היישוב היהודי בחברון ממשיך את המורשת העתיקה של הקהילה היהודית בחברון – עיר האבות והאימהות.
הקהילה היהודית בחברון היא הקהילה היהודית העתיקה בעולם. שורשיה בימי התנ"ך, לפני כ – 4000 שנה, כאשר אברהם אבינו התיישב בחברון וקנה את מערת המכפלה – הקנין העברי הראשון.
במערה נקברו אבות ואימהות העם היהודי- אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. יעקב, ששמו הוחלף ל"ישראל", הוא הראשון בעולם שנקרא בשם "ישראל", וממנו ואילך החל עם ישראל.
העיר היתה מוקפת חומות ענק, שנבנו כבר בתקופת הברונזה. החומות הענקיות והמרשימות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות
נזכרות בתנ"ך (במדבר יג, דברים א כח) וניתן לראותן כיום בתל חברון.
בזמן התנחלות עם ישראל בארץ, חברון הייתה בירת שבט יהודה; לפני כ- 3000 שנה היא הייתה עיר מלכותו הראשונה של דוד
המלך.
לפני כ 2000 שנה, בתקופת בית שני, הייתה חברון עיר יהודית. בתקופה זו נבנה המבנה היהודי המפואר מעל מערת המכפלה כציון האבות האימהות ומקום תפילה והשראה. רובע מגורים ותעשיה מימי בית שני, הכולל שני מקוואות טהרה ענקיים ומרשימים, התגלו בחפירות ארכיאולוגיות, וניתן לראותם כיום בתל חברון.
במשך כל התקופות יהודים התגוררו בחברון או באו להתפלל בה. בימי הביניים התרכזו היהודים ברובע היהודי, ובו התיישבה גם קהילה יהודית שעלתה אחרי גירוש ספרד.
מאז הכיבוש הערבי (637 – 638 לסה"נ) קיימו היהודים יחסים הוגנים וידידותיים עם שכניהם הערבים, למרות שסבלו מאפליה קשה ונאסר עליהם אפילו להכנסת למבנה מעל מערת המכפלה.
ב – 1929 ביצעו הערבים ביהודים טבח אכזרי (פרעות תרפ"ט) ושחטו כ – 70 יהודים. שארית הקהילה גורשה מהעיר.
ב – 1948 כבשה ממלכת ירדן את יהודה ושומרון והחריבה את רוב המבנים, בתי הכנסת ובתי העלמין היהודים בחברון ובירושלים. נוכחות יהודים בירושלים ובחברון נאסרה.
ב – 1967 במלחמת ששת הימים, שוחררה חברון ע"י מדינת ישראל. חברון שוחררה ללא יריה אחת.
ב – 1968 יזם הרב משה לוינגר זצ"ל את שיבת היהודים לחברון שהחלה ב"סדר פסח" במלון פארק, המשיכה בבית הממשל הצבאי ואחריה בבניית קריה יהודית – קרית ארבע, בה החלה ההתיישבות ב – 1972.
ב – 1979 החלה התיישבות בבית הדסה, בית החולים היהודי שעמד נטוש, ריק ומלא אשפה. חלוצות השיבה לחברון היו קבוצת אמהות וילדים, בהנהגת הרבנית מרים לוינגר ע"ה. הקבוצה עמדה בניסיונות ובאתגרים קשים; הניסיון הקשה ביותר היה פיגוע טרור בשער בית הדסה בי"ז באייר תש"מ - 1980, בו נפלו ששה
יהודים.
בעקבות פיגוע זה החליטה הממשלה על חידוש היישוב היהודי בחברון. לאחר מכן היישוב הלך
והתבסס. בית הכנסת "אברהם אבינו" ברובע היהודי, שנהרס בזמן הכיבוש הירדני והפך לדיר בהמות - שוחזר ושוקם, ב"בית רומנו" הוקמה ישיבת "שבי חברון", בתל חברון הוקמה שכונת "אדמות ישי" ונערכו בה חפירות ארכיאולוגיות.
ב – 1997 חולקה העיר ורובה נמסר לרשות הפלשטנית. חלוקה זו גרמה לנזק חמור ולסיכונים בטחוניים לעיר ולתושביה.
ב – 2015 נפתח המיצג האורקולי "לגעת בנצח" במוזיאון הקהילה היהודית בבית הדסה.
ב – 2020 מונה הקהילה היהודית בחברון מאות תושבים בארבע שכונות עיקריות: אברהם אבינו, חזקיהו, בית הדסה ואדמות ישי.
מס' משפחות נוספות מתגוררות ב'בית השלום', 'בית רחל ולאה' ו'בית המכפלה', בניינים במרחב הישוב היהודי בחברון אשר נרכשו מערבים בידי עמותת 'הרחיבי מקום אהלך'.
בזכות ההתיישבות היהודית בעיר נשמרת נוכחות יהודית רצופה במערת המכפלה.
היישוב היהודי בחברון הוא רשות מוניציפלית מנהלית וקהילתית עצמאית. יעדיו – לחדש את הקהילה העתיקה ולהחזיר חיים יהודים לעיר, לנצח את הטרור ולפעול למען הצדק העולמי.
היישוב מקדם בברכה כל אדם שוחר שלום שיפעל למען מטרות אלו.