תחפניס
| לידה | מצרים |
|---|---|
| פטירה | מצרים |
| בן זוג | הדד האדומי |
| תקופה | תקופת המלכים |
| בתנ"ך | ספר מלכים א' פרק יא |
  | |
תַּחְפְּנֵיס (או: תַּחְפְּנֵס) הַגְּבִירָה היא דמות מקראית המוזכרת בספר מלכים כאשתו של פרעה מלך מצרים בימי דוד המלך.
במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדד האדומי, בנו של מלך אדום, ברח למצרים כשיואב בן צרויה "הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם". הדד מצא חן מאוד בעיני פרעה מלך מצרים, והוא נתן לו לאישה את "אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס הַגְּבִירָה"[1]. לפי פירוש רש"י למקרא ופרשנים נוספים, "הגבירה" פירושו המלכה. יש הסוברים כי תחפניס זהו תואר מצרי: תא-חמת-פא-נסו שפירושו "אשת המלך", דהיינו המלכה. לשיטתם באמצעות התואר "גבירה" מסביר המחבר המקראי את שם התואר המצרי. בדרך כלל, התואר "גבירה" במקרא מתייחס לאם המלך, ולא לרעיית המלך. התבנית "גבירה" מופיעה כ"גדולה" בתרגום השבעים[2].
אחותה של תחפניס ילדה להדד את גְּנֻבַת, ותחפניס היא זו שגומלת אותו "בְּתוֹךְ בֵּית פַּרְעֹה", והוא גדל בבית פרעה, בין בני פרעה[3]. ממקורות נוספים ידוע כי אשת המלך במצרים גמלה תינוק אשר לא היה שייך לה. הילד גדל בארמונו של פרעה עם שאר בני המלך, מיטב בני האצולה המצרית וייתכן גם כי גדלו עמם בני שליטים מהאזור. תחותמס השלישי כתב כי אחרי מסע לארץ רת'נו הוא הביא את ילדי המושלים עמם קשר ברית ואסלית למצרים. הילדים, שיועדו למלכות ולשלטון בארצות מוצאם, קיבלו במצרים חינוך מצרי, ובעיקר לימדום לירוא ולעבוד את פרעה. בשיטה זו נהגו שליטי בבל ואשור[2].
בתרגום השבעים לפרק יב פסוק כד ישנה תוספת המציגה מסורת מיוחדת על תקופת גלותו של ירבעם בן נבט במצרים, המקבילה לסיפור הדד האדומי, על פיה נשא ירבעם אשה מבית פרעה: "ושישק נתן לירבעם את אַנוֹ אחות תחפניס הגבירה", שילדה לו את אביה בנו, בזמן ששהה במצרים[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגבירה במקרא ובמזרח הקדום מאת גליה סמו, אתר מקראנט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים ט"ז–י"ט.
- ^ 1 2 בוסתנאי עודד, עולם התנ"ך: מלכים א', תל אביב, דוידזון עתי,1993, עמ' 122
- ^ ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ'.
- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק כד: מה סיפרו בממלכת ישראל על ירבעם?, עמ' 198–199.
