גוג'י
גוג'י | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | סולנאים |
משפחה: | סולניים |
סוג: | אטד |
מין: | גוג'י |
שם מדעי | |
Lycium barbarum לינאוס, 1753 | |
ערך תזונתי ל-100 גרם | |
קלוריות | 314 קק"ל |
---|---|
חלבונים | 11.8 ג' |
פחמימות | 55.0 ג' |
שומן | 0.19 ג' |
שומן רווי | 0.7% |
ויטמינים | |
‑ ויטמין C | 12 מ"ג |
ברזל | 12.2 מ"ג |
סידן | 9 מ"ג |
אשלגן | 230 מ"ג |
נתרן | 0.48 מ"ג |
בטא-קרוטן | 8.55 מק"ג |
סיבים תזונתיים | 11 ג' |
מקור: |
גוג'י ברי, (גוז'י ברי או וולפברי) הוא פרי יער של שיח רב שנתי ממשפחת הסולניים. השם "גוג'י" מתייחס לפריו של Lycium barbarum, וגם לפריו של המין L. chinense. השיח צומח לגובה של 1–3 מטרים.
"גוג'י ברי" הוא השם בו משווק הפרי. למעשה מדובר בפרי האטד.
מקור הצמח בדרום מזרח אירופה ואסיה. תפוצתו היא בחצי הכדור הצפוני. הפריחה מתרחשת בחודשים יוני עד ספטמבר, בהתאם לקו הרוחב, הגובה מעל לפני הקרקע, והאקלים. מחקרים ביו-מולקוריים מראים שהמינים L, barbarum ,L. chinense ו-L. ruthenicum, משתייכים לקבוצה טקסונומית אחת (ענף/clade).
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלי הצמח מסודרים בקבוצות של עד שלושה עלים. העלים מחודדים בקצוות ורחבים במרכז, אורכם 7 ס"מ ורוחבם עד 3.5 ס"מ. הפרחים צומחים בקבוצות של 1–3 בחיק העלים. עלי הגביע יוצרים פרח דמוי פעמון צינורי מאונות משולשות. עלי הכותרת הם בצבע סגול בהיר, ובגודל 9–14 מ"מ, עם חמש עד שש אונות קצרות.
הפרי הוא ענבה. הפירות הם בצבע כתום בהיר עד אדום, בצורת אליפסה ובגודל 1–2 ס"מ. מספר הזרעים בכל פרי הוא 10–60 וצבעם צהוב. הפירות מבשילים בחודשים יולי עד אוקטובר. השיח מתרבה בעזרת קני שורש תת-קרקעיים ועל מנת למנוע את התרבותו יש לתחום את הקרקע ברדיוס מסוים מסביבו.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרי הגוג'י ניתן למאכל כשהוא נא, ניתן לשמרו על ידי ייבושו בשמש או על ידי הקפאה.
- בסין משמשים העלים הצעירים בסלט.
שיווק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחילת המאה ה-21 משווק הפרי בעולם המערבי כמאכל בריאות. לעיתים מגובה בהצהרות מדעיות לא מאומתות על ערכו הבריאותי כביכול. רמת הוויטמין סי בפרי דומה לפרי הדר ותות שדה.
ביקורת על משווקים בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 הוציא מנהל המזון והתרופות האמריקאי הודעת אזהרה לשניים ממשווקי מיץ הגוג'י שהצהירו בניגוד לחוק שהמוצר הוא "תרופה לריפוי, הפחתה, טיפול או מניעת מחלה" כשאין לזה הערכה מדעית.
בשנת 2009 הוגשה בבית משפט בארצות הברית תובענה ייצוגית נגד 'פרי לייף', משווק פרי ומיץ גוג'י. התביעה האשימה את המשווק במצגי שווא, פרסומת כוזבת ומטעה, ועוד.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב פירות הגוג'י שנמכרים בישראל הם מיובשים ומיובאים.
בשנים האחרונות (2010 בערך) התחילו כמה חוות חקלאיות (בשרון; במושב אביגדור, בצפון; חוות הגוג'י במושב ציפורי) לגדל את פרי הגוג'י למכירת הפרי הטרי. זרעים ושיחים של הפרי מזנים שונים (הימלאיה - גדול, טיבט - קטן) ניתנים לקנייה במשתלות והוא מומלץ לגידול בגינה.
בקיץ 2014 נקטף לראשונה, היבול הראשון של פרי הגוג'י בתחנת הניסיונות מרכז ופיתוח רמת הנגב. החוקרים במרכז ניסו לפתח את דרכי הגידול, קטיף, ושיפור חיי המדף של הפרי. תוך כשנה התאפשר גידולו המסחרי במשתלות וחממות מותאמות ברחבי הארץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גוג'י, באתר ITIS (באנגלית)
- גוג'י, באתר NCBI (באנגלית)
- גוג'י, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גוג'י, באתר Tropicos (באנגלית)
- גוג'י, באתר GBIF (באנגלית)
- גוג'י, באתר The Plant List (באנגלית)
- גוג'י, באתר IPNI (באנגלית)
- זה מטוס? לא, זה סופר אוכמניה, באתר BeOK, 5 בספטמבר 2006
- ynet, חדש בישראל: גוג'י ברי – אוכמניה שכולה בריאות, באתר ynet, 8 במרץ 2008
- דיוויד וולף, סופר-פוד: גוג'י ברי - משפר תפקוד מיני ומעכב הזדקנות, באתר ynet, 3 בנובמבר 2014
- רועי צ'יקי ארד, כך מגדלים בישראל גוג'י - פרי הפלא האסייאתי, באתר הארץ, 18 ביוני 2015
- לירון לוי דהאן, היתרונות הבריאותיים המפתיעים של גוג'י ברי, באתר ynet, 23 באוגוסט 2016