גלסטונברי

גלסטונברי
**Glastonbury**
	שרידי כנסיית סנט מייקל על פסגת גלסטונברי טור
	שרידי כנסיית סנט מייקל על פסגת גלסטונברי טור
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומת הבית	אנגליה
אזור	דרום-מערב אנגליה
מחוז	סאמרסט
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	8,980 (2021)
קואורדינטות	51°08′51″N 2°43′03″W / 51.1475°N 2.7175°W
אזור זמן	UTC
	https://www.glastonbury.gov.uk/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הממלכה המאוחדת רגילה) לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; תעלת; למאנש; האוקיינוס; האטלנטי; צרפת אירלנד איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; גלסטונברי

גְלִסְטוֹנבֶּרִי (באנגלית: Glastonbury) היא עיר בנפת מנדיפ שבמחוז סאמרסט בדרום-מערב אנגליה. העיר ממוקמת במישור סאמרסט, כ-45 ק"מ דרומית לבריסטול, ומתגוררים בה כ-8,800 תושבים (2002).

בעיר נמצאים מנזר גלסטונברי וגלסטונברי טור המהווים מוקד תיירותי בשל האגדות המשויכות להן. כמו כן נערך בקרבת מקום פסטיבל גלסטונברי.

היסטוריה ומיתולוגיה

העיר גלסטונברי ידועה בהיותה המקום אליו משויכות אגדות רבות, שהעיקרית בהם היא האגדה הקשורה ליוסף הרמתי ולגביע הקדוש. כמו כן ממוקם בעיירה קברו של המלך ארתור.

בשל השיוך של יוסף הרמתי לעיר, מהווה העיר, על פי המסורת, המקום הנוצרי הראשון בבריטניה, והמקום בו נבנתה הכנסייה הראשונה (שנועדה להכיל את הגביע הקדוש) כ-30 שנה לאחר צליבתו של ישו. אגדה אחרת טוענת כי יוסף הרמתי ביקר במקום עם ישו בעת היותו של האחרון ילד קטן.

על פי האגדה שמקורה כנראה במאה ה-12, נמסר ישו להשגחת יוסף הרמתי, המתואר באגדה זו כדודו של ישו (למרות שאין לכך ביסוס במקורות אחרים). יוסף הרמתי שהיה סוחר עשיר לקח איתו את ישו להפלגותיו וישו תפקד בהפלגות אלו כנגר האונייה. בין שאר ההפלגות, הגיע יוסף הרמתי לגלסטונברי בסירה בעת שמישור סומרסט היה מוצף מים. בעת רדתו מהסירה הוא תקע את מטהו באדמה, והמטה פרח והפך ל"דרדר הקדוש" - עץ עוזרר הצומח באזור ופורח פעמיים בשנה - באביב ובחג המולד.

בהתאם לאמונה זו, כל שנה נוהג הכומר המקומי לקטוף ענף מן העץ ולשלוח אותו למלכת אנגליה (העומדת בראש הכנסייה) על מנת שיקשט את שולחן חג המולד שלה.

העוזרר המקורי היה מוקד לעלייה לרגל בימי הביניים אולם נכרת במהלך מלחמת האזרחים האנגלית (ועל פי האגדה החייל "עגול הראש" שכרת אותו התעוור).

על פי אחת הגרסאות לאגדה, ישו עצמו, בעת ששהה במקום היה שותף לבניית מבנה עץ. מבנה זה שנקרא ברבות הימים the Wattle Church הפך לכנסייה הראשונה באיים הבריטיים.

על פי חלק מגרסאות אגדות המלך ארתור, גלסטונברי הוא האי אבלון, בו נקבר המלך. זיהוי זה מופיע לראשונה בכתבי ג'פרי ממונמות' משנת 1133. בשנת 1191 טענו נזירי מנזר גלסטונברי כי מצאו במקום את קברו של ארתור. הארון הוצא ונקבר מחדש במנזר. היסטוריונים בני ימינו סבורים כי "גילוי" זה נועד להפוך את המנזר למקום עלייה לרגל ולהביא לו תרומות.

כלכלה

עיקר כלכלת גלסטונברי מתבססת על תיירות דתית ומיסטית. העיר מהווה אתר עלייה לרגל הן כאתר דתי, והן כאתר פולקלוריסטי בשל האופי המיסטי והפגאני של המקום.

בעיר חנויות רבות המוכרות מוצרי "ניו אייג'" וכן עבודות יד. בולטת בעיר פעילות תנועת האלה (Goddess movement), דת נאו-פגנית שבמרכזה אמונה באלות שונות. ברחוב הראשי פועל מ-2016 בית האלה (Goddess House),^[1] ובסמוך נמצאים מקדש האלה (Goddess Temple) והיכל האלה (Goddess Hall).

אתרי התיירות העיקריים בעיר כוללים את שרידי מנזר גלסטונברי, גבעת גלסטונברי טור, באר הגביע, מוזיאון החיים הכפריים בסאמרסט באסם של מנזר גלסטונברי ששוחזר, בית החולים סנט מרי מגדלן, כנסיית יוחנן המטביל ומלון ג'ורג' ופונדק עולי הרגל.