, קריסטלים ומתכות. מדעי החומר – הכימיה מתעסקת בהרכב, במאפיינים הסטטיסטיים, בהתמרות ובתגובות הכימיות של חומרים אלו עם חומרים אחרים ברמת האטומים הבודדים כדי להשתמש בידע הנצבר ליישומים בקנה מידה גדול יותר.

תהליכים כימיים רבים נחקרים במהלך ניסויי מעבדה ובמהלכם משתמשים בסדרת טכניקות המשפיעה על החומרים הנחקרים כדי להבין טוב יותר תהליכים בסיסיים שמתרחשים. הכימיה נקראת גם "המדע המרכזי" בזכות העובדה שהיא מקשרת בין המדעים המדויקים למדעי החיים – הביולוגיה ולמדעים שימושיים.

הניסויים הראשונים במדעי החומר – הכימיה בראשית דרכה, נעוצים בעת העתיקה ונמשך במסורת גם בימי הביניים תחת השם אלכימיה – שילוב של כימיה, פיזיקה, רפואה, מיסטיקה ודת. הכימיה המודרנית החלה להתפתח עם פרסום עבודותיהם של רוברט בויל, מגלה מצב הצבירה הגזי, ואנטואן לבואזיה, מפתח חוק שימור החומר.

עם גילוי היסודות הכימיים ופיתוח התורה האטומית החלה הכימיה להתגבש למדעי החומר המודרניים המדע אותו אנו מכירים כיום. חוקרים החלו לפתח את ההבנה כי קיימים מספר מצבי צבירה לכל חומר, ושיש יסודות שמשקלם הסגולי תמיד ביחס שלם לחומרים אחרים ובפרט למשקלו של מימן שהוא 1. מכאן הסיקו שהיסודות בנויים מאטומים ובהם חלקיק יסוד של משקל (הפרוטון). עם גילוי החשמל וחקירתו שיערו שהאטומים נושאים מטען חשמלי, מטענים אלו נקראים יונים. בנוסף הבינו החוקרים כי קיימים גם קשרים כימיים ותגובות כימיות בין אטומים ומולקולות. הידע הרב שנצבר הוביל לפיתוח תעשייה כימית שהיא כיום חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית.

פיזיקה – מדעי היקום

אורביטל אטומי באטום מימן. התיאור המתמטי של מסלול האלקטרון סביב הפרוטון נחקר על ידי מכניקת הקוונטים, תחום של הפיזיקה.

ערך מורחב – פיזיקה

תחום זה חוקר את המרכיבים הבסיסיים של היקום, הכוחות ויחסי הגומלין שהם מפעילים אלו על אלו ותוצאות תהליכים הנגרמים עקב יחסי הגומלין ביניהם. באופן כללי, הפיזיקה נחשבת למדע בסיסי בזכות העובדה שכל שאר מדעי הטבע משתמשים ומצייתים לעקרונות ולחוקים שהיא מייצגת. הפיזיקה נשענת ברובה על המתמטיקה כדי לנסח לכמת את העקרונות.

לחקר העקרונות הפיזיקליים של היקום יש היסטוריה ארוכה ונגזרות רבות משמעות שהושגו הן באמצעות תצפיות והן במהלך ניסויים שנבנו לאורך ההיסטוריה האנושית. ניסוח תאוריות לגבי החוקים ששולטים ביקום הוא תחום מחקר ראשי המעלה שאלות פילוסופיות מראשית ההיסטוריה אנושית. פיתוחים בעלי משמעות היסטורית כוללים את המכניקה הקלאסית ותאוריית הכבידה האוניברסלית של אייזק ניוטון, חשמל ומגנטיות, תורת היחסות הפרטית והכללית של אלברט איינשטיין, פיתוח התרמודינמיקה, אופטיקה ופיתוח התאוריה של מכניקת הקוונטים.

הפיזיקה המודרנית מתפתחת כיום במהירות רבה מאחר שכל חוקר מתמקד בנושאים בודדים, בשונה מאייזק ניוטון, אלברט איינשטיין ולב לנדאו שעסקו בנושאים רבים.

אסטרונומיה – מדעי החלל

המכתש הגדול דדלוס, אשר צולם על ידי צוות אפולו 11 כאשר הקיפו את הירח ב-1969

ערך מורחב – אסטרונומיה

תחום זה חוקר את ההתפתחות, הפיזיקה, הכימיה, שינוי ותנועתם של גרמי שמיים הנמצאים מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ וגם את צורתו והתפתחותו של היקום כולו.

האסטרונומיה בוחנת וחוקרת את הכוכבים, כוכבי הלכת, שביטים, גלקסיות והיקום. רוב המידע שנמצא כיום בידי האסטרונומים הושג באמצעות תצפיות על כוכבים מרוחקים אף על פי שחלק מהמידע נחזה מראש והוכח רק לאחר מכן (לדוגמה: כימיה מולקולרית של תווך בין-כוכבי או הרוח הסולארית).

בעוד שהעיסוק באסטרונומיה החל בימי קדם, תחילה לצורך ניווט, ואחר כך מתוך אמונה דתית, הגישה המדעית החלה להתפתח באמצע המאה ה-17 עם המצאת הטלסקופ וגילויו הרבים של גלילאו גליליי באמצעותו.

הפיתוחים והנוסחאות מתמטיות של הידע שנצבר עד אז, נמנים עם עבודותיו של אייזק ניוטון על מכניקה שמיימית ותאוריית הכבידה, אולם ישנם תיעודים מוקדמים יותר של אסטרונומים כדוגמת קפלר. במאה ה-19, הפכה האסטרונומיה למדע באופן רשמי עם המצאת הספקטרומטר והצילום לצד שכלול והגדלת עוצמתם של הטלסקופים.

מדעי כדור הארץ

ערך מורחב – מדעי כדור הארץ

תחום זה חוקר את כל הקשור לגאולוגיה, גיאופיזיקה, הידרולוגיה, מטאורולוגיה, גאוגרפיה פיזית, אוקיינוגרפיה ומדע הקרקע.

למרות העיסוק של האדם בכרייה וגמולוגיה לאורך ההיסטוריה כולה, התפתחות מדעים בנושאים אלו כמו גאולוגיה כלכלית ומינרלוגיה החלו רק במאה ה-18. המחקר של כדור הארץ, ובייחוד פלאונטולוגיה, התפתח במאה ה-19. התפתחותם של תחומים אחרים, כמו גאופיזיקה, במאה ה-20 הובילו לפיתוח תאוריית טקטוניקת הלוחות בשנות השישים של המאה ה-20 והייתה לה השפעה על מדעי כדור הארץ שניתן לדמותה להשפעה של תאוריית האבולוציה על הביולוגיה. יישומים של מדעי כדור הארץ כיום מצויים בתחום חיפוש מקורות נפט ומינרלים, מחקרי אקלים והשפעת האדם על הסביבה ושיקומה.

מדעי האטמוספירה

ערך מורחב – מדעי האטמוספירה

אף על פי שלעיתים נחשב כחלק ממדעי כדור הארץ, מדעי האטמוספירה נחשבים לענף נפרד של מדעי טבע בשל ההתפתחות העצמאית של המושגים, הטכניקות והפרקטיקות שלו וגם העובדה שיש לו מגוון רחב של תת-דיסציפלינות תחת חסותו. תחום זה בוחן את המאפיינים של שכבות שונות של האטמוספירה מגובה פני הקרקע ועד לקצה החלל. גם טווח הזמן של המחקר משתנה מיום למאה שנה. לעיתים התחום כולל גם חקר דפוסי אקלים בכוכבי לכת שאינם כדור הארץ.

אוקיינוגרפיה

ערך מורחב – אוקיינוגרפיה

המחקר הרציני של האוקיינוסים החל בתחילת עד אמצע המאה ה-20. זהו תחום צעיר יחסית במדעי הטבע, אך תוכניות עצמאיות מציעות התמחויות בנושא. אף על פי שעדיין נותרו מחלוקות באשר לסיווג התחום תחת מדעי כדור הארץ, מדעים בין-תחומיים או כתחום נפרד בפני עצמו, רוב העובדים המודרניים בתחום מסכימים שהוא הבשיל למצב שיש לו פרדיגמות ופרקטיקות משלו.

ביבליוגרפיה

• Barr, Stephen M. (2006). A Students Guide to Natural Science. Wilmington, DE: Intercollegiate Studies Institute. ISBN 978-1-932-23692-7.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Gohau, Gabriel (1990). A History of Geology. Revised and translated by Albert V. Carozzi and Marguerite Carozzi. New Brunswick: Rutgers University Press. ISBN 978-0-8135-1666-0.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Grant, Edward (2007). A History of Natural Philosophy: From the Ancient World to the Nineteenth Century. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-68957-1.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Lagemaat, Ricahrd van de (2006). Theory of Knowledge for the IB Diploma. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-54298-2.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Ledoux, Stephen F. (2002). "Defining Natural Sciences" (PDF). Behaviorology Today. 5 (1): 34. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-03-25. נבדק ב-2013-09-20. Fundamentally, natural sciences are defined as disciplines that deal only with natural events (i.e., independent and dependent variables in nature) using scientific methods.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Magner, Lois N. (2002). A History of the Life Sciences. New York: Marcel Dekker, Inc. ISBN 978-0-8247-0824-5.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Mayr, Ernst (1982). The Growth of Biological Thought: Diversity, Evolution, and Inheritance. Cambridge, Massachusetts: The Belknap Press of Harvard University Press. isbn-978-0-674-36445-7.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Oglivie, Brian W. (2008). The Science of Describing: Natural History in Renaissance Europe. Chicago: University of Chicago Press. ISBN 978-0-226-62088-6.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Prpic, Katarina (2009). Beyond the Myths about the Natural and Social Sciences: A Sociological View. Zagreb: Institute for Social Research. ISBN 978-953-6218-40-0.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Simhony, M. (2006). Invitation to the Natural Physics of Matter, Space, and Radiation. Singapore: World Scientific Publishing Co., Inc. ISBN 978-9-810-21649-8.
• Smith, C.H. Llewellyn (1997). "The use of basic science". CERN. נבדק ב-20 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Stokes, Donald E. (1997). Pasteur's Quadrant: Basic Science and Technological Innovation. Washington, D.C.: Brookings Institution Press. ISBN 978-0-815-78177-6.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)

ראו גם

• אמפיריציזם
• דיסציפלינה

לקריאה נוספת

• Defining Natural Sciences Ledoux,S. F., 2002: Defining Natural Sciences, Behaviorology Today, 5(1), 34-36.

קישורים חיצוניים

• ידיעת הטבע, דף שער בספרייה הלאומית

• The History of Recent Science and Technology
• Natural Sciences Information on the Natural Sciences degree programme at Durham University.
• Natural Sciences Contains updated information on research in the Natural Sciences including biology, geography and the applied life and earth sciences.
• Natural Sciences Information on the Natural Sciences degree programme at the University of Bath which includes the Biological Sciences, Chemistry, Pharmacology, Physics and Environmental Studies.
• Reviews of Books About Natural Science This site contains over 50 previously published reviews of books about natural science, plus selected essays on timely topics in natural science.
• Scientific Grant Awards Database Contains details of over 2,000,000 scientific research projects conducted over the past 25 years.
• Natural Sciences Tripos Provides information on the framework within which most of the natural science is taught at the University of Cambridge.
• E!Science Up-to-date science news aggregator from major sources including universities.