דן תיכון
תיכון ב-1996 | |||||||
לידה |
5 בינואר 1937 כ"ב בטבת ה'תרצ"ז קריית חיים, פלשתינה (א"י) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 בספטמבר 2024 (בגיל 87) כ"ז באלול ה'תשפ"ד נשר, ישראל | ||||||
מדינה | ישראל | ||||||
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||
מפלגה | המפלגה הליברלית, הליכוד | ||||||
סיעה | הליכוד, הליכוד-גשר-צומת | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
דן תיכון (5 בינואר 1937 – 30 בספטמבר 2024) היה פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד בשנים 1981–1999 וכיושב ראש הכנסת בכנסת ה-14 בשנים 1996–1999.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דן תיכון (סרדני) נולד בקריית חיים לצילה ולאליעזר תיכון (סרדני), איש העלייה השלישית, שהיה חבר בגדוד העבודה. למד בבית הספר היסודי "אחדות" בקריית מוצקין ואת לימודיו התיכוניים השלים בשנת 1955. כנער, היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. את שירותו בצה"ל עשה בחטיבת גולני.
תיכון הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודיו נתמנה למנהל בחברת "דן פרסלין" החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 1965 נבחר לתפקיד מזכ"ל "התאחדות הסוחרים בירושלים" והצטרף כחבר למפלגה הליברלית במסגרת גח"ל.
בשנת 1969, בעת כינונה של ממשלת הליכוד הלאומי, מונה תיכון ליועץ שר המסחר והתעשייה יוסף ספיר (גח"ל) וכממונה על תיעוש אזורי פיתוח, המסחר והמלאכה ואחראי על תיעוש המגזר הלא יהודי. בשנת 1970, עם נפילת ממשלת הליכוד הלאומי - עזיבת גח"ל את הממשלה, המשיך לכהן בתפקידו ושימש יועץ לשרים פנחס ספיר וחיים בר-לב (המערך). בנוסף לתפקידיו באותן השנים, יזם וסייע בהקמת פארקים לתעשיות עתירות מדע במת"מ בחיפה, בהר חוצבים בירושלים, במכון ויצמן ברחובות וברמת החייל בתל אביב.
בשנת 1974 פרש ממשרד המסחר והתעשייה והצטרף כשותף ל"הלוי תיכון - משרד לייעוץ כלכלי" יחד עם שלמה (מומו) הלוי. שלוש שנים אחר כך, מונה למנכ"ל חברת הבנייה הגדולה בישראל, "שיכון ופיתוח" ולאחר מכן נבחר לכהן כיו"ר מועצת המנהלים שלה.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1981 נבחר תיכון לכנסת העשירית מטעם הליכוד ומאז ועד למועד פרישתו בשנת 1999, נבחר ברציפות כחבר הכנסת מטעם הסיעה. במרוצת כהונתו כח"כ היה פעיל בוועדות הכנסת: ועדת הכספים (מרכז האופוזיציה והקואליציה), הוועדה לענייני ביקורת המדינה (יו"ר הוועדה), ועדת הכנסת וועדת הפנים. תיכון עמד בראשות מספר ועדות משנה. בשנים 1983–1992 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת וכממלא מקומו בכנסות ה-10, ה-11 וה-12.
במהלך כהונתו כחבר כנסת היה שותף לחקיקתם של חוקים רבים, ביניהם:
- חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור (חוק המיחזור) 1993
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995)
- תיקונים חשובים לחוק החברות (חובת פרסום שכר הבכירים בחברות ציבוריות)
- חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (1995)
ביוזמתו (באמצעות בקשה להכנת דו"ח מיוחד) פרסם מבקר המדינה יצחק טוניק דו"ח מיוחד בנושא ויסות מניות הבנקים, בעקבות פרסום הדו"ח המיוחד ב-1985, יזם במשותף עם ח"כ דוד ליבאי הקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בייסקי לבדיקת משבר ויסות המניות הבנקאיות.
בשנת 1989 יזם במשותף עם ח"כ שמחה דיניץ הכרזה (במסגרת חוק גנים לאומיים ושמורות טבע) על הקמת אתר הנצחה ממלכתי בגבעת התחמושת.
בשנת 1996, בתחילת כהונתה של הכנסת ה-14, נבחר תיכון לכהונת יושב ראש הכנסת ומעת לעת, בהיעדרו של נשיא המדינה, מילא את מקומו. בהיותו יו"ר הכנסת קידם את החקיקה שהגבילה את כהונות הנשיא ומבקר המדינה לתקופה אחת בת שבע שנים.
יזם את הקמת ועדת המדע (ועדה ראשית) והקים ועדה מיוחדת לבדיקת החשבונות הסמויים (חסומים) בבנקים השווייצרים.
תיכון עמד בראש האגודה הבין-פרלמנטרית ישראל-גרמניה ועשה רבות לטיפוח היחסים בין שתי המדינות. כביטוי והערכה על תרומתו להידוק היחסים ההדדיים בין שתי המדינות העניק לו נשיא גרמניה רומן הרצוג, בטקס ממלכתי בבון, את צלב הכבוד הגדול ממסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. בהמשך, וכהערכה על פעילותו לשיקום היחסים בין גרמניה לישראל, הוענק לתיכון אות הערכה מטעם קרן קונראד אדנאואר.
כיו"ר הכנסת, תיכון דאג להכנסת שקיפות בדיוני הבית במליאה ובוועדות הכנסת, ואיפשר לציבור הרחב, בזמן אמת, לעקוב מקרוב ולעיין בפרוטוקולים של הדיונים בכנסת. תיכון יזם והקים את ערוץ הטלוויזיה של הכנסת (ערוץ 33 שהפך במרוצת השנים לערוץ 99). הערוץ החל את שידוריו בשידורים חיים ב-1990 ובהמשך הפך לתחנת טלוויזיה שסיקרה את דיוני הכנסת וועדותיה (החלטת תיכון כיו"ר הכנסת משנת 1997). ב-1998 יזם, כיו"ר הכנסת, את הליך מחשוב הכנסת ואת הקמת אתר האינטרנט של הכנסת. בהמשך פעל והחליט על הקמת האגף החדש של משכן הכנסת ובו זמנית, דאג להפיכת משכן הכנסת הישן ("בית פרומין") למוזיאון שיתעד את תולדות הפרלמטריזם בישראל.
מאמץ רב הקדיש להידוק הקשרים הבין-פרלמנטריים בין הכנסת לפרלמנטים רבים ברחבי העולם. בין היתר גם במסגרת האיגוד הבין-פרלמנטרי (IPU - INTER PARLIAMENTRY UNION). בנוסף, היה בין יוזמי ומקימי הארגון הבין-פרלמנטרי של מדינות הים התיכון (בהשתתפות מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה).
ביום 4 בפברואר 1999, בשלהי הדיון על אישור תקציב המדינה לשנת 1999, מסר תיכון הודעה אישית, לפיה בתום הקדנציה (1 ביולי 1999) יסיים את כהונתו כח"כ וכיו"ר.[1]
לאחר הכהונה בכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999, זמן קצר לאחר פרישתו של תיכון מהחיים הפוליטיים, פורסם תחקיר עיתונאי על ידי רביב דרוקר בגלי צה"ל, שבו נטען כי תיכון יזם פטור ממס על רכישת מוצרים בני קיימא על ידי חברי כנסת, מתקציב "קשר עם הבוחר", ואף נהנה בעצמו מן הפטור. תיכון תבע את דרוקר ועמיתיו לשידור, גולן יוכפז וזאב דרורי (מפקד התחנה), בגין הוצאת דיבה ולשון הרע. בית המשפט המחוזי[2] קיבל את טענותיו של תיכון ופסק פיצוי כספי בסך 450,000 ש"ח.[3] דרוקר ערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון,[4] שדחה את הערר, אולם הקטין את סכום הפיצוי ל-300,000 ש"ח.[5]
בשנת 2001 מונה לדירקטור בחברת "מקורות", ושנתיים לאחר מכן נבחר לכהן כיו"ר רשות הנמלים. בשנת 2005, בעקבות הרפורמה בנמלים, מונה תיכון ליו"ר חברת נמלי ישראל (חנ"י). ב-4 בינואר 2006 התפטר מתפקיד יו"ר חברת נמלי ישראל, בשל התנגדותו לרפורמה שהוצעה על ידי הממשלה ואושרה בחקיקה על ידי הכנסת (הפרטת הנמלים), שלטענתו לא הייתה ישימה. את התפטרותו גם נימק באי סדרים שאפיינו את עבודת הנמלים ואוזלת ידה של ממשלת שרון במלחמתה בנגע השחיתות בנמל אשדוד.
במרוצת השנים כיהן תיכון כחבר בדירקטוריון החברות הבאות:
- מבני תעשייה בע"מ (חברה ממשלתית)
- הבנק לפיתוח התעשייה (חברה ציבורית)
- בנק למלאכה (חברה ממשלתית)
- בנק כרמל למשכנתאות (חברה ציבורית)
- תים מחשבים בע"מ (חברה ציבורית)
- צ'אם בע"מ (חברה ציבורית)
- מקורות בע"מ (חברה ממשלתית)
- חברת נמלי ישראל בע"מ (חברה ממשלתית)
בשנת 2009 נבחר תיכון ליו"ר ה-ITF International Task Force for International Cooperation on Holocaust Rememberance and Research, ארגון בינלאומי שחברות בו כ-35 מדינות. ה-ITF שם לו למטרה לחנך נגד אנטישמיות, גזענות, הוקעת רצח עם והנחלת לקחי השואה. משרדי הארגון מצויים בברלין.[6]
בשנים 2013–2018 כיהן כחבר מועצת העירייה בעיר מגוריו, נשר.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש ב-2022 הודיע תיכון כי לא יצביע לליכוד.[7]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיכון היה נשוי ללודמילה ואב לבן ובת התגורר בנשר. לתיכון 5 נכדים ונין אחד.
נפטר ב-30 בספטמבר 2024, בגיל 87, ונקבר למחרת בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן תיכון, באתר הכנסת
- דן תיכון, באתר כנסת פתוחה
- דן תיכון חבר הכנסת לשעבר וחבר מועצת נשר לשעבר, בישיבה הראשונה של המועצה ה-16 של העיר נשר, בערוץ יוטיוב, 20 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרוטוקול ישיבת מליאת הכנסת מס 2084 של הכנסת ה-14 – דיון במליאת הכנס
- ^ בית המשפט המחוזי בירושלים, ת"א 1624/99, דן תיכון נ' צבא ההגנה לישראל – יחידת גלי צה"ל, באתר העין השביעית
- ^ שמואל דקלו, העיתונאי רביב דרוקר יפצה את דן תיכון ב-450 אלף שקל, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2004
- ^ ע"א 653/05
- ^ אסף כרמל, יו"ר הכנסת לשעבר, דן תיכון יחזיר לגל"צ 150 אלף שקל, באתר וואלה, 4 ביולי 2006
- ^ בשל שינוי שם הארגון מ-ITF ל-IHRA שונה בהמשך שם האתר באינטרנט בהתאם
- ^ יעקב בר-און, “אינני תומך במדיניות שלה": דן תיכון מסביר מדוע לא יצביע לליכוד, באתר מעריב אונליין, 8 באוגוסט 2022
- ^ בנצי רובין, "איש של עקרונות שפעל לטובת עמו": דן תיכון הובא למנוחות, באתר מעריב אונליין, 1 באוקטובר 2024
יושבי ראש הכנסת | ||
---|---|---|
|
יושבי ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת | |
---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- יושבי ראש הכנסת
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- חברי הכנסת מטעם הליכוד-גשר-צומת
- חברי הכנסת מטעם הליכוד-צומת
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- בוגרי בית הספר אחדות (קריית מוצקין)
- בוגרי הנוער העובד והלומד
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- חברי מועצת העיר נשר
- פעילי המפלגה הליברלית
- יושבי ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה
- סגני יושב ראש הכנסת בכנסת האחת העשרה
- סגני יושב ראש הכנסת בכנסת השתים עשרה
- נשר: חברי הכנסת
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- ישראלים שנולדו ב-1937
- ישראלים שנפטרו ב-2024
- אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה