חתול ביצות
 חתול ביצות
| |
|---|---|
חתול ביצות על עץ. צולם במערב בנגל
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי חתול |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | חתול |
| מין: | חתול ביצות |
| שם מדעי | |
 Felis chausשרבר, 1777 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
חתול ביצות (שם מדעי: Felis chaus), מין בסוג חתול שבמשפחת החתוליים, ובו 3 תת-מינים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממדי גופו של חתול הביצות גדולים יחסית לחתולים אחרים. אורכו בלי הזנב כ-70 ס"מ ומשקלו בין 7 ל-13 ק"ג. זנבו, לעומת זאת, קצר ביחס לגופו, ואורכו מגיע עד 30 ס"מ. צבע הפרווה שונה במקצת אצל התת-מינים השונים. הצבעים נעים בין חום, אדמדם, כתום כהה או צהבהב.
לגורים הקטנים פסים לאורך גופם, אך הם נעלמים עם ההתבגרות. רגליהם של הבוגרים וזנבם מעוטרים בפסים בגווני שחור או חום כהה. אוזני חתול הביצות מחודדות מעט אך לא מחודדות כאזני קרקל. רגליהם ארוכות, יחסית, ושריריות. כפות הרגליים מרופדות בפרווה רכה. בחלק גדול מהמאפיינים הפיזיים שלו, דומה חתול הביצות לשונר, וזהו המקור לכינויו.
חתול הביצות חי בעיקר באזורים לחים או בעלי מקווי מים קרובים; הוא נפוץ באזורים שונים: החל מאזור מצרים (בקרבת הנילוס) ומערב אסיה ועד אזור הודו, סרי לנקה ודרום-מזרח אסיה. חתול זה הסתגל לשלל בתי גידול טבעיים בעלי אקלים ומאפיינים גאוגרפיים שונים, החל מסוואנות ויערות טרופיים יבשים ועד צמחייה לאורך מקווי מים; אולם הוא אינו חי ביערות גשם.
באזורים מסוימים, חולק חתול הביצות את תחום מחייתו עם בני אדם, ולעיתים הוא אף נכנס לכפרים ואזורים מיושבים כדי למצוא בהם מזון. חתול הביצות חי באזורים שגובהם עד 2,500 מטרים, אולם הוא נפוץ יותר במישורים ועמקים.
מזונו של חתול הביצות כולל בעיקר בעלי חיים קטנים כמו מכרסמים קטנים ארנבות ועכברים, עופות, צפרדעים ולעיתים אף דגים. החתול הוא פעיל לילה. הוא מסוגל לשחות היטב, ולעיתים הוא מזנק למים כדי לתפוס דג או דו-חי.
חתול הביצות הוא בעל חיים יחידאי (כלומר; חי לבדו כל ימות השנה מלבד תקופת ההזדווגות והחיזור). הוא ביישן מטבעו ומשתדל להתרחק ככל האפשר בבני אדם.
הריון הנקבה נמשך כ-65 ימים ובסופו נולדים בין 3 ל-4 גורים. הגורים נולדים כשהם חסרי ישע ותלויים לחלוטין באימם בשבועות הראשונים לחייהם. במהלכם היא מביאה להם מזון שצדה ומלמדת אותם כישורי ציד שישמשו אותם בעתיד. משך החיים המקסימלי של חתול ביצה בטבע הוא 14 שנים.
בישראל חיים חתולי ביצות ברוב חלקי הארץ. הם נצפו בעמק החולה, בקעת הירדן, עמק בית שאן, עמק יזרעאל, מישור החוף הצפוני, השפלה, צפון הנגב והערבה. על פי "הספר האדום של החולייתנים בישראל", תפוצתם מגיעה ל־600 פרטים.
תת-מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Felis chaus chaus - נפוץ בקווקז, פקיסטן, טג'יקיסטן טורקמניסטן, טורקיה, איראן, פקיסטן, אפגניסטן, טורקמניסטן, מצרים, ישראל, סוריה, לבנון, ירדן ועיראק.
- Felis c. affinis - נפוץ בדרום אסיה, מאזור ההימלאיה עד לנפאל, בנגל, יונאן, הודו וסרי לנקה.
- Felis c. fulvidina - נפוץ בדרום-מזרח אסיה, ממיאנמר ותאילנד ובנגלדש ללאוס, קמבודיה, וייטנאם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חתול ביצות, באתר ITIS (באנגלית)
- חתול ביצות, באתר NCBI (באנגלית)
- חתול ביצות, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חתול ביצות, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- חתול ביצות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חתול ביצות, באתר GBIF (באנגלית)
- חתול ביצות באתר הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חתול ביצות באתר הרשימה האדומה של IUCN
.jpg)
.jpg)
