בדיל

בְּדִיל

לשון המקרא סוג מתכת
- ”וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ; וְאָסִירָה, כָּל-בְּדִילָיִךְ“ (ישעיהו א, פסוק כה)
- ”בֶּן-אָדָם, הָיוּ-לִי בֵית-יִשְׂרָאֵל לסוג (לְסִיג): כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת, בְּתוֹךְ כּוּר--סִגִים כֶּסֶף, הָיוּ“ (יחזקאל כב, פסוק יח)
- ”קְבֻצַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת וּבְדִיל, אֶל-תּוֹךְ כּוּר, לָפַחַת-עָלָיו אֵשׁ, לְהַנְתִּיךְ; כֵּן אֶקְבֹּץ בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי, וְהִנַּחְתִּי וְהִתַּכְתִּי אֶתְכֶם“ (יחזקאל כב, פסוק כ)
- { ”תַּרְשִׁישׁ סֹחַרְתֵּךְ, מֵרֹב כָּל-הוֹן; בְּכֶסֶף בַּרְזֶל בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת, נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ“ (יחזקאל כז, פסוק יב)
כימיה יסוד כימי מתכתי המסומל כ- Sn ומספרו האטומי 50.

יתכן , שבתקופת המקרא טרם נתקבע בדיל בהוראת מתכת מסוימת, אלא ציין את הפסולת הנפרשת (או הנבדלת) בשעת ההיתוך ובמשך הזמן נתייחד השם בדיל למתכת מסוימת כפי שהיא מוכרת כיום, ניתן להיווכח בהדים לבלבול ההיסטורי בכך שגם לאחר שנתייחד השם "בדיל" למתכת זו, לא הבדילו תמיד בבירור בינו ובין העופרת ואף לא בין נתכי שתי המתכות האלו, כשם שלא הבדילו תמיד בלטינית בין nigrum , plumbum ^[1].

ערך בוויקיפדיה: בדיל

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בדיל

↑ משה דוד קאסוטו "אנציקלופדיה מקראית,אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ב' ,ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ד - 1954, עמוד: 33