סיפור-על, נרטיב-על
Meta Narrative
מונח המזוהה עם הפילוסוף ז'ן פרנסואה ליוטאר (Lyotard). תיאוריה טוטלית המציעה הסבר בעל תוקף אוניברסלי למציאות. אחד המונחים הביקורתיים המרכזיים של השיח הפוסטמודרני.
בספרו המצב הפוסטמודרני מצביע ז'ן פרנסואה ליוטאר ([1979] 1999) על סיפורי-העל המרכזיים: הסיפור המרקסיסטי על שעבוד האדם: המטריאליזם הדיאלקטי כמתודה של גאולה מהפכנית; הסיפור ההגליאני: רוח ההיסטוריה מתקדמת באמצעות "עורמתה של התבונה" אל יעדיה התבוניים הסופיים; סיפור הקִדמה המדעית הגואלת את האדם מסבל פיזי ונפשי; סיפור השחרור הפוליטי המתבטא ברוחה של המהפכה הצרפתית ועוד. דוגמאות אחרות לתבניות טוטליות אלה הן הפסיכואנליזה והציונות. הפסיכואנליזה הפרוידיאנית (ובמידה מסוימת גם הלאקאניאנית) הוצגה לא אחת כ"סיפור-על" סגור, החותר לטוטליות ואינו מאפשר לשוני ולהבדלים לחדור לתוכו. סיפור-העל של הציונות (מנקודת מבט פוסט-ציונית ביקורתית) הוא מיתוס טוטלי על שחרור האדם היהודי במולדתו ההיסטורית, תוך התעלמות מסיפורו של האחר (הפלסטיני), שאינו משתבץ בתוכו והופך בהכרח לצדו האפל.
ליוטאר מצביע על שקיעת הלגיטימציה של סיפורים אלה החל מן המחצית השנייה של המאה ה-20 ועד ימינו. הוא מבקר את הממד האוטוריטרי והדטרמיניסטי שמניע אותם ומציע לחשוב במונחים של "סיפורים קטנים". אלה יכולים לתת תשובה הולמת והומניסטית יותר לבעיית הטוטליות והדיכוי, שהיא חלק בלתי-נפרד מן הסיפורים ה"גדולים". סיפורי-העל, שליוטאר מכנה "סיפורים מודרניים", אינם פתוחים מעצם טבעם לדיאלוג עם סיפורים אחרים (ע"ע מיקרו-היסטוריה). עיקר עניינם הוא ביצירתם של דגמי מופת אוניברסליים שהאנושות נתבעת לחשוב ולפעול על-פיהם. יש לגלות התנגדות לטוטליטריות מחשבתית זו על-ידי פיתוח דגמים חלופיים שיבליטו ריבוי וגיוון של אפשרויות אנושיות ויעודדו פעילות של סובייקטים שהודרו קודם לכן מן הזרם המרכזי של השיח המערבי (ע"ע דיפרנד).
מכאן לאן?
מקורות
הגל, גו"פ [1806] 1996: פנומנולוגיה של הרוח, תרגום, מבוא ותיאור שיטתי: י' יובל, ירושלים: מאגנס.
ליוטאר, ז"פ [1979] 1999: המצב הפוסטמודרני, תרגום: ג' אש, תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
מרקס ק' [1867] 1947: הקפיטל, ספר ראשון: תהליך הייצור של ההון, עריכה: י' מן, תרגום: צ' וויסלבסקי, מרחביה: הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר.
תאור / מקור התמונה:
Jean-François Lyotard