טהימפהו
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| מראה העיר | |
| מדינה |
 בהוטן |
|---|---|
| מחוז | טהימפהו |
| תאריך ייסוד |
1955  |
| שטח | 26.55 קמ"ר |
| גובה | 2,321 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 114,551[1] (2017) |
| ‑ צפיפות | 4,315 נפש לקמ"ר (2017) |
| קואורדינטות | 27°28′00″N 89°38′30″E / 27.46667°N 89.64167°E |
| אזור זמן | UTC +6 |
| http://www.thimphucity.bt/ | |
|
(למפת בהוטן רגילה)  | |
  | |
טְהִימְפְּהוּ (בדזונגקה: ཐིམ་ཕུུུུ; לפי האקדמיה ללשון העברית: טִימְפּוּ[2]) היא בירת בהוטן והעיר הגדולה בה, וכמו כן גם שמו של העמק המקיף את העיר, ושם המחוז בו היא נמצאת. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2017 אוכלוסיית העיר מנתה 114,551 תושבים.
העיר משתרעת על מערב עמקו של נהר הוונג צ'הו, ויש בה רובע ממשלתי שמרכזו בטשיצ'ודזונג. מסביב לעיר ישנו יער גדול. מנזרי דצ'נפו, טאנגו וצ'רי, וכמו כן גם ארמון דצ'נצ'ולינג, משכנו הרשמי של מלך בהוטן נמצאים מצפון לעיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני 1960, טהימפהו הורכבה מקבוצת כפרים קטנים מפוזרים לעורך העמק, אשר חלקם מהווים כיום מחוזות של העיר. ב-1885 התרחש באזור, במה שהיום הוא מגרש הספורט צ'אנגלימית'נג של טהימפהו, קרב בו הבהוטנים ניצחו. הניצחון המוחץ סלל את הדרך לאוג'ין וונגצ'וק, מלכהּ הראשון של בהוטן, לשלוט בכל המדינה בפועל. מאז המגרש הוא בעל חשיבות גדולה לעיר; תחרויות כדורגל, קריקט וקליעה למטרה מתקיימות בו. האצטדיון המודרני שנמצא שם כיום הוקם ב-1974. תחת שושלת וונגצ'וק נהנתה המדינה משלום והתקדמות תחת שליטים רפורמיסטים מוצלחים. המלך השלישי בשושלת, ג'יגמה דורג'י וונגצ'וק, שינה את השיטה הפאודלית הישנה על ידי ביטול העבדות, חילוק האדמות מחדש ושינוי המיסוי. הוא גם הציג הרבה רפורמות מנהליות, חוקתיות ומשפטיות. הרפורמות המשיכו וב-1952 הבירה הועברה מהבירה העתיקה פונקה אל טהימפהו. המלך הרביעי, ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק, התחיל פיתוח במדינה עם תמריץ שהתבטא באופן כלכלי ובאופנים אחרים מהודו. ב-1961, טהימפהו הפכה רשמית לבירת בהוטן.
עם הצטרפות בהוטן לאו"ם ב-1971 ולמס' ארגונים בינלאומיים אחרים, התחילה נוכחות של משלחות דיפלומטיות בעיר, מה שגרם לגידול מהיר של טהימפהו כמטרופולין.
ב-2005 המלך החליט להוריש את השלטון לבנו, ג'יגמה קיזר נאמגייל ואנגצ'וק. ההכתרה התקיימה בטהימפהו באצטדיון הלאומי המצוחצח, וחפף ליובל המאה לתחילת שושלת וונגצ'וק.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר גָדלה במהירות בעקבות הגירה המונית של כפריים אליה. ההגירה גרמה לבנייה מחודשת של מרכז העיר, ולהקמת פרברים בה. נורזין לאם, לאחרונה שודרג לרחוב ראשי בעיר, ובו יש חנויות, מסעדות, דוכנים קמעונאיים, ומבנים ציבוריים. בשאר העיר ישנם בלוקי דירות, בתים פרטיים קטנים וחנויות פרטיות. כל בנייני העיר נדרשים להבנות בסגנון מסורתי, עם ציורים ומוטיבים בודהיסטים. רוב תעשיית העיר ממוקמת דרומית לגשר הראשי. בשנים האחרונות, עולה מספר השירותים המסחריים והמשרדיים בטהימפהו. העיר נמצאת בבנייה מתמדת.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשונה מרוב ערי הבירה בעולם, אין נמל תעופה המשרת את טהימפהו. אם כי, העיר משתמשת בנמל התעופה פארו במרחק 54 קילומטרים מהעיר.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החודש החם ביותר בטהימפהו הוא יוני, והחודש הקר ביותר הוא ינואר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טהימפהו- טהימפהו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bhutan: Administrative Division (Districts and Gewogs) - Population Statistics, Charts and Map
- ^ פוסט של האקדמיה בעניין האיות התקני של השם: בוטאן ולא בהוטן: "זו דרך מקובלת לסמן את נשיפת האוויר הבולטת בביצוע עיצורים מסוימים בסנסקריט, המוסיפה לעיצור גוון של הצליל h. אולם נישוף זה אינו אמור להשתקף בכתיב העברי... לפי זה גם שם עיר הבירה של בוטאן ייכתב בלי תוספת ה': טִימְפּוּ".
