גמר גביע אירופה לאלופות 1990
אירוע | עונת 1989/1990 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
תאריך | 23 במאי 1990 | ||||||
מיקום | אצטדיון פראטר, וינה, אוסטריה | ||||||
שיפוט | הלמוט קוהל (אוסטריה) | ||||||
צופים | 57,558 | ||||||
→ 1989 1991 ← | |||||||
uefa.com | |||||||
גמר גביע אירופה לאלופות 1990 התקיים באצטדיון פראטר בווינה, אוסטריה ב-23 במאי 1990, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1989/1990 היא מילאן האיטלקית, שניצחה במשחק את בנפיקה ליסבון הפורטוגלית בתוצאה 1-0. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-35 של גביע אירופה לאלופות.
מילאן הגיעה למשחק כאלופת אירופה המכהנת, לאחר שניצחה שנה קודם לכן במשחק הגמר את סטיאווה בוקרשט בתוצאה 4-0. הייתה זו הופעתה החמישית של מילאן בגמר גביע אירופה, וזכייתה הרביעית בתואר. עבור בנפיקה הייתה זו הופעה שביעית בגמר המפעל. חמש מהופעותיה היו במהלך שנות ה-60, אז גם זכתה בתואר פעמיים ברציפות. היא הגיעה לגמר השביעי שנתיים לאחר שהפסידה בגמר גביע אירופה לאלופות 1988 לפ.ס.וו. איינדהובן בדו-קרב בעיטות עונשין. שתי הקבוצות נפגשו בעבר במעמד גמר גביע אירופה, כשמילאן גברה 2-1 על בנפיקה ב-1963 וזכתה לראשונה בתולדותיה בתואר.
מילאן העפילה לטורניר רק בעקבות זכייתה עונה קודם לכן בטורניר, לאחר שסיימה שלישית בלבד בסרייה א' בעונת 1988/1989. בנפיקה העפילה בעקבות זכייתה באליפות פורטוגל באותה עונה.
במשחק עצמו גברה מילאן על בנפיקה 1-0 משער של פרנק רייקארד ההולנדי בדקה ה-65. מבשל השער, מרקו ואן באסטן, כבש בעצמו פעמיים בגמר העונה הקודמת. מילאן הייתה לאחרונה בעידן גביע אירופה לאלופות, שהסתיים ב-1993 והוחלף בליגת האלופות, שזוכה בתואר פעמיים ברציפות. ריאל מדריד הייתה הראשונה ששחזרה הישג זה כאשר זכתה שנתיים ברציפות בשנים 2016 ו-2017.
הדרך אל הגמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מילאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלופת אירופה החלה את דרכה בטורניר בסיבוב הראשון מול ה.י.ק. הלסינקי הפינית. במשחק הראשון בסן סירו הביסה מילאן את הלסינקי בתוצאה 4-0. היא השלימה ניצחון כפול בגומלין כשגברה על יריבתה 1-0 והעפילה עם 5-0 בסיכום שני המשחקים.
בשמינית הגמר פגשה מילאן יריבה חזקה בדמותה של ריאל מדריד הספרדית. במשחק הראשון בסן סירו כבשה מילאן פעמיים (פרנק רייקארד ומרקו ואן באסטן בפנדל) בתוך רבע השעה הראשונה וקבעה את תוצאת המשחק, 2-0. בגומלין באצטדיון סנטיאגו ברנבאו העלה אמיליו בוטרגניו את ריאל ליתרון על סף המחצית, אך ריאל כשלה לכבוש בשנית, ומילאן העפילה עם 2-1 בסיכום שני המשחקים.
לאחר שגברה על היריבה הקשה ממדריד, פגשה מילאן את מכלן הבלגית ברבע הגמר. הקבוצות נפרדו בשוויון 0-0 באצטדיון הייזל, ובתוצאה זהה בתום 90 דקות בגומלין בסן סירו. המפגש הכפול הגיע להארכה, שם נכנעה מכלן והפסידה 2-0 משערים של ואן באסטן ומרקו סימונה במחצית השנייה של ההארכה.
בשלב חצי הגמר פגשה מילאן את באיירן מינכן מגרמניה. באיירן החזיקה מעמד בסן סירו עד לדקה ה-77, אז ואן באסטן כבש בפנדל וקבע את תוצאת המשחק, 1-0. במשחק הגומלין במינכן כבש תומאס שטרונץ בדקה ה-59, והשווה את המפגש הכפול. התוצאה נשמרה בתום 90 דקות, והקבוצות הלכו להארכה. בדקה ה-100 למשחק כבש סטפאנו בורגונובו את שער השוויון של מילאן, שער חוץ יקר שקבע כי באיירן תצטרך שני שערים כדי להעפיל. אלן מקינלי עוד העלה את באיירן ליתרון בדקה ה-106, אך ברבע השעה הנותרת שמרה מילאן על התוצאה והעפילה לגמר בזכות חוק שערי חוץ.
בנפיקה ליסבון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנפיקה החלה את הטורניר מול דרי סיטי האירית. במפגש הראשון בחוץ ניצחה בנפיקה 2-1 והשיגה מקדמה לקראת הגומלין, בו הביסה את יריבתה בתוצאה 4-0 והעפילה עם 6-1 בסיכום שני המפגשים.
בשלב שמינית הגמר פגשה בנפיקה את בודפשט הונבד מהונגריה. לאחר 2-0 בחוץ במשחק הראשון, רשמה בנפיקה הופעה מרשימה מאוד בשלב הגומלין, בו הביסה את בודפשט בתוצאה 7-0. שלושה שחקנים - ססאר בריטו, אבל קמפוס ומאטס מגנוסון - כבשו צמד במשחק. עם 9-0 מוחץ בסיכום, העפילה בנפיקה לרבע הגמר.
בנפיקה פגשה בשלב רבע הגמר את דניפרו דניפרופטרובסק, נציגת ברית המועצות. פנדל מוקדם של מגנוסון במשחק הראשון בליסבון קבע את תוצאת המשחק, 1-0 לבנפיקה. בגומלין השלימה בנפיקה ניצחון כפול נוסף, כשגברה 3-0 על דניפרו והשלימה ניצחון 4-0 בסיכום. בנפיקה העפילה לחצי הגמר לאחר שישה ניצחונות בשישה משחקים, ומאזן שערים מוחץ של 17-1.
בשלב חצי הגמר רשמה בנפיקה את הפסדה הראשון בטורניר, כשפגשה את אולימפיק מרסיי הצרפתית והפסידה לה 2-1 בסטאד ולודרום, על אף יתרון מוקדם במשחק. במשחק הגומלין, בנפיקה הייתה חייבת לנצח את מרסיי, אך במשך דקות רבות לא הבקיעה שער. בדקה ה-82, שמונה דקות בלבד לסיום ההתמודדות, כבש ואטה מטאנו גרסיה את שער הניצחון שהעניק לקבוצתו את המקום בגמר בזכות חוק שערי חוץ.
מילאן | סיבוב | בנפיקה ליסבון | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
ה.י.ק. הלסינקי | 5 – 0 | 4 - 0 (בית) | 1 - 0 (חוץ) | סיבוב ראשון | דרי סיטי | 6 – 1 | 2 - 1 (חוץ) | 4 - 0 (בית) |
ריאל מדריד | 2 – 1 | 2 - 0 (בית) | 0 - 1 (חוץ) | שמינית הגמר | בודפשט הונבד | 9 – 0 | 2 - 0 (חוץ) | 7 - 0 (בית) |
מכלן | 2 – 0 | 0 - 0 (חוץ) | 2 - 0ה (בית) | רבע גמר | דניפרו דניפרופטרובסק | 4 – 0 | 1 - 0 (בית) | 3 - 0 (חוץ) |
באיירן מינכן | 2 – 2 | 1 - 0 (בית) | 1 - 2ה (חוץ) | חצי הגמר | אולימפיק מרסיי | 2 – 2 | 1 - 2 (חוץ) | 1 - 0 (בית) |
סיכום המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מילאן הגיעה למשחק כאלופת אירופה המכהנת. הקבוצה של אותן השנים זכתה לכינוי "גראנדה מילאן" (מילאן הגדולה), והיא זכורה כאחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה. היא הציגה סגל איטלקי איכותי, שבו שילבה את שלושת השחקנים ההולנדים - פרנק רייקארד, רוד חוליט ומרקו ואן באסטן. המאמן אריגו סאקי, שהוביל את הקבוצה לזכייה שנה קודם לכן, הציב הרכב זהה כמעט לחלוטין לזה שפתח בגמר הקודם. השינוי היחידי היה מאולץ, בעקבות פציעתו של רוברטו דונאדוני, ועשרה שחקנים שפתחו בגמר הקודם פתחו בהרכב פעם נוספת. מנגד, המאמן סוון-יוראן אריקסון בקדנציה השנייה שלו כמאמן בנפיקה, הוביל אותה לראשונה בקריירה שלו לגמר גביע אירופה. הקבוצה הגיעה שנתיים לאחר ההפסד בדו-קרב בעיטות עונשין לפ.ס.וו. איינדהובן, אך מאז החליפה מאמן וכמעט לחלוטין את ההרכב, כשרק שלושה שחקנים שפתחו באותו הגמר פתחו גם מול מילאן.
המשחק הוכרע משער בודד, שנכבש בדקה ה-68. אלסנדרו קוסטקורטה התנהל עם הכדור במרכז המגרש, ומסר כדור עומק למרקו ואן באסטן. ההולנדי, ששנה קודם לכן כבש צמד במשחק הגמר, המשיך בנגיעה בכדור עומק לרייקארד, שבפריצה מהירה ניצב לבד מול השוער והכניע אותו.
התוצאה נותרה על כנה עד לסיום, ופרנקו בארזי, קפטן מילאן, הניף את הגביע הרביעי בתולדות המועדון.
23 במאי 1990 | מילאן | 1 - 0 | בנפיקה ליסבון | אצטדיון פראטר, וינה, אוסטריה צופים: 57,558 שיפוט: הלמוט קוהל |
פרנק רייקארד 68' | (סיקור) |
הרכבי הקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מילאן
|
בנפיקה ליסבון
|
|
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיקור המשחק באתר אופ"א (באנגלית)
משחקי גמר גביע אירופה וליגת האלופות | ||
---|---|---|
גביע אירופה לאלופות | 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 | |
ליגת האלופות | 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 |