המלחמה הצפונית הגדולה

מלחמת הצפון הגדולה

ניצחון שוודי בקרב נארווה
תאריכים	1700–1721 (כ־21 שנים)
מקום	אירופה
תוצאה	ניצחון של ברית המדינות שלחמו בשוודיה והעברת שטחים נרחבים לשלטונם
הצדדים הלוחמים רוסיה הצארית נסיכות הבוחר מסקסוניה האיחוד הפולני-ליטאי פרוסיה דנמרק-נורווגיה שוודיה האיחוד הפולני-ליטאי (בשנים 1704-1709) האימפריה העות'מאנית (בשנים 1710-1714) הטמאן אוקראינה בשנים 1708-1709 מפקדים פיוטר הראשון, קיסר רוסיה אוגוסט השני, מלך פולין פרדריק הרביעי, מלך דנמרק קרל השנים עשר, מלך שוודיה סטניסלאב לשצ'ינסקי איוואן מזפה אהמט השלישי כוחות כ-310,000 חיילים מהם כ-170 אלף רוסים, 40 אלף דנים, 100 אלף פולנים וסקסונים עד כ-400,000 חיילים, מהם עד כ-135 אלף שוודים, כ-200 אלף טורקים, כ-40 אלף קוזאקים אבדות 75 אלף רוסים, עד כ-20 אלף פולנים וסקסונים, 60 אלף דנים כ-25 אלף שוודים נהרגו בקרבות ועוד כ-175 אלף ממחלות ותשישות

המלחמה הצפונית הגדולה התנהלה בין קואליציה שכללה את רוסיה הצארית, דנמרק-נורווגיה וסקסוניה-האיחוד הפולני-ליטאי (והחל מ-1715 גם את פרוסיה והנובר) נגד שוודיה בין השנים 1700–1721. המלחמה החלה במתקפה מתואמת של הקואליציה על שוודיה ב-1700, ונסתיימה ב-1721 עם חתימת הסכם ניסטאד והסכמי סטוקהולם. כתוצאה מהמלחמה רוסיה דחקה את רגליה של שוודיה מעמדת הכח הדומיננטי בים הבלטי, וכך נעשתה, למעשה, למעצמה אירופאית מן המעלה הראשונה.

רקע

בין 1560 ל-1660, בנתה שוודיה אימפריה בלטית שמרכזה במפרץ הפיני שכללה את קרליה, אינגריה, אסטוניה וליבוניה. במהלך מלחמת שלושים השנים שוודיה השיגה שטחים גם בגרמניה כולל כמה מובלעות דוגמת פומרניה, ויסמר (עיר נמל בצפונה של גרמניה), ורדן וברמן. במהלך אותה תקופה כבשה שוודיה מחוזות דנים ונורווגים. השוודים הם עם קטן הגר בחבל ארץ חסר משאבי טבע משמעותיים פרט לברזל ועץ. כתוצאה מכך, נאלצו מלכי שוודיה להסתמך על אימון הצבא ולא על גודלו. הצבא השוודי היה בין המעולים באירופה ופעמים רבות הביס יריבים חזקים, שהיו רבים ממנו. בגלל מיעוט תושביה, עם התארכות המלחמה התקשתה שוודיה לעמוד באבדות הרבות בקרבות ולתמוך בצבאה.

פרוץ המלחמה

הישגיה של שוודיה בחוזה סטולבובו משנת 1617 מנעו מרוסיה גישה ישירה לים הבלטי, ומאבקים פנימיים במהלך המאה ה-17 עם כמה פלישות זרות, מנעו מרוסיה לקרוא תיגר על שוודיה למען רווח זה. המזל הרוסי השתנה עם עלייתו של פיוטר הראשון לשלטון. לאחר שכונן שלום עם האימפריה העות'מאנית, והפנה את תשומת לבו להשגת העליונות המיוחלת בים. יעדו היה הים הבלטי, שחלקו המזרחי נכבש כמעט כולו על ידי שוודיה חמישים שנה קודם לכן. פיוטר הכריז מלחמה על שוודיה ועל מלכה בן ה-16, קרל ה-12, מלך שוודיה.

המלחמה החלה בקרב בין שוודיה לדנמרק, שהסתיים בתוצאות מרות עבור הקואליציה. הדנים חתמו על הסכם עם השוודים. הם הצטרפו ללחימה רק לאחר מספר שנים, כאשר הרוסים ניצחו בקרב פולטבה. עם הנחלת התבוסה לדנים, הפנה קרל את תשומת לבו לרוסיה. למרות גודלה העצום, רוסיה לא הייתה מוכנה דיה להילחם בצבא השוודי האיכותי, וניסיונה הראשון לתפוס את החוף הבלטי הסתיים באסון בקרב נארווה בשנת 1700. בקרב זה ספרו הרוסים כמה עשרות אלפי הרוגים, כאשר יתרת הצבא התפזר לכל הרוחות פרט לשני רגימנטים נאמנים לצאר. רגימנטים אלו הפכו ברבות השנים לגוורדיה הרוסית. התבוסה בנרבה ביטלה את מעמדה של רוסיה כשחקן משמעותי במלחמה למשך מספר שנים, מה שאפשר לקרל למקד את תשומת לבו בפולין ובסקסוניה. פיוטר ניצל תקופה זו כדי לשפר את איכות צבאו ואף לכבוש את השטח בו שוכנת כיום אסטוניה, שעה שהמלך השוודי, שהיה משוכנע ביכולתו להכניע את הרוסים, התעלם מהמתרחש בגזרה זו.

יסוד סנקט פטרבורג וקרב פולטבה

קרב פולטבה, קטע מפסיפס, מאת מיכאיל לומונוסוב, 1717

בשנת 1703 בעיצומם של הקרבות בין שוודיה לפולין, ייסד פיוטר את עירו החדשה סנקט פטרבורג (על שם פטרוס הקדוש) באזור אינגריה (שאותה כבש מידי שוודיה). במהלך אותן שנים החל לבנות צי גלאות וגייס צבא חדש. הלקח המר של קרב נרבה לא נשכח ופיוטר לא חסך באמצעים על מנת להפוך את צבאו למודרני ואיכותי.

סדרת הפסדים הביאה את המלך הפולני אוגוסט השני לוותר על כתרו בשנת 1706. תשומת לבם של השוודים הועברה עתה לרוסיה, וב-1708 פלשו לתחומה. ביולי של אותה שנה נוצחו כוחותיו של פיוטר בקרב גולובצ'ין. קרל המשיך את מסעו לתוך רוסיה, תוך כדי שהוא כורת ברית עם ההטמאן הקוזאקי איוואן מזפה. ציוד הצבא השוודי התדלדל מאוד והוא סבל ממחסור חמור, בעיקר בתחמושת ומזון. קרל סמך על התגבורת בת 12,000 חיילים שהייתה אמורה להגיע מריגה ויחד איתה אספקה רבה, אך בקרב לסנאיה ספג כח זה הפסד צורב וכל המטען אבד. למרות איבוד האספקה סירב קרל לסגת, ובמקום זאת בחר להמשיך בתנועה לכיוון אוקראינה, שבה היה לו בן ברית בדמותו של מזפה שהבטיח לו תגבורת ואספקה. פיוטר השתמש באסטרטגיה הרוסית המוכרת ומשך את אויבו לתוך ארצו תוך כדי שהוא משאיר אחריו אדמה חרוכה. עד מהרה התברר לקרל שמזפה הוא משענת קנה רצוץ והוא נותר ללא אספקה ראויה. השוודים לא הצליחו לכלכל את כוחותיהם, וסבלו בחורף הקר של 1709. אף על פי כן, עם בוא הקיץ חידשו השוודים את מאמציהם לכבוש את אוקראינה. השוודים הטילו מצור על העיר פולטבה, אך בשלב זה גילה פיוטר תוקפנות רבה יותר, וצבאו פגש בצבא השוודי בקרב פולטבה ב-28 ביוני 1709. עתה קצר פיוטר את פירות ההשקעה בצבאו: הצבא הרוסי גרם לעשרת אלפי הרוגים בקירוב לצבא השוודי, ושבה את רוב שרידיו של הצבא השוודי שברח לפרבלוצ'נה. המחיר ששילמו הרוסים היה קטן לאין ערוך ולא עלה על כמה אלפי הרוגים ופצועים. אחרי ההפסד גם הפולנים הרימו ראש ואוגוסט השני שב לכס המלכות. קרל נמלט לשטח האימפריה העות'מאנית ששמרה עד אז על נייטרליות, וניסה לשכנע את הסולטאן, אהמט השלישי לסייע לו במערכה מחודשת נגד הרוסים. בסופו של דבר נשאר בגלות חמש שנים.

תבוסת שוודיה

פיוטר רדף אחרי קרל לתוך שטחי האימפריה העות'מאנית, אך הובס בשנת 1711 ליד פרוט. למרות הפלישה, העות'מאנים השכילו לא להתערב במלחמה זרה ולא שמעו לתחנוניו של קרל להצטרף למלחמה לצידו. משסר חינו בעיני הטורקים, נאלץ קרל לצאת למולדתו. בזמן גלותו מצבה של שוודיה התערער עד מאוד וקרל לא הספיק להשלים את אשר התחיל עד למותו ב-1718 בטרם עת במצור על עיר נידחת. המומנטום הרוסי המשיך לגבור, כאשר צבאותיו הצפוניים של פיוטר השתלטו על המחוז השוודי ליבוניה (צפונה של לטביה המודרנית ודרומה של אסטוניה המודרנית), ודחקו את השוודים לאזור פינלנד. רובה של פינלנד נכבש על ידי הרוסים בשנת 1714. לאחר ניצחון בקרב גנגוט הצי הרוסי הקיסרי שלט בים הבלטי ופלישה לשוודיה עצמה הסתמנה כאפשרות מציאותית. פיוטר אף השיג את תמיכתן הצבאית של פרוסיה ונסיכות הבוחר מהנובר (שנכנסו למלחמה בעיקר כדי לקבל נתח מהסכם השלום שעתיד היה להחתם). למרות זאת, סירב קרל בעקשנותו להיכנע, ורק נפילתו בקרב בשנת 1718 אפשרה את סיום המלחמה. עד 1720 כרתה שוודיה הסכמי שלום עם כל אויבותיה, מלבד רוסיה. בשנת 1721 חוזה נישטאד סיים את המלחמה. בסיומה השיגה רוסיה את אינגריה, גוברניית אסטוניה, ליבוניה וחלק ניכר מקרליה. בתמורה, נדרשה רוסיה לשלם סכום בן שני מיליון ריקסדלר, כמו גם להשיב את פינלנד לחזקה שוודית. יחד עם זאת, הותר לצאר לספח אדמות פיניות בקרבת סנקט פטרבורג, שנקבעה כבירתו בשנת 1712.

במלחמה זו נשבר כוחה של שוודיה באופן מוחלט והיא אבדה את ההגמוניה במזרח אירופה שהייתה לה מאז מלחמת שלושים השנים. שוודיה לא הצליחה להשתקם ממפלה זו וירדה לדרגת מדינה זניחה מבחינה בינלאומית. לפי תנאי הסכם נישטאד אבדה שוודיה את רוב שטחיה באגן הדרומי והמזרחי של הים הבלטי. את מקומה של שוודיה בחוג המעצמות האירופאיות החליפה רוסיה, שהשיגה כאמור טריטוריות באזור הים הבלטי והפכה עקב כך לכוח דומיננטי במזרח אירופה.

ראו גם

• הטקטיקה והאסטרטגיה האירופאית בעת החדשה
• שדה מרס (סנקט פטרבורג)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המלחמה הצפונית הגדולה בוויקישיתוף

• המלחמה הצפונית הגדולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מלחמת הצפון, 1700-1721, דף שער בספרייה הלאומית