צור ארליך
 | |
| לידה |
23 בינואר 1974 (בן 50) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תקופת הפעילות | מ-1997 |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | 100004422813732 |
| טוויטר | Tsur_Ehrlich |
  | |
צור ארליך (נולד ב-23 בינואר 1974) הוא עיתונאי, משורר, פובליציסט, עורך, מתרגם ומבקר ספרות ישראלי, המשנה לעורך כתב העת "השילוח".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארליך נולד בירושלים. משנת 1977 גדל ביישוב עפרה והתחנך שם. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ושנה אחת בישיבת הר עציון. שירת בחיל המודיעין.
הוא בוגר האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובפסיכולוגיה, ומוסמך אוניברסיטה זו בספרות עברית.
מאז סתיו 1998 מפרסם טור שירי-אקטואלי שבועי בעיתון "מקור ראשון". מינואר 2015 עד נובמבר 2018 עבר הטור לבמות מקוונות, תחילה אתר "מידה" ולאחר מכן אתר "השילוח", ואז חזר ל"מקור ראשון". טור מחורז ושקול זה המתחקה חלקית אחר המודל של נתן אלתרמן ב"הטור השביעי" מתאפיין בחריזה תובענית, במשחקי מילים, במבנים צורניים ומשקליים מגוונים וברוח סאטירית וביקורתית.
בשנים 1999 עד 2003 שימש עורך "דיוקן", המוסף המגזיני של "מקור ראשון" ולאחר מכן שימש עיתונאי בעיתון. ב-2014 התמנה לאחראי הפרסומים העבריים של קרן תקווה, המפרסמת תרגומי ספרים ומאמרים מן ההגות השמרנית העולמית. ב-2016 הקימה הקרן את כתב העת להגות ולמדיניות "השילוח", וארליך נתמנה לעורך המשנה שלו. במקביל משמש ארליך מאז 2018 העורך האחראי של ספריית שיבולת, סדרת ספרי עיון משותפת לקרן תקווה ולהוצאת "סלע מאיר". ב"מקור ראשון" ממשיך ארליך לפרסם גם ביקורת ספרות, בעיקר במדורו הקבוע "שיפוט מהיר".
מאמרי מחקר וביקורת של צור ארליך בתחום השירה העברית המודרנית הופיעו ב"מקור ראשון", ב"מידה" ובכתבי העת "תכלת" ו"נתיב". ארליך פועל בתחום הנחלת שירתם של הקלאסיקנים העברים המודרניים, ומאז 1 בדצמבר 2015 מפרסם מדי יום עיון בקטע שירה במדור הפייסבוק "כפית אלתרמן ביום" (שם המשתנה מפעם לפעם, בהתאם לשמו של המשורר הנידון באותה תקופה). במסגרת מדור זה כתב ביאור פרטני לכל שירי "כוכבים בחוץ".
ארליך מפרסם בקביעות תרגומים עבריים מן השירה האנגלית בכתבי העת "הו!" ו"דחק", ותרגם חמישה ספרי שירה במשקל וחריזה: מבחר משירי In Memoriam A.H.H מאת אלפרד טניסון (בספר ושמו "אל דביר החשכה"), מבחר משירי רודיארד קיפלינג, הפואמה "מסה על הביקורת" מאת אלכסנדר פופ, הפואמה "מסה על האדם" מאת אותו משורר (בצירוף הפואמה "הכוורת הנרגנת" מאת ברנרד מנדוויל), והספר "נוסח עברי" ובו תרגומים ממבחר משוררים ומשוררות באנגלית וביידיש, וכן שני מחזורי שירים מקוריים על פי מחזורי הסימפוניות של בטהובן ושל ברהמס. מחזור שירים מקורי נוסף משלו על משוררים עברים דגולים הופיע בגיליון 15 של 'הו!'. עוד מחזורי שירה מקורית פרסם בכתבי העת דחק, מאזניים ויקוד.
לצד הטור השירי האקטואלי מחזיק ארליך מאז פברואר 2013 טור שירי קבוע בירחון לומדי-העברית IVRIT, ושמו "שורות קצרות". ארליך חיבר את המנון החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי) ב-2013 והשתתף בחיבור האריות בליברית לאופרה "סינדרלה" מאת עלמה דויטשר (2015). הוא יצר את הנוסח החרוז-ממושקל לתרגומה של דנה כספי בשני ספרי ילדים מאת טובה ינסון שהופיעו בהוצאת קרן ב-2015. ב-2020 יצא לאור אלבום מוזיקלי לילדים משיריו, "יֶרח פרח וחליל", שהלחין וביצע יוחאי בן-אב"י.
ב-2008 הופיעו ב"הוצאת טובי" שני ספרי עיון בתרגומו: "ג'יהאד ושנאת יהודים" מאת מתיאס קונצל ו"לכבוד השוני" מאת הרב יונתן זקס. בהמשך הופיעו בהוצאת "מגיד" תרגומיו לספרים נוספים של הרב זקס: "לרפא עולם שבור" (2010), "השותפות הגדולה" (2013), "לא בשם האל" (2016), "שיג ושיח" (2017), "מועדים לשיחה" (2019), "בלשון עתיד" (2021), "רעיונות משני חיים" (2021), "מוסריות" (2022), "שיעורים במנהיגות" (2023) ו"אני מאמין" (2024). בהוצאת טובי הופיע בתרגומו גם ספרה של רות וייס "פרדוקס הפוליטיקה היהודית" (2018). ב"ידיעות ספרים" יצאו לאור תרגומיו לספריו של הרב שלמה ריסקין "אור תורה" על ספר ויקרא (2011), על ספר במדבר (2012) ועל ספר דברים (2013), האוטוביוגרפיה "ציוני דרך: זיכרונות וסיפורים בדרך לציון" (2012), וספר ההגות "יהדות: סיפור אהבה" (2024). ב-2013 הופיעו בהוצאה זו תרגומיו לספרים "משיבי הרוח" מאת דוד יעקבסון ו"נבראו שווים" מאת יהושע ברמן, וב-2014 תרגומו ל"לטעום מהשמים" מאת ברוך סטרמן. בהוצאת אוניברסיטת אריאל הופיע ב-2013 תרגומו לספר "סינדרום אוסלו" מאת קנת לוין. בהוצאת שלם הופיע בתרגומו "משפט ההיסטוריה", מבחר ממאמריה של גרטרוד הימלפרב (2017). בספריית שיבולת הופיעו תרגומיו ל"החתירה לקהילה" מאת רוברט ניזבט (2023) ולאוסף מסותיו של ויל דוראנט "המוחות הגדולים בהיסטוריה" (2024). ערך ספרים אחדים, בהם ספר המאמרים של אורי אליצור "בדעה צלולה" (ידיעות ספרים, 2015).
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארליך נשוי לאמירה ואב לשלוש בנות. הוא מתגורר במעלה מכמש[1].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הארץ המאובטחת (ברקאי ספרים, 2005) (מבחר טורים)
- אל דביר החשכה (כתב, 2018) (תרגום עברי, עם מבואות וביאורים, למבחר מקיף משירי 'לזכר' מאת אלפרד טניסון)
- רודיארד קיפלינג - מבחר שירים, 24 שירים בתרגומו, בתוספת ביאורים ואחרית דבר (דחק, 2019)
- המדינה הזאת: מבחר שירי עיתון (סלע מאיר, 2019)
- אלכסנדר פופ - מסה על הביקורת (דחק, 2019)
- נוסח עברי - מבחר תרגומי שירה (דחק, 2021)
- אלכסנדר פופ - מסה על האדם (דחק, 2024)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צור ארליך, ברשת החברתית פייסבוק
צור ארליך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ערוץ הטלגרם כפית אלתרמן ביום של צור ארליך
- ערוץ הטלגרם הטור השירי של צור ארליך
- מהמחסן של צור ארליך: אוסף כתבות ומאמרים
- צור ארליך, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מאמרי צור ארליך באתר נתן אלתרמן
- רויאל נץ, כאשר השירה פוגשת בעיתונות היומית, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2005
- ארכיון מתעדכן של הטור "מנקרת הצור" - הטורים השיריים-אקטואליים שהופיעו באתר "מידה" החל בינואר 2015 עד אוקטובר 2017.
דוד בוחבוט, במלאות 20 שנה לכתב העת המהפכני שהוציאו, "המשוררים המתנחלים" מגדלים דור חדש וממשיכים לנתץ סטריאוטיפים, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2015 
- מאמרים ושירים של צור ארליך, באתר מקור ראשון
- מדור הטור השירי השבועי מאת צור ארליך מאוקטובר 2017 עד נובמבר 2018, עת התפרסם באתר השילוח.
- נדבי נוקד, לטמון בין הצורים את חמד הצורות, באתר "מעלה", מרץ 2022 - על "נוסח עברי"
