ולדיקווקז
סמל ולדיקווקז | |
נוף ולדיקווקז | |
מדינה | רוסיה |
---|---|
רפובליקה | צפון אוסטיה - אלניה |
ראש העיר | Boris Albegov |
שפה רשמית | אוסטית, רוסית |
תאריך ייסוד | 6 במאי 1784 |
שטח | 220 קמ"ר |
גובה | 700 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 303,597 (2020) |
‑ צפיפות | 1563 נפש לקמ"ר (2016) |
קואורדינטות | 43°05′00″N 44°39′00″E / 43.0833333333333°N 44.65°E |
אזור זמן | UTC +3 |
http://www.vladikavkaz-osetia.ru/ | |
| |
ולדיקווקז (ברוסית: Владикавка́з, באוסטית: Дзæуджыхъæу; בין השנים 1931–1944 ו-1954–1990 נקראה אורדז'וניקידזה) היא עיר ברוסיה בצפון הרי קווקז, בירתה של רפובליקת צפון אוסטיה. העיר שוכנת על שתי גדותיו של הנהר טרק במישור האוסטי, 30 ק"מ מרכס דרייל בהרי הקווקז, ממנו פורץ נהר הטרק בזרימה עזה. אוכלוסיית העיר מונה כ-307,478 תושבים (2016) ובהם אוסטים, רוסים, ארמנים וגאורגים. העיר משמשת כמרכז התעשייה והחינוך של האזור.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני הקמת העיר שכן במקום הכפר האינגושי זאור (מערבית זוהור: ניצחון) העיר נוסדה בשנת 1784 על ידי הרוסים לאחר חתימה על הסכם גאורגייבסק בדבר צירוף גאורגיה המזרחית לרוסיה, במטרה לחזק את שליטתם באזור. שמה האוסטי של העיר הוא ככל הנראה שיבוש שמו הקדום של הכפר זאור. ב-1799 נבנה הכביש הראשי היוצא מהעיר ומוליך מרוסיה לגאורגיה, וב-1875 נבנתה מסילת הברזל מרוסטוב על הדון לבאקו החולפת דרך העיר. ב-1860 קיבלה ולדיקווקז מעמד של עיר וב-1863 הוכרזה כבירת חייל טרק של הקוזקים. בפברואר 1919 נכבשה העיר על ידי צבא המתנדבים של הגנרל אנטון דניקין, אך במרץ 1920 חזרה לשלטון הקומוניסטי. בין השנים 1921–1924 שימשה כבירת הרפובליקה האוטונומית ההררית. בין 1924 ל-1936 הייתה העיר לבירת החבל האוטונומי של צפון אוסטיה, ומ-1936 בירת הרפובליקה האוטונומית של צפון אוסטיה. בנובמבר 1942 ניסו הכוחות הגרמניים לכבוש את העיר, אך מתקפתם נהדפה וולדיקווקז סימנה את הנקודה הדרום-מזרחית ביותר אליה הגיעו. בין 1931 ל-1944 ובין 1954 ל-1990 נקראה העיר אורג'וניקידזה על שם המהפכן הקומוניסטי סרגו אורג'וניקידזה. בין 1944 ל-1954 נקראה בשמה האוסטי ג'אוג'יקאו.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיאטרון בעיר הוקם בשנת 1869 וזה היה התיאטרון הראשון באזור צפון הקווקז. בתיאטרון זה עבדו מיכאיל בולגקוב ויבגני וכטנגוב. בתקופת ברית המועצות בעיר הוקמו תיאטראות נוספים הפועלים גם כיום.
בעיר אין אולפן קולנוע, אך בשנת 1991 שחקני תיאטראות מקומיים השתתפו בסרט אדם בקימונו ירוק, שעלילתו מתרחשת בעיר.
האוניברסיטה העירונית פעילה למן שנת 1920.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ולדיקווקז (ברוסית)
- אנציקלופדיית מוי גורוד (עירי) (ברוסית)
- תמונות מוולדיקווקז (ברוסית)
- ולדיקווקז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)