טמפרה (ציור)
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
טֶמפֶּרָה (Tempera) היא צבע על בסיס חומר מתחלב מכמה סוגים.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח "טֶמְפֶּרָה" היה המונח שבו כונו כל הצבעים שעורבבו (tempered) בחומר קישור כדי שאפשר יהיו למרוח אותו על מצע[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציורי טמפרה התגלו בעיטורי סרקופגים במצרים העתיקה. ברבים מדיוקנאות המומיות מפיום נעשה שימוש בטמפרה[2], כמו גם בציורי הקיר בבית הכנסת דורה אירופוס, שנמצא בעיר דורה אירופוס בסוריה שנבנה במאה ה-3[3]. עם זאת, רק בימי הביניים נהייתה הטמפרה המדיה המועדפת באירופה. במאה ה-15 החלו צבעי השמן להחליף בהדרגה את צבעי הטמפרה כמדיום המועדף[4] וזאת בשל היותם נוחים יותר לשימוש – לא נדרש להכינם מיד לפני העבודה, הם מאפשרים עבודה ועיבוד של הצבע לאורך זמן ולא מחייבים עבודה בשכבות. הטמפרה נותרה והיא עדיין המדיום המרכזי בציור איקונות.
סוגים ומרכיבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תערובת הצבע תכיל פיגמנט עם חומר מאגד ותוספים שונים. בין סוגי הטמפרה השונים ישנם טמפרת ביצים (עשויה חלמון וחלבון או חלמון בלבד), טמפרת קוקיין, טמפרת עמילן, טמפרת שעווה וטמפרת גומי ערבי. לציור הועדפו בדרך כלל טמפרת הביצים וטמפרת הקזאין. כמרכיב שומני השתמשו לרוב בשמנים "יבשים" (שמן פשתן, פרג, אגוז מלך או חמניות), מודיפיקציות כימיות של שמנים אלו, שעווה, טרפנטינים וכדומה.
תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבע הטמפרה מתייבש יחסית מהר, וכמעט שאי אפשר לאחסן אותו בלא שיתקלקל. לכן נהוג לצייר בטמפרה תוך הכנת הצבעים בכמות קטנה, המספיקה רק לאותו יום. הדבר מכתיב סגנון ציור שונה מזה של צבעי שמן, שדורשים זמן רב עד אשר הם מתייבשים ומאפשרים ערבוב ומעבר בין צבעים באותה שכבה.
בתהליך הייבוש נוטים הצבעים להשתנות כך שהגוון לאחר הייבוש עז יותר מהגוון כשהצבע עוד לח. הגוון הסופי לאחר ייבוש של צבע הטמפרה נקבע לפי סוג הטמפרה, התוספים ותנאי הייבוש (חשיפה לאור, טמפרטורה וכו') כך שעל הצייר להיות בעל ידע רב וניסיון כדי לדייק בעבודתו. טמפרות אינם נוטות להיסדקות בייבוש אך הן יוצרות שכבת צבע לא גמישה יחסית ולכן עשויות להתפורר. לרוב תימצא לכה או ורנית על ציור טמפרה, כדי להגן על הצבע ולהוסיף לו ברק.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כרך 1, עמ' 140–141, הוצאת כתר, 1997.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כרך 1, ירושלים: הוצאת כתר, 1981, עמ' 140
- ^ Ken Sutherland, Rachel C. Sabino, Federica Pozzi, Challenges in the Characterization and Categorization of Binding Media in Mummy Portraits, J. Paul Getty Trust, 2020 (באנגלית)
- ^ Interior of the synagogue, https://www.tumblr.com/, 18 בנובמבר 2013 (באנגלית)
- ^ אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול, כרך 4, ירושלים: הוצאת כתר, 1981, עמ' עמוד 93