כשל נטורליסטי
'כשל נטורליסטי' הוא מונח שנטבע על ידי הפילוסוף ג. א. מור בספרו "פרינקיפיה אתיקה" (עקרונות האתיקה) משנת 1903[1]. המונח מתייחס לכשל הטמון בהגדרת המונח "טוב" באמצעות התכונות שלו. לעיתים קרובות מבולבל המושג "כשל נטורליסטי" עם מושג דומה – "בעיית הראוי-מצוי".
פירוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מור טוען שכל העוסקים באתיקה במשך השנים הגדירו את המושג "טוב" באמצעות תכונות שאפיינו, לדעתם, מעשים טובים. ההדוניסטים אמרו שמעשים הם טובים רק אם הם מעשים הגורמים הנאה, אלטרואיסטים אמרו שמעשים טובים הם מעשים של עזרה לאחר, וכו'. אולם גישות אלו מכילות, על פי מור, כשל נטורליסטי, כי הן מנסות להגדיר מושג באמצעות התכונות שלו, וכך מערבבות בין סיבה לתוצאה. המעשה הוא לא מעשה טוב משום שהוא גורם הנאה, אלא גורם הנאה משום שהוא מעשה טוב[2].
הטעות דומה, על פי מור, לניסיון להגדיר את הצבע צהוב בתור "הצבע של חלמון הביצה" או בתור "צבע של אור בעל אורך גל בין 565 ננומטר ל-590 ננומטר". הגדרת הצבע "צהוב", כמו הגדרת המושג "טוב", אינה אפשרית על ידי תכונותיו – אמנם חלמון הוא צהוב, ואמנם כל קרן אור בעלת אורך גל מסוים תהיה צהובה, אבל אלו לא ההגדרות הנכונות ל"צבע" צהוב, משום שהצבע הוא החוויה של הצופה ולא חלק מהאובייקט שאנו רואים. בדומה, את "הטוב" מגדיר כל אחד על ידי מה שמור מכנה "אינטואיציה מוסרית"[3].
מור מבדיל, בהקשר זה, בין "תכונות פשוטות", כמו טיב, צבע וכדומה, המוגדרות על ידי אינטואיציה, לבין "תכונות מסובכות" המוגדרות על ידי תכונות פשוטות אחרות. "עזרה לאחר" למשל, היא מושג מסובך, ולכן צריך להגדיר אותה באמצעות המושג "טוב", ולא להפך.
שימושים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם השנים המונח "כשל נטורליסטי" עורבב עם מושגים דומים אחרים, וכיום הוא מתייחס לעיתים לדברים אחרים. שני השימושים הבולטים ביותר הם:
- בעיית הראוי-מצוי – הגדרת והצדקת הרצוי על פני המצוי. למשל המשפט "כולם חוצים באדום, ולכן זה בסדר".
- פנייה אל הטבע – קביעה שמעשים הם בסדר משום שהם טבעיים. למשל המשפט "צמחונות אינה מוסרית יותר מאשר אכילת בשר, משום שבטבע חיות אוכלות זו את זו."
ברנארד ויליאמס הסביר את הבלבול שנוצר באמצעות ביקורת על מור. לטענתו הכינוי "כשל נטורליסטי" הוא כינוי שגוי, והכשל הנטורליסטי אינו כשל לוגי וגם אין לו קשר לנטורליזם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כשל נטורליסטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ George Edward Moore, Principia Ethica, London: Cambridge University Press, 1903 (text in the English Wikisource)
- ^ Principia Ethica, Chapter III
- ^ Principia Ethica, Chapter I, §7
| מסקנות לא-רלוונטיות (איגנורטיו אלנכי) וכשלים לוגיים | ||
|---|---|---|
| כללי | דיקטו סימפליקיטר • אד נאוסאם • אקס סילנטיו • כשל הסתברות קודמת • בורות בלתי-מנוצחת • איש קש | |
| פנייה אל הרגש | אד מטום • הסתמכות על החנופה • אד מיסריקורדיאם • בשם הלעג • לא הומצא כאן • אד אודיום • בשם ההומור • בשם הפטריוטיות • בשם הרצינות • בשם התועלת • כבוד בגלל קרבה | |
| כשל גנטי | אד הומינם • אד ורקונדיאם • פנייה למניעים אישיים• אד אנטיקוויטם • אשמה בגלל קרבה • הרעלת בארות • רדוקטיו אד היטלרום • אד פופולום | |
| אד קונסקוונטיאם | אד בקולום • בשם המשאלה | |
| טווח ביניים | אבחנת פנטום • חשיבה בשחור לבן • מדרון חלקלק • דיקטו סימפליקיטר • אד טמפרנטיאם | |
| כשלי סילוגיזם | איליקיט מיור • איליקיט מינור • כשל אמצע לא מופץ • מסקנה מחייבת מהנחה שוללת • כשל הנחות בלעדיות • כשל קיומי • אישור מופרד • דיקטו סקונדום | |
| נון סקוויטור | אישור הסוגר • הכחשת הפותח • חוסר עקביות | |
| שגיאת דגימה | גורמים לא מבוקרים • היקש עצל • מדגם לא מייצג • היפרבולה היקשית • הכללה נמהרת • הקבלה שגויה • חיוניות מטעה • יותר מדי חריגים • כשל אי הכללה • עיסוי נתונים | |
| כשלי הסחה | אד איגנורנטיאם • כשל נטורליסטי • פלוריום אינטרוגטיונום • משתי עוולות יוצא צדק • כשל התנגדויות זניחות | |
| פנייה אל הסמכות | אד אנטיקוויטם • אד לזרום • אד נוביטם • אד קרומנם • בשם האינדיבידואליזם • בשם האמינות • מומחים לא מזוהים • סמכות בלתי מעורערת • תמיכת המפורסם | |
| שגיאות תצפית | דגימה מוטה • דגימה מוכתמת • הטיית הנסיין | |
