iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.
iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.



Link to original content: https://he.wikipedia.org/wiki/יוהאן_קספר_פרדיננד_פישר
יוהאן קספר פרדיננד פישר – ויקיפדיה לדלג לתוכן

יוהאן קספר פרדיננד פישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהאן קספר פרדיננד פישר
Johann Caspar Ferdinand Fischer
לידה 6 בספטמבר 1656
Krásno, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוגוסט 1746 (בגיל 89)
ראשטאט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרומית הקדושה, ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהאן קספר פרדיננד פישרגרמנית: Johann Caspar Ferdinand Fischer; 6 בספטמבר 165627 באוגוסט 1746) היה מלחין גרמני מתקופת הבארוק. יוהאן ניקולאי פורקל דירג את פישר כאחד ממלחיני המקלדת הטובים ביותר בזמנו, אולם העובדה, שמעט מאוד עותקים של יצירותיו שרדו עד ימינו אחראית באופן חלקי לכך, שהמוזיקה שלו כמעט איננה מושמעת כיום. עבודתו הייתה מושפעת במידה רבה ממלחינים צרפתיים בני-זמנו, ובמיוחד מיצירותיו של ז'אן-בטיסט לולי.

פישר היה ככל הנראה ממוצא בוהמי וייתכן שנולד בשונפלד, אבל הפרטים הנוגעים לחייו מעטים וקלושים. את שנותיו הראשונות בילה בשלקנוורת ולמד מוזיקה בבית הספר של הפיאריסטים בעיר. האזכור המתועד הראשון לקיומו מופיע באמצע שנות ה-90' של המאה ה-17: בשנת 1695 כיהן כקאפלמייסטר בחצר לודוויג וילהלם מבאדן-באדן, וייתכן שנשאר בשירות החצר עד מותו בראשטאט.

ברבות מיצירותיו של פישר ניכרת השפעתו של סגנון הבארוק הצרפתי, כפי שהתבטא במוזיקה של ז'אן-בטיסט לולי, והוא היה אחראי להבאת ההשפעה הצרפתית אל המוזיקה הגרמנית. הסוויטות לצ'מבלו של פישר עדכנו את הדגם המקובל של פרוברגר (אלמנד - קרונט - סאראבנד - ג'יג); הוא היה גם אחד המלחינים הראשונים שיישמו את עקרונות הסוויטה התזמורתית בצ'מבלו והחליפו את האוברטורה הצרפתית הסטנדרטית בפרלוד לא מוגבל. הן באך והן הנדל הכירו את יצירתו של פישר ולפעמים שאלו ממנה.

רבות מיצירותיו של פישר ראו אור בתקופת חייו, ואלה הן:

  • "יומן האביב" (1695), קובץ של שמונה סוויטות תזמורתיות (אוברטורות) לכלי מיתר. (הראשונה והאחרונה עם שתי חצוצרות אד ליביטום, דהיינו, לפי הרצון.) כל סוויטה נפתחת באוברטורה כמבוא ומסתיימת בשאקון או פאסאקאליה. קובץ זה וה"פלורליגיום" של גיאורג מופאט (שיצא לאור באותה שנה) היו הקבצים הראשונים של סוויטות תזמורתיות שיצאו לאור בגרמניה.
  • "קטעים לקלוויסן" (1696), כמה סוויטות לצ'מבלו. הסוויטות בוחנות מגוון סגנונות וסוגות: לדוגמה, החמישית מכילה אריה ותשע וריאציות ואילו השמינית כוללת רק פרלוד ושאקון. פישר הרחיב בהמשך את האוסף הזה והגרסה החדשה כיצאה לאור בשנת 1698 בשם Musicalisches Blumen-Büchlei
  • Vesperae seu Psalmi vespertini קובץ של מוזיקת קודש (1701).
  • "אריאדנה מוזיקה" (ידוע גם בשם Ariadne musica Neo-organoedum, משנת 1702). זהו קובץ של יצירות לעוגב צינורות (רובן כתובות לידיים בלבד או עם הפעלת דוושות לפי בחירה) בשני חלקים:
החלק הראשון מכיל עשרים פרלודים ופוגות בתשעה-עשר סולמות שונים ואחד במודוס הפריגי, המבוסס על מי. הקובץ נחשב למבשר משמעותי לפסנתר המושווה של באך, שהתייחס בהערכה רבה למוזיקה של פישר.
החלק השני מכיל חמישה ריצ'רקארי המבוססים על מלודיות של כוראלים.
  • (Lytaniae Lauretanae VII (1711), קובץ יצירות קודש.
  • "זר פרחים"(לפני 1736), קובץ קטעים לעוגב.
  • "פרנאסוס מוזיקלי", (1738 בקירוב), תשע סוויטות מחול לצ'מבלו, כל אחת קרויה על שם אחת המוזות. הסוויטות מייצגות היתוך של סגנונות צרפתיים וגרמניים ומעדכנות את הדגם של פרוברגר בשילוב מספר רב של פרקים נוספים, תוך שימוש בצורות המחול החדשות של התקופה וברעיונות חדשים כמו מינואטים כפולים וריגודונים כפולים. כתוצאה מכך, אחדות מן הסוויטות כוללות עד תשעה פרקים וארוכות למדי. הפרק הארוך ביותר ב"פרנאסוס המוזיקלי" והארוך ביותר ביצירות פישר שעודנו קיים הוא הפאסאקאליה מתוך סוויטת אורניה, המתאר, לדעת אי-אילו מומחים, את הטרגדיה של אורפאוס ואורידיקה.[1] הפרק הזה הוא מן הסתם יצירתו הידועה ביותר של פישר. טרוור פינוק, כריסטוף רוסה וצ'מבליסטים אחרים הקליטו מיצירותיו.

יש ראיות לחיבורן של עוד יצירות רבות שאבדו, ביניהן אופרה בסגנון איטלקי, יצירות שונות של מוזיקה קאמרית, מוזיקת חצר וקטעים לכלי מקלדת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Walter, Rudolf. Johann Caspar Ferdinand Fischer, Hofkapellmeister der Markgrafen von Baden (Quellen und Studien zur Musikgeschichte von der Antike bis in die Gegenwart), Frankfurt am Main: Peter Lang (1990) ISBN 3-8204-9976-8
  1. ^ דברים שאמר הצ'מבליסט ויליאם פורטר בביצוע של סוויטת "אורניה" ב-23 באפריל 2006 באוסף כלי הנגינה של אוניברסיטת ייל