קרל לנדשטיינר

קרל לנדשטיינר
Karl Landsteiner
לידה	14 ביוני 1868; באדן, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	26 ביוני 1943 (בגיל 75); ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי	ביולוגיה
מקום מגורים	אוסטריה, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות פרוספקט היל
מקום לימודים	אוניברסיטת וינה; אוניברסיטת ז'נבה ;
מוסדות	אוניברסיטת וינה; אוניברסיטת ז'נבה; אוניברסיטת רוקפלר ;
פרסים והוקרה	פרס לסקר-דיבייקי למחקר קליני (1946); חבר זר של החברה המלכותית (29 במרץ 1941); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1930); פרס אהרונסון (1926); פרס קמרון של אוניברסיטת אדינבורו ;
בן או בת זוג	Leopoldine Helene Wlasto
הערות	יהודי שהמיר את דתו
תרומות עיקריות
	פיתוח השיטה המודרנית לסיווג הדם וזאת על יסוד זיהוי נוכחות גורמי קרישה בדם.
חתימה

קרל לנדשטיינר (בגרמנית: Karl Landsteiner; ‏14 ביוני 1868 – 26 ביוני 1943) היה ביולוג ורופא אוסטרי אמריקאי, יהודי מומר. פרסומו בא לו בזכות פיתוח השיטה המודרנית לסיווג הדם ב-1900, וזאת על יסוד זיהוי נוכחות נוגדנים לכדוריות האדומות. בשנת 1930 קיבל פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. בשנת 1937 הוא גילה את גורם ה-Rh. בשנת 1946, לאחר מותו, הוענק לו פרס לסקר על גילוי גורם ה-Rh.

קורות חיים

לנדשטיינר נולד בשנת 1868 בווינה שבאוסטריה ללאופולד לנדשטיינר (1875-1818) ופאני לבית הס. אביו היה דוקטור למשפטים ונודע כעיתונאי ועורך ראשי של העיתון "די פרסה". האב נפטר כאשר קרל היה בן שש ואמו גידלה אותו לבדה. על כך העריץ אותה עד יום מותו. בשנת 1890, בגיל 22, המיר לנדשטיינר את דתו לנצרות הרומית-קתולית, הדת ששלטה באימפריה. עוד בהיותו סטודנט פרסם לנדשטיינר מאמר על השפעת סוגי התזונה על הרכב הדם. בשנת 1891 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת וינה. במשך חמש שנים לאחר תום לימודיו התמחה בכימיה ובביוכימיה במעבדות שונות באירופה. בשנת 1909 יחד עם קונסטנטין לוואדיטי ועם ארווין פופר הראה שניתן להעביר את מחלת שיתוק ילדים לקופים ושהמחלה נגרמת על ידי נגיף^[1].

בשנת 1911 התמנה לפרופסור לאנטומיה פתולוגית באוניברסיטת וינה. בשנת 1916 התחתן עם הלן וולסטו ונולד להם בן אחד. לאחר מלחמת העולם הראשונה עזב את מולדתו ועבר להולנד. בשנת 1922 הצטרף לסגל מכון רוקפלר למחקר רפואי בניו יורק ונשאר שם במשך שארית חייו. בשנת 1939 פרש לגמלאות, אך המשיך לעבוד במעבדתו.

לנדשטיינר נפטר מהתקף לב בעת שעבד במעבדה.

לנדשטיינר פרסם מאמרים רבים ופורצי דרך בתחום האנטומיה הפתולוגית, תורת החיסון והיסטולוגיה. אולם זכור בעיקר כמי שקבע את שיטת סיווג הדם. על עבודתו בתחום זה הוענק לו פרס נובל לרפואה.

לקריאה נוספת

אמיל פוירשטיין, יהודים מפורסמים במדע, 1956. עמ' 162–169.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרל לנדשטיינר בוויקישיתוף

קרל לנדשטיינר, באתר פרס נובל (באנגלית)
קרל לנדשטיינר, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
לנדשטיינר באתר פרס לסקר
אבי בליזובסקי, ‏148 שנים להולדתו של קרל לנדשטיינר – מגלה סוגי הדם ומאבות תחום האימנולוגיה, באתר "הידען", 14 ביוני 2016
הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון לכבוד יום הולדתו ה-148 של קרל לנדשטיינר, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)

קרל לנדשטיינר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קרל לנדשטיינר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ נצחון האדם על מארת דורות, חרות, 1 במאי 1955

[1] נצחון האדם על מארת דורות, חרות, 1 במאי 1955

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)