ש. אנ-סקי
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1863 (יוליאני) צ'אשניקי, גוברמנטת ויטבסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
8 בנובמבר 1920 (בגיל 57) ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, פולין |
| לאום |
יהודים |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בוורשה |
| שם עט |
С. Ан-ский, Solomon An-Ski, Shlomo Ansky, S. Ansky, Semen An-skij, Solomon Ansky, Semen An-s‘ki |
| שפות היצירה |
רוסית, פולנית, יידיש, עברית |
| יצירות בולטות |
הדיבוק |
  | |
ש. אנ-סקי (בכתב רוסי: С. А́н-ский; 1863, צ'שניק,[1] מחוז ויטבסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 8 בנובמבר 1920, אוטבוצק, פולין) הוא כינויו הספרותי של שלמה זיינביל (זינוול) רפופורט (ברוסית: Семён Акимович (Шлойме Зейнвил) Рапопорт), שהיה סופר, משורר ומחזאי ביידיש וברוסית, מחבר המחזה הנודע "הדיבוק" ("בין שני עולמות"), פולקלוריסט יהודי וסוציאליסט פעיל.
תולדות חייו ויצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלמה זנוויל הכהן רפופורט נולד בצ'שניק שבמחוז ויטבסק של האימפריה הרוסית. הוא גדל במשפחה חסידית והוריו, חנה ואהרן, הבטיחו שיזכה לחינוך דתי ועברי מסורתי. בנעוריו נטש את הדת, למד לימודי חול וקרא את ספרות זמנו של הסופרים הרוסים הגדולים. בבואו להחליף את שם משפחתו בחר בשם משפחה שיתבסס על שמה אמו, חנה (אנה). בתחילה ביקש לבחור ב"אננסקי", אך הואיל ובסנקט פטרבורג כבר פעל עיתונאי יהודי בעל שם דומה, אנינסקי, בחר במקום זאת בשם אנ-סקי.
אנ-סקי הצטרף לתנועה הסוציאליסטית והיה בה פעיל ומארגן. כדי להתפרנס וכן כדי להכיר מקרוב את חייהם של המוני העובדים ברוסיה, אנ-סקי עבד במלאכות שונות, בין היתר כנפח וככורך ספרים. סיפוריו הראשונים נכתבו ברוסית, ונושאיהם היו מחיי יהודי רוסיה.
בשנת 1894 יצא לפריז, בה שהה עד שנת 1900. שימש כמזכירו של הפילוסוף-המהפכן הרוסי פיוטר לאברוב. בשנת 1905 חזר לרוסיה, נטש את כתיבתו הרוסית והחל לכתוב ביידיש. פרסם שירים ופזמונים, ובהם גם המנונה של תנועת "הבונד", "די שבֿועה" ("השבועה"; ”ברידער און שוועסטער פֿון אַרבעט און נויט...”).[2] כמה ממחזותיו תורגמו לעברית, ובהם "הדיבוק" – במקור "בין שני עולמות" – שתורגם בידי חיים נחמן ביאליק.
בשנות מלחמת העולם הראשונה התמסר אנ-סקי לסיוע והצלה של קהילות יהודיות שנפגעו ונהרסו במלחמה. הוא היה מחלוצי המאספים והמלקטים של סיפורי העם, הניגונים והשירים היהודיים ברוסיה, ובשנים 1912–1914 עמד בראש משלחת מחקר[3] במימון הברון גינצבורג יחד עם המלחין יואל אנגל. חברי המשלחת היו תלמידי "האקדמיה היהודית" בפטרבורג, בהם שמואל שרירא, מגלה אגדת "הדיבוק"[4] ועוזרו הקרוב של אנ-סקי (ע"פ יומנו של שרירא), שלמה יודובין, אברהם רכטמן, יצחק גור אריה ועוד. רבים מסיפוריו ושיריו של אנ-סקי מבוססים על סיפורי העם, שירי הילדים, האגדות העממיות ומעשי הנפלאות של חסידים שליקטה המשלחת.
בשנת 1918 נמלט ש. אנ-סקי מרוסיה ומהמהפכה, עבר לווילנה, ומשם המשיך לפולין, לוורשה, שבה שהה עד מותו בשנת 1920.
אנ-סקי נפטר בכ"ז בחשוון ה'תרפ"א, 8 בנובמבר 1920 ונקבר בוורשה.
בשנת פטירתו יצאה מהדורה מפוארת ביידיש של כל כתביו, שמנתה 15 כרכים. אנ-סקי פרסם כ-25 כרכי סיפורים, שירים ומחזות ביידיש וברוסית. לעברית תורגמו עד היום רק מקצת מיצירותיו.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הצחוק: מאגדות הבעש"ט (תרגם: יעקב רבינוביץ), אודסה: דפוס מוריה, תרע"ז-1917.
- בין שני עולמות (הדיבוק): אגדה דרמטית בארבע מערכות (תרגם: ח"נ ביאליק, 1922, הוצאה מחודשת : הוצאת אור-עם, תל אביב, 1983).
- חורבן היהודים בפולין, גליציה ובוקובינה (תרגם: ש"ל ציטרון), ברלין: הוצאת שטיבל, תרפ"ט-1929.[5]
- אמתחת הקמח: אגדת עם (תרגם: אברהם שלונסקי), תל אביב: אמנות, 1930.
- מכתבים אל רוזה מונוסזון, תל אביב, תשכ"ד. (נדפס ב"העבר", ט"ז (תשכ"ט-1969), עמ' 229-205.)
- כל כתבי / ש' אנ-סקי (שלמה זנוויל רפופורט), בעריכת ש"ל ציטרון, וילנה–ורשה–ניו יורק, תרפ"א-1921.
- The enemy at his pleasure: a journey through the Jewish Pale of Settlement during World War I / S. Ansky; edited and translated by Joachim Neugroschel, New York: H. Holt, 2003.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבקה גונן (עורכת), בחזרה לעיירה: אנ-סקי והמשלחת האתנוגרפית היהודית, 1912–1914: מאוספי המוזיאון הממלכתי לאתנוגרפיה בסנקט פטרסבורג ירושלים: מוזיאון ישראל, 1994.
- חיים גראדה, "אנ-סקי, המשכיל, המהפכן ובעל-התשובה", הדאר, נ"א, (תשל"ב-1972), עמ' 615–616.
- דורית ירושלמי ושמעון לוי (עורכים), אל נא תגרשוני: עיונים חדשים בהדיבוק, [תל אביב]: ספרא, 2009.
- דב נוי, "מקומו של ש. אנ-סקי בפולקלוריסטיקה היהודית", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, ב, (תשמ"ב-1982), עמ' 94–107.
- חיים שורצבאום, "היסודות הפולקלוריים ביצירת אנ-סקי", שנתון (מוזיאון הארץ) 14 (1972), עמ' 143–144.
- Eugene M. Avrutin et al. (ed.), Photographing the Jewish Nation: Pictures from S. An-sky's Ethnographic Expeditions, Tauber Institute for the Study of European Jewry. Waltham, Mass.: Brandeis, 2009.
- Mariëlla P. Beukers & Renée Waale, Tracing An-sky: Jewish collections from the State Ethnographic Museum in St. Petersburg, Zwolle / Amsterdam: Waanders / Joods Historisch Museum, 1992.
- רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, ירושלים: מאגנס תשע"ג, עמ'344 --376 מוקדשים לאנ-סקי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ש. אנ-סקי בפרויקט בן-יהודה
- שמואל שרירא, עם אנסקי במסעותיו, דבר, 8 בנובמבר 1940/זכרונות/יומן אנסקי בפרויקט בן יהודה
- נחום סוקולוב, שלמה זיינוול ראפאפורט – ש. אנסקי (מתוך: 'אישים: ממזרח'), לונדון, ר"ח ניסן התרצ"ו, בפרויקט בן-יהודה
- אוספי אנ-סקי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- ש. אנ-סקי, באתר Jewish Heritage Online Magazine (באנגלית)
- מיכל רבינוביץ, ש. א. אנסקי, דבר, 13 בנובמבר 1936, המשך, המשך
- חגי חיטרון, הדיבוק סביב הדיבוק, באתר הארץ, 29 במאי 2008
- דייוויד רוסקיס (דוד הירש רוסקיס), ש. אנ-סקי והפאראדיגמה של השיבה, חוליות 3, אביב 1996
- ש. אנ-סקי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- תמונה משנת 1910 (ברוסית)
- אנ-סקי משוחח עם בני כפר במסגרת המשלחת ב-1912 (ברוסית)
- ש. אַנסקי טויט, פארווערטס, 11 בנובמבר 1920 (ביידיש) (ידיעה על מותו)
- שמעון תודר, ש. אנסקי הפולקלוריסט (ארבעים שנה למותו), חרות, 6 בינואר 1961
- זהבה מנדלסון, כינוס לפולקלור וספרותו - לזכרו של בעל ה"דיבוק", מעריב, 28 במאי 1971
- ש. אנ-סקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ש. אנ-סקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ש. אנ-סקי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ש. אנ-סקי, דף שער בספרייה הלאומית
- ש. אנ-סקי, בארכיון הבימה
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתביו לצפייה ולהורדה, בארכיון האינטרנט
- הדיבוק (תרגום מיידיש: חיים נחמן ביאליק), בפרויקט בן-יהודה
- המגדל ברומי: סיפור עם (תרגם: שמואל ליב ציטרון), 1921, בפרויקט בן-יהודה
- עשרת האותות של משיח (תרגם: שמואל ליב ציטרון), בפרויקט בן-יהודה
- דין תורה עם הבורא (תרגם: שמואל ליב ציטרון), בפרויקט בן-יהודה
- הגיהנום (תרגם: שמואל ליב ציטרון), בפרויקט בן-יהודה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Chashniki, Belarus, באתר Jewish Gen (באנגלית)
- ^ ביצוע ומילים באוניברסיטת סטנפורד.
- ^ המשלחת האתנוגרפית היהודית, באתר Jewish Heritage Online Magazine (באנגלית)
- ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל שרירא (שריר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1034
- ^ לספר הסרוק באתר הספריה הלאומית לחצו כאן