רולף מ. צינקרנגל

רולף מרטין צינקרנגל
Rolf Martin Zinkernagel
	צינקרנגל ב-2011
לידה	6 בינואר 1944 (בן 80); רייהן, שווייץ
שם לידה	Rolf Martin Zinkernagel
ענף מדעי	רפואה
מקום לימודים	אוניברסיטת בזל, האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית
מוסדות	אוניברסיטת ציריך
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
תרומות עיקריות
חתימה

רולף מרטין צינקרנגל (בגרמנית: Rolf Martin Zinkernagel; נולד ב-6 בינואר 1944) הוא פרופסור לאימונולוגיה ניסיונית באוניברסיטת ציריך. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1996 על גילוי האופן בו מערכת החיסון מזהה תאים הנגועים בנגיף.^[1]

ראשית חייו

צינקרנגל קיבל את תואר ה-MD שלו מאוניברסיטת בזל בשנת 1970 ואת הדוקטורט שלו מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה בשנת 1975.^[2]

קריירה ומחקר

צינקרנגל חבר במועצה המייעצת המדעית של המכון לחקר הסרטן, האקדמיה הלאומית למדעים, והאקדמיה לאימונולוגיה של סרטן. צינקרנגל נבחר כעמית מקביל לאקדמיה האוסטרלית למדע בשנת 1996.

הוא גילה את האופן בו מערכת החיסון מזהה תאים הנגועים בנגיף. נגיפים מדביקים תאי מארח ומתרבים בתוכם. תאי T רוצחים הורסים את אותם תאים נגועים כדי שהנגיפים לא יוכלו להתרבות. צינקרנגל ודוהרטי גילו שכדי שתאי T הרוצחים יזהו תאים נגועים הם נאלצו לזהות שתי מולקולות על פני התא - לא רק אנטיגן הנגיף, אלא גם מולקולה של קומפלקס ההיסטו-תאימות העיקרי (MHC). זיהוי זה נעשה על ידי קולטן תאי T על פני תא ה-T. ה-MHC זוהה בעבר כאחראית לדחיית רקמות לא תואמות במהלך ההשתלה. צינקרנגל ודוהרטי גילו כי ה-MHC אחראי גם על הגוף הנלחם בנגיפי דלקת קרום המוח.^[1]

פרסים והוקרה

יחד עם פיטר סי דוהרטי האוסטרלי הוא קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1996 על גילוי האופן בו מערכת החיסון מזהה תאים הנגועים בנגיף. בשנת 1999 הוענק לו מלווה של כבוד מסדר אוסטרליה (AC), הכבוד האזרחי הגבוה ביותר באוסטרליה, על עבודתו המדעית עם דוהרטי.

בנוסף לפרס נובל, הוא גם זכה בפרס קלואידה בשנת 1981, בפרס המכון לחקר הסרטן ויליאם ב. קולי בשנת 1987, בפרס אוטו-נגלי-פריי בשנת 1988 ובפרס המחקר הרפואי אלברט לסקר בשנת 1995. צינקרנגל נבחר לחבר זר בחברה המלכותית (ForMeRS) בשנת 1998.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רולף מ. צינקרנגל בוויקישיתוף

רולף מ. צינקרנגל, באתר פרס נובל (באנגלית)
רולף מ. צינקרנגל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² The Nobel Prize in Physiology or Medicine 1996, NobelPrize.org (באנגלית)
^ The role of the H-2 gene complex in cell-mediated immunity to viral and bacterial infections in mice

[נובל-1] ¹ ² The Nobel Prize in Physiology or Medicine 1996, NobelPrize.org (באנגלית)

[2] The role of the H-2 gene complex in cell-mediated immunity to viral and bacterial infections in mice

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)