iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.
iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.



Link to original content: https://he.wikipedia.org/wiki/גלן_קלוז
גלן קלוז – ויקיפדיה לדלג לתוכן

גלן קלוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלן קלוז
Glenn Close
קלוז, 2014
קלוז, 2014
לידה 19 במרץ 1947 (בת 77)
גריניץ', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • קולג' ויליאם ומרי
  • בית הספר צ'ואט רוזמרי הול
  • St George's School in Switzerland עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דייוויד אוונס שאו (2006–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אנני סטארק עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קרואלה דה ויל בגילומה של קלוז בסרט "101 כלבים וגנבים", 1996
קלוז, 2006

גלנדה ורוניקה "גלן" קלוזאנגלית: Glenda Veronica "Glenn" Close; נולדה ב-19 במרץ 1947) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית. ידועה בעיקר בזכות תפקידיה בסרט "חיזור גורלי" (1987) בסרט הלייב-אקשן "101 כלבים וגנבים" (1996) ובסרט ההמשך שלו "102 כלבים וגנבים" (2000).

זכתה בשלושה פרסי טוני, שלושה פרסי אמי, שלושה פרסי גלובוס הזהב, שני פרסי גילדת שחקני המסך ופרס אובי, והייתה מועמדת לפרס אוסקר שמונה פעמים, ללא אף זכייה.

נולדה בשם גלנדה ורוניקה קלוז (Glenda Veronica Close) בקונטיקט שבארצות הברית, בת לבטין ולוויליאם קלוז. אביה היה רופא, וכשהייתה בת 13 פתח מרפאה בזאיר, אותה ניהל במשך 16 שנים. בחלק מתקופה זו שימש כרופאו האישי של נשיא זאיר מובוטו ססה סקו[1]. לקלוז ארבעה אחים ואחיות. היא קרובת משפחה של התסריטאי והבמאי פרסטון סטארג'ס ושל השחקניות דינה מריל וברוק שילדס.

בהיותה בת שבע הצטרפו הוריה לכת הרוחנית MRA (אנ'), ובמשך 15 שנים קלוז גרה עמם לסירוגין באפריקה, במספר מרכזים קהילתיים של הכת ובפנימייה בשווייץ. בגיל 22 עזבה את הכת, והחלה ללמוד לתואר ראשון בתיאטרון ואנתרופולוגיה במכללת וילאים ומרי בווירג'יניה[1].

קלוז הופיעה לראשונה על הבמות באופן מקצועי ב-1974, כשהצטרפה לקבוצת התיאטרון "Up With People" מיד לאחר שסיימה את הקולג'[1]. בתקופה זו שיחקה במחזות קלאסיים של ויליאם שייקספיר וטנסי ויליאמס. הופעת הבכורה הקולנועית שלה הייתה ב-1982 בסרט "העולם על פי גארפ", לאחר שבמאי הסרט ג'ורג' רוי היל ראה אותה משחקת בתיאטרון וליהק אותה לסרט[2].

שלושת סרטי הקולנוע הראשונים בהם שיחקה, "העולם על פי גארפ", "החברים של אלכס" ו"הטוב מכולם", זיכו אותה בשלוש מועמדויות רצופות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר[3]. ב-1984 שיחקה בתפקיד הראשי במיני-סדרה "משהו בקשר לאמיליה", על משפחה שנהרסת בשל פרשיית התעללות מינית. הסדרה וקלוז עצמה זכו לביקורות חיוביות, וקלוז הייתה מועמדת לפרס אמי ולפרס גלובוס הזהב על השתתפותה בסדרה.

הפריצה הגדולה שלה הגיעה ב-1987, כשכיכבה בסרט "חיזור גורלי", בתפקיד שהביא לה פרסום עולמי. קלוז גילמה בסרט את דמותה של עורכת הספרים הפסיכוטית אלכס פורסט, הממררת את חייו של מאהבה לשעבר דן גלאגר מייקל דאגלס ומשפחתו[4]. הסצנה שבה היא מבשלת את ארנב המחמד של המשפחה בסיר מים רותחים זכתה למעמד של פולחן, והדמות נחשבת עד היום לאחת מדמויות הרשע הקולנועיות המפורסמות ביותר[5]. דמותה של אלכס פורסט דורגה במקום ה-7 ברשימת "100 הרשעים הגדולים ביותר של כל הזמנים" של מכון הסרטים האמריקאי, רשימה שהוכנה לכבוד חגיגות 100 שנה לקולנוע. כמו כן, הדמות דורגה במקום ה-36 ברשימת "100 הדמויות הקולנועיות הגדולות של כל הזמנים" שערך המגזין "פרמייר". קלוז הייתה הבחירה הרביעית בלבד של הבמאי אדריאן ליין. לפניה הוצע התפקיד לשחקניות דברה וינגר, ברברה הרשי ומירנדה ריצ'רדסון. על תפקידה זה הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, וכן לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע דרמטי. הסרט גם זכה להצלחה קופתית, וגרף הכנסות של 220 מיליון דולר חודשים בלבד לאחר שיצא לאקרנים[6].

ב-1988 שיחקה בתפקיד המרקיזה דה מארטיי בסרט "יחסים מסוכנים", על פי מחזה באותו שם שנכתב על פי רומן המכתבים מאת שודרלו דה לאקלו "יחסים מסוכנים"[7]. תפקיד זה זיכה אותה במועמדות חמישית לפרס אוסקר[3].

בשנות התשעים השתתפה במספר הפקות טלוויזיה יוקרתיות ומצליחות, דוגמת סרט הטלוויזיה "שרה, פשוטה וגבוהה" ושני סרטי המשך שלו, וסרט הטלוויזיה "לשרת בדממה: סיפורה של מרגרט קאמרמייר", עבורו זכתה בפרס אמי. במקביל, המשיכה לככב בסרטי קולנוע מצליחים: בסרט "המלט" (1990) בתפקיד המלכה גרטרוד לצד מל גיבסון[8], בסרט ההרפתקאות "הוק" (1991), לצדו של רובין ויליאמס[9], בדרמה הקומית "העיתון" (1994), בסרטו של טים ברטון "הפלישה ממאדים" (1996), בתפקיד קרואלה דה ויל המרשעת ב"101 כלבים וגנבים" (1996), ובתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית, לצדו של הנשיא האריסון פורד, בלהיט הקולנועי "אייר פורס 1" (1997), שגרף בשבוע הראשון להקרנתו למעלה מ-50 מיליון דולר[10].

משנות השבעים ועד שנות התשעים הופיעה קלוז גם במספר מחזות זמר והצגות בברודוויי ובאוף ברודוויי. אחד מתפקידיה הבולטים על במות ברודוויי היה זה של נורמה דזמונד, בהפקה של אנדרו לויד ובר משנת 1994 למחזמר "שדרות סאנסט". על תפקיד זה זכתה בפרס טוני. היה זה פרס טוני השלישי בו זכתה. בשנים קודמות זכתה בפרס על תפקידיה במחזות "הדבר האמיתי" (1984) ו"העלמה והמוות" (1992).

בעשור הראשון ובעשור השני של המאה ה-21 קלוז השתתפה בסדרות טלוויזיה מצליחות, מבית היוצר של ערוץ הטלוויזיה בכבלים FX. ב-2005 השתתפה בתפקיד קבוע בעונה הרביעית של הסדרה המצליחה והמוערכת "המגן"[11]. קלוז גילמה את דמותה של קפטן מוניקה רולינג, מפקדת התחנה החדשה, המתעמתת עם גיבור הסדרה ויק מאקי. על תפקיד זה הייתה מועמדת לפרס אמי ולפרס גלובוס הזהב. בשנים 20072012 כיכבה בתפקיד הראשי בסדרת המתח "נזקים", בה גילמה את דמותה של עורכת הדין פטי יוז[12]. על תפקידה בסדרה זו זכתה בשני פרסי אמי ובפרס גלובוס הזהב[13].

ב-2009 קיבלה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

בשנת 2011 היא שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "אלברט נובס" שזיכה אותה במועמדות שישית לפרס האוסקר[14].

בשנת 2014 שיחקה בסרט גיבורי העל "שומרי הגלקסיה", אשר מבוסס על קומיקס באותו השם, בהפקת אולפני מארוול[15].

בשנת 2017, שיחקה בתפקיד הדודה אידית, במותחן הרומנטי "בית המזימות"[16].

בשנת 2018 היא שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "האישה" שזיכה אותה במועמדות שביעית לפרס האוסקר. בסרט מגלמת גלן קלוז את ג'ואן קסטלמן, רעייתו הנאמנה של סופר מהולל, המתבשר על זכייתו בפרס נובל. קלוז משחקת את הגיבורה בבגרותה, ובתה אנני סטארק, מגלמת את הגרסה הצעירה שלה[17].

בשנת 2021 שיחקה בסרט "יומני האפלצ'ים" בתפקיד סבתא "ממאו" ואנס, על תפקיד זה קיבלה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, מועמדות שמינית שלה לפרס האקדמיה, ללא זכייה. קלוז היא השחקנית עם מירב המועמדויות לפרס ללא זכייה[18]. כמו כן, על תפקיד זה הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע, מועמדות 16 במספר. באותה שנה גם שיחקה בסרט הדרמה של בנג'מין קלירי "שירת הברבור" ששודר באפל TV פלוס[19].

בשנת 2022 החלה לשחק בעונה השנייה בסדרה "טהרן" בתור סוכנת המוסד - מרג'אן - הפעילה באיראן[20].

בשנת 2023, שיחקה לצד גל גדות בסרטם של נטפליקס, לב של אבן, בתור "מלך יהלום"[21].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2006 נישאה קלוז לדייוויד אי. שואו, שהיה בן זוגה במשך שנים רבות, והשניים גרים במיין. אלו הם נישואיה השלישיים של קלוז, שהייתה נשואה בעבר גם לקאבוט וייד (1969–1971) ולג'יימס מרלאס (1984–1987). יש לה בת אחת, אנני מוד סטארק (נולדה ב-26 באפריל 1988), מהתקופה בה הייתה במערכת יחסים עם המפיק ג'ון סטארק[22].

במספר ראיונות עיתונאיים סיפרה קלוז, שרבים נוטים להתבלבל בינה ובין חברתה הטובה מריל סטריפ[23]. קלוז מתייחסת לכך בהומור, ובאחד הראיונות אף אמרה: "לעיתים קרובות חושבים בטעות שאני מריל סטריפ, אף על פי שזה אף פעם לא קרה בטקס האוסקר".

קלוז ידועה באהדתה לקבוצת הבייסבול ניו יורק מטס. היא תרמה כספים למערכות בחירות של פוליטיקאים רבים מהמפלגה הדמוקרטית, ביניהם הילרי רודהם קלינטון, הווארד דין, ג'ון אדוארדס וברק אובמה.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים - מועמדויות וזכיות (רשימה חלקית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1984 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה ("משהו בקשר לאמיליה")
  • 1985 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע מוזיקלי או קומי ("מאקסי")
  • 1987 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע דרמטי ("חיזור גורלי")
  • 1991 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה ("שרה, פשוטה וגבוהה")
  • 1995 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה ("לשרת בדממה: סיפורה של מרגרט קאמרמייר")
  • 1995 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע מוזיקלי או קומי ("101 כלבים וגנבים")
  • 2003 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה ("אריה בחורף")
  • 2005 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה דרמטית ("המגן")
  • 2007 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה דרמטית ("נזקים")
  • 2009 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה דרמטית ("נזקים")
  • 2011 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע דרמטי ("אלברט נובס")
  • 2011 - מועמדת - השיר המקורי הטוב ביותר ("אלברט נובס")
  • 2012 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה דרמטית ("נזקים")
  • 2018 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע דרמטי ("האישה")
  • 2021 - מועמדת - שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט קולנוע ("יומני האפלצ'ים")
  • 1984 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט ("משהו בקשר לאמיליה")
  • 1991 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט ("שרה, פשוטה וגבוהה")
  • 1993 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט ("העפרוני")
  • 1995 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט ("לשרת בדממה: סיפורה של מרגרט קאמרמייר")
  • 1997 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט ("שעת הדמדומים")
  • 2002 - מועמדת - השחקנית האורחת הטובה ביותר בסדרה קומית ("ויל וגרייס")
  • 2003 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט ("אריה בחורף")
  • 2005 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה ("המגן")
  • 2008 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה ("נזקים")
  • 2009 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה ("נזקים")
  • 2010 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה ("נזקים")
  • 2012 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה ("נזקים")
  • 1995 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה ("לשרת בדממה: סיפורה של מרגרט קאמרמייר")
  • 1997 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה ("שעת הדמדומים")
  • 2003 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה או סרט טלוויזיה ("אריה בחורף")
  • 2007 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה ("נזקים")
  • 2009 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה ("נזקים")
  • 2010 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה ("נזקים")
  • 2011 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע ("אלברט נובס")
  • 2011 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה ("נזקים")
  • 2018 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע ("האישה")
  • 2021 - מועמדת - שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט קולנוע ("יומני האפלצ'ים")
  • 1980 - מועמדת - השחקנית הטובה ביותר במחזמר ("בארנום")
  • 1984 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר במחזה ("הדבר האמיתי")
  • 1992 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר במחזה ("העלמה והמוות")
  • 1995 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר במחזמר ("שדרות סאנסט")
  • 1982 - זכתה - השחקנית הטובה ביותר במחזה ("חייו המיוחדים של אלברט נובס")
  • פרס גראמי
  • 1985 - מועמדת - אלבום הספוקן וורד הטוב ביותר
  • 1988 - מועמדת - אלבום הילדים הטוב ביותר
  • 1989 - מועמדת - אלבום הילדים הטוב ביותר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 וירג'יניה הפרנן, הניו יורק טיימס, רוצחת הארנבים מפחדת, באתר הארץ, 27 ביולי 2007
  2. ^ עירית שמגר, קלוז-אפ, מעריב, 24 בינואר 1986
  3. ^ 1 2 אור בר שלום, עכבר העיר, לנצח מועמדת: איך הפכה גלן קלוז לכוכבת טלוויזיה?, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2011
  4. ^ * מאיר שניצר, "תחתונים וגופייה", חדשות, 1 בפברואר 1988
    רחל נאמן, קולנוע - חיסול חשבונות - 'חיזור גורלי', כותרת ראשית, 3 בפברואר 1988
    עדנה פיינרו, ביזוי דמיות האישה - "חיזור גורלי" (ארצות הבירת 1987), "העולם הזה", גיליון 2633 מ-17 בפברואר 1988, עמוד 20
  5. ^ נירית אנדרמן, גלן קלוז מתחרטת על "חיזור גורלי", באתר הארץ, 5 ביוני 2013
  6. ^ נועם ניב, סקס מזדמן ו־220 מיליון דולר בחודשיים, חדשות, 11 בדצמבר 1987
  7. ^ תמר גלבץ, גיהוק נעים של שביעות רצון - "יחסים מסוכנים" - במאי: סטפן פרירס; תסריט (עפ״י מחזהו): כריסטופר האמפטון, חדשות, 28 במרץ 1989
  8. ^ מאיר שניצר, מה ישאר מההמלט של גיבסון? -הזקן, חדשות, 15 בנובמבר 1991
  9. ^ חגי לוי, ספילברג איבד את חדוות השעשוע, חדשות, 12 באפריל 1992
  10. ^ "חיל האוויר מס' 1" של האריסון פורד שובר קופות, באתר גלובס, 4 באוגוסט 1997
  11. ^ אורן פרסיקו, ‏אפילו גלן קלוז בעניין, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2005
  12. ^ רותה קופפר, תמצית הרוע: "Damages" חוזרת לעונה שלישית, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010
  13. ^ דייוויד רוני, הניו יורק טיימס, 30 שנה אחרי, גלן קלוז השיגה את התפקיד שרצתה, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
  14. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, אלברט נובס: מי גנבה לגלן קלוז את ההצגה?, באתר הארץ, 27 באפריל 2012
    אורי קליין, "אלברט נובס": קוריוז מגדרי, באתר הארץ, 11 במאי 2012
  15. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "שומרי הגלקסיה": המושיע המפתיע של הקיץ, באתר הארץ, 31 ביולי 2014
  16. ^ נתנאל שלומוביץ, "בית המזימות": תעלומת מתח מפתיעה שנמתחת יותר מדי, באתר הארץ, 3 ביוני 2018
  17. ^ אבנר שביט, ציריך‏, "אמי אמרה לי שלא הספיקה כלום בחיים, זה עצוב נורא": ריאיון עם גלן קלוז ובתה, באתר וואלה, 2 באוגוסט 2018
  18. ^ אוסקר 2021: גלן קלוז שוב הפסידה, אבל גנבה את ההצגה, באתר הארץ, 26 באפריל 2021
  19. ^ תומר קמרלינג, ‏מה אם בכל זאת נלך לשם, באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2022
  20. ^ איתי שטרן, גלן קלוז תשתתף בעונה השנייה של "טהרן", באתר הארץ, 22 ביוני 2021
  21. ^ יעל שוב, ‏סרט אסונות: יכול להיות שזה הרגע העצוב בקריירה של גל גדות, באתר "Time Out ישראל", 12 באוגוסט 2023
  22. ^ אנני סטארק, באתר IMDb
  23. ^ חן חדד, עכבר העיר, חדשות קולנוע: גלן קלוז נגד מריל סטריפ, באתר הארץ, 14 ביולי 2011
  24. ^ נסים דיין, ‏העוגייה הזאת חסרת מזל, באתר גלובס, 21 בספטמבר 1999
  25. ^ נסים דיין, ‏במי תבחר ז'אן מורו?, באתר גלובס, 28 במרץ 2001
גלן קלוז - פרסים