איאן רייט

איאן רייט
Ian Wright

מידע אישי
לידה	3 בנובמבר 1963 (בן 61) וולוויץ' שבלונדון, אנגליה
שם מלא	איאן אדוארד רייט
גובה	1.75 מטר
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1984–1985 1985 - 1991 1991 - 1998 1998 - 1999 1999 1999 - 2000 2000 גריניץ' בורו קריסטל פאלאס ארסנל וסטהאם יונייטד ← נוטינגהאם פורסט סלטיק ברנלי סך הכול: 225 (89) 221 (128) 22 (9) 10 (5) 8 (3) 15 (4) 501 (238)
נבחרת לאומית כשחקן
1991 - 1998 אנגליה 33 (9)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

איאן אדוארד רייט (באנגלית: Ian Edward Wright; נולד ב-3 בנובמבר 1963 בוולוויץ', לונדון) הוא כדורגלן עבר אנגלי שהתפרסם בזמן ששיחק בקריסטל פאלאס ובארסנל.

קריירת מועדונים

רייט החל את הקריירה שלו כמקצוען בגיל מאוחר יחסית כיוון שבהתחלה לא הצליח להתקבל למועדון כלשהו ולא זכה לתשומת לב רבה.

אולם, פיט פרנטיס שהיה מגלה הכישרונות של קריסטל פאלאס הבחין ברייט במקרה בזמן משחק חובבים, והזמין אותו למבחנים במועדון. רייט הרשים את המאמן סטיב קופל, והוחתם על חוזה המקצוען באוגוסט 1985, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-22. כבר בעונתו הראשונה בפאלאס הוא התבלט כאשר הבקיע תשעה שערים בליגה. בעונה שלאחר מכן הגיע לקריסטל פאלאס השחקן מארק ברייט, ששיתף פעולה עם רייט בניסיון ההעפלה המוצלח של קריסטל פאלאס לליגה הראשונה.

רייט זומן לסגל של נבחרת אנגליה ב' בדצמבר 1989. הוא לא הצליח לשחק הרבה בעונה הראשונה שלו בליגה הראשונה בגלל פציעות בעצם השוקה. אולם, לאחר שהחלים מהפציעות הוא הצטיין במשחק גמר גביע ה-FA נגד מנצ'סטר יונייטד. רייט הבקיע את שער השוויון של פאלאס מספר דקות לאחר שנכנס למגרש בזמן ההארכה. המשחק הסתיים בתיקו 3 - 3, והמשחק החוזר הסתיים בניצחון של מנצ'סטר יונייטד.

בעונה שלאחר מכן הוא הצליח להבקיע את שערו ה-100 במדי קריסטל פאלאס. במהלך העונה הבקיע רייט שני שערים בניצחון על אברטון בגמר ה-Full Members Cup (טורניר שנערך בין 1985 ל-1992) באצטדיון ומבלי. רייט זכה למוניטין כחלוץ בעל יכולת הבקעה גבוהה, שאחד מסימניה הבולטים היה הבקעת שלושער בתוך 18 דקות במשחק החוץ של קריסטל פאלאס בווימבלדון, שהיה גם המשחק האחרון של עונת 1990/1991.

רייט הבקיע 117 שערים ב-277 משחקים בשש העונות ששיחק בקריסטל פאלאס, והוא מלך השערים של המועדון ביחס לתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. בשנת 2005 הוא זכה בתואר "שחקן המאה" של קריסטל פאלאס.

בספטמבר 1991 הוחתם רייט בארסנל תמורת 2.5 מיליון לירות שטרלינג, שהיה באותה תקופה סכום שיא עבור ארסנל. רייט הבקיע שער בהופעת הבכורה שלו בארסנל במשחק נגד לסטר סיטי בגביע הליגה, ובבכורה בליגה נגד סאות'המפטון הוא הבקיע שלושער. בעונתו הראשונה בארסנל הוא זכה בתואר מלך השערים של הליגה עם 29 שערים (חמישה מתוכם במדי פאלאס), ו-31 שערים בכל המסגרות. במשחק האחרון של העונה, גם כן נגד סאות'המפטון, הוא הבקיע שלושער. השער האחרון מתוך השלושה היה האחרון שהובקע לפני שהליגה הראשונה השתנתה והפכה לפרמייר ליג. נכון לשנת 2007 רק רייט וטדי שרינגהאם (עונת 1992/1993) זכו בתואר מלך השערים בליגה הבכירה כשהם מבקיעים עבור שני מועדונים שונים.

רייט היה מלך השערים של ארסנל במשך שש עונות רצופות. הוא היה חלק חשוב מהתקופה המוצלחת בשנות ה-90, שבמהלכה זכה המועדון בדאבל גביע ה-FA וגביע הליגה ב-1993; רייט הבקיע במשחק נגד שפילד ונסדיי בגמר גביע ה-FA, ובנוסף הבקיע גם במשחק החוזר. רייט סייע לארסנל להגיע לגמר גביע המחזיקות ב-1994 (נגד פארמה), אך לא שיחק בו כיוון שהיה מושעה.

רייט הבקיע בכל אחד משלבי טורניר גביע המחזיקות של 1995 מלבד הגמר. בעונת 1994/1995 של הפרמייר ליג הוא הבקיע 18 שערים, אך הייתה זו עונה קשה שבסיומה סיים המועדון במקום ה-12 לאחר פיטוריו של המאמן ג'ורג' גרהאם כתוצאה משערוריית שחיתות, והחלפתו באופן זמני בסטיוארט יוסטון.

רייט לא הסתדר עם המאמן הקבוע החדש ברוס ריוק, ואף הגיש בקשה לעזוב את ארסנל, אותה ביטל בסופו של דבר. אולם, הגעתו של ההולנדי דניס ברגקאמפ הניבה שיתוף פעולה פורה בין השניים, ובעונתם הראשונה הם סייעו לארסנל לסיים במקום החמישי בליגה ולהעפיל לגביע אופ"א.

רייט כבר היה בן 33 כאשר ארסן ונגר הגיע לארסנל בספטמבר 1996. למרות גילו המתקדם הוא המשיך להבקיע שערים רבים (23 בעונת 1996/1997), וב-13 בספטמבר 1997 הוא שבר את שיא הבקעת השערים עבור ארסנל, שנקבע על ידי קליף באסטין, עם שלושער נגד בולטון וונדררס. שיאו של רייט נשבר על ידי תיירי הנרי באוקטובר 2005. חודשיים לאחר ששבר את השיא הוא נפצע בשרירי מיתר הברך והושבת ממשחק פעיל.

רייט הבקיע עבור ארסנל 185 שערים ב-288 משחקים בכל המסגרות. שערו האחרון באצטדיון הייבורי הובקע ב-9 באוקטובר 1997 נגד בארנסלי, והיה זה גם שערו ה-300 בקריירה. שערו האחרון עבור ארסנל הובקע ב-6 בינואר 1998, במשחק רבע גמר גביע הליגה נגד וסטהאם יונייטד בבוליין גראונד. בחצי הגמר, שרייט לא השתתף בו, הודח המועדון על ידי צ'לסי. ב-15 ביולי 2008 נבחר רייט לאחד מחמישים השחקנים הטובים ביותר בהיסטוריה של ארסנל.

ביולי 1998 הועבר רייט לווטסהאם יונייטד תמורת חצי מיליון לירות שטרלינג; הוא שיחק במדי וסטהאם במשך 15 חודשים, אך לא הצליח כמו בארסנל. בתקופה זו הוא היה מעורב בתקרית אלימה כאשר השחית את חדרו השופט באפטון פארק לאחר שהורחק במשחק נגד לידס יונייטד. לאחר מכן הוא שיחק במשך תקופות קצרות בנוטינגהאם פורסט, סלטיק וברנלי לפני שפרש בשנת 2000. הוא סיים את הקריירה עם 323 שערים בכל המסגרות.

במרץ 2007 הוא התמנה לחבר הנהלה במועדון אשפורד טאון מהליגה האיסתמיאנית.

נבחרת אנגליה

הופעת הבכורה של רייט במדי נבחרת אנגליה הייתה בפברואר 1991, תחת הדרכתו של גרהאם טיילור. המשחק בוומבלי הסתיים בניצחון על נבחרת קמרון בתוצאה 2 - 0, ובסופו של דבר הצליחה הנבחרת להעפיל ליורו 1992 בשוודיה. בכל אחת משבע העונות שאחרי מונדיאל 1990 רייט הבקיע 23 שערים או יותר עבור המועדון שבו שיחק. בעונת 1990/1991 הוא הבקיע 25 שערים, ובחמש מתוך שש העונות הבאות הוא הבקיע 30 שערים או יותר. למרות יכולת מרשימה זו בהבקעת שערים הוא לא פתח בהרכב הנבחרת יותר מפעמיים ברציפות, וגם זאת עשה שלוש פעמים. למרות כל זאת, ב-38 המשחקים שבהם טיילור היה המאמן רייט פתח בתשעה ועלה כמחליף בשבעה. הוא בחר להשתמש בחלוצים פחות פוריים כגון נייג'ל קלאף מנוטינגהאם פורסט, פול סטיוארט מטוטנהאם הוטספר, דייוויד הירסט משפילד ונסדיי ובריאן דין משפילד יונייטד. רייט אף לא זומן לסגל הנבחרת לקראת יורו 1992.

חמישה מתוך תשעת השערים של רייט במדי הנבחרת הובקעו בתקופתו של טיילור. השער הראשון היה בתיקו 1 - 1 נגד נבחרת פולין במאי 1993, וארבעה שערים הובקעו בניצחון החוץ (שהיה גם המשחק האחרון תחת טיילור) על נבחרת סן מרינו, במשחק שהתפרסם בכך שהנבחרת האנגלית ספגה שער אחרי 8.3 שניות. שני המשחקים היו במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994 בארצות הברית, שהיה המונדיאל הראשון מאז מונדיאל 1978 שאנגליה לא השתתפה בו.

טרי ונבלס החליף את גרהאם טיילור בתפקיד המאמן לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל. גם לאחר מהלך זה מספר הופעותיו של רייט לא גדל באופן מהותי. רייט שיחק רק בארבע מתוך חמשת המשחקים הראשונים תחת ונבלס, שלושה מתוכם כמחליף. הוא אף לא זומן ליורו 1996 שבו הודחה אנגליה (המארחת) בשלב חצי הגמר. בעקבות הטורניר הוחלף ונבלס בגלן הודל. לאחר 21 משחקים בינלאומיים רצופים מחוץ לסגל רייט זומן מחדש בנובמבר 1996, ועלה כמחליף בניצחון על נבחרת גאורגיה במוקדמות מונדיאל 1998.

הראשון מבין ארבעת השערים של רייט תחת הדרכתו של הודל היה שער ניצחון במשחק הידידות נגד נבחרת דרום אפריקה במאי 1997, והשני היה השער הראשון בניצחון 2 - 0 על נבחרת איטליה בטורניר הכנה למונדיאל 1998, שבו זכתה נבחרת אנגליה. בנוסף לאנגליה ולאיטליה השתתפו בטורניר נבחרת ברזיל (אלופת העולם) ונבחרת צרפת (מארחת הטורניר והמונדיאל). רייט סייע לאנגליה להעפיל למונדיאל 1998 עם שני שערים בניצחון 4 - 0 נגד נבחרת מולדובה בוומבלי, וביכולת כללית טובה בתיקו החוץ 0 - 0 נגד נבחרת איטליה בחודש שלאחר מכן. לאחר התיקו הבטיחה הנבחרת האנגלית את העפלתה. אולם, רייט נפצע פעם נוספת בשרירי מיתר הברך והחמיץ את המונדיאל.

רייט שיחק בשני משחקי נבחרת נוספים לאחר שעבר לווטסהאם יונייטד. הופעתו האחרונה בנבחרת הייתה במשחק ידידות נגד נבחרת צ'כיה בוומבלי בנובמבר 1998. אנגליה ניצחה 2 - 0, והיה זה גם משחקו האחרון של הודל כמאמן. בסך הכל רייט פתח בשבעה משחקים ועלה כמחליף בשישה כשהודל היה המאמן.

קריירה תקשורתית

רייט פרסם את האוטוביוגרפיה שלו ("Mr Wright") כששיחק בארסנל. המהדורה הראשונה יצאה לאור ב-1996 בכריכה קשה, ובכריכה רכה ב-1997 שבה נכלל גם פרק עדכני.

רייט הוחתם על ידי רשת ITV שהעניקה לו תוכנית ראיונות עצמאית. רייט ראיין בתוכניתו ידוענים כגון אלטון ג'ון, מריה קארי וויל סמית'. לתוכנית היו שתי עונות. לאחר פרישתו מכדורגל הוא הופיע בפרשן בתוכנית ה-BBC‏ "Match of the Day". בנוסף, הוא עבד כפרשן ב-BBC בזמן מונדיאל 2002, יורו 2004 ומונדיאל 2006. לאחר מכן השתתף במספר תוכניות של ה-BBC וגם בתוכניות של ערוצים אחרים.

רייט השתתף גם בפרסומות לטלוויזיה בנוסף לתוכניות הרגילות. בחלק מהפרסומות הוא אף הופיע עם לי דיקסון ששיחק עמו בארסנל.

ב-17 באפריל 2008 אושר כי רייט עוזב את תפקידו כפרשן משחקי נבחרת אנגליה בתוכנית "Match of the Day". רייט ביקר את התוכנית על צורת עבודתו בתוכנית ועל דרך התנהלותה הכללית.

לאחר מכן החל לעבוד בתחנת הרדיו talkSPORT.

חייו האישיים

בנו המאומץ של רייט, שון רייט-פיליפס, גם הוא כדורגלן עבר השיחק המספר קבוצות וביניהן בצ'לסי, מנצ'סטר סיטי, קווינס פארק ריינג'רס ונבחרת אנגליה. בראדלי רייט-פיליפס, בנו הביולוגי של איאן, משחק עבור ניו יורק רד בולס. ג'רמיין רייט, בן דודו של איאן, אף הוא כדורגלן ששיחק עבור בלקפול וסאות'המפטון. ברט רייט, בנו השני של איאן, נבחן ברדינג בספטמבר 2005 ושיחק עבור קבוצת המילואים של המועדון.

רייט הוא גם הפטרון של קרן הלוקמיה האפריקנית-קריבית. בשנת 2002 זכה בתואר חבר מסדר האימפריה הבריטית כהוקרה על תרומתו למשחק.

תארים

קבוצתיים:
ארסנל

• גביע ה-FA‏: 2 (1993, 1998)
• גביע המחזיקות: 1 (1994)
• גביע הליגה: 1 (1993)
• אליפות הפרמייר ליג: 1 (1997/1998)

אישיים:

• חבר מסדר האימפריה הבריטית (2002)
• חבר היכל התהילה של הכדורגל האנגלי (2005)
• קריסטל פאלאס:
  • מלך השערים בעונת 1991/1992
  • נבחר לשחקן המאה של המועדון על ידי האוהדים
• ארסנל:
  • מלך השערים בעונת 1991/1992
  • מלך השערים של ארסנל עם 185 שערים (13 בספטמבר 1997 - 18 באוקטובר 2005)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איאן רייט בוויקישיתוף

• איאן רייט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• איאן רייט, באתר Transfermarkt
• איאן רייט, באתר Soccerway
• איאן רייט, באתר BDFutbol
• איאן רייט, באתר WorldFootball.net
• איאן רייט, באתר National Football Teams
• איאן רייט, באתר FootballDatabase.eu
• מידע באתר הרשמי של ארסנל‏
• ביוגרפיה באתר ArseWeb‏
• מידע באתר היכל התהילה של הכדורגל האנגלי
• ראיון באתר הטיימס לאחר עזיבת "Match of the Day"