iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.
iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.



Link to original content: http://he.wikipedia.org/wiki/פיצוץ_מנהרת_הטרור_ליד_כיסופים
פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים – ויקיפדיה לדלג לתוכן

פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים
מערכה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מלחמה: הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן
תאריך 30 באוקטובר 2017
מקום גבול ישראל-רצועת עזה, ליד כיסופים
עילה חפירת מנהרת טרור אל תוך שטח ישראל
תוצאה המנהרה הושמדה ו-14 מחבלים נהרגו
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

מנהיגים
ישראלישראל בנימין נתניהו   
כוחות
אבדות

אין

14 מחבלים הרוגים, עוד מספר פצועים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים התרחש ב-30 באוקטובר 2017. צה"ל השמיד מנהרת טרור שחפר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מרצועת עזה וחדרה לשטח ישראל. קצה המנהרה הגיע למרחק של 2 ק"מ מקיבוץ כיסופים. פיצוץ המנהרה התבצע במרחק של כ-75 מטרים מהגדר עם רצועת עזה, בצידה הישראלי, סמוך למקום בו עמד עד לשנת 2005 מעבר כיסופים. בפיצוץ המנהרה ובניסיון החילוץ שבא בעקבותיו נהרגו כ-14 מחבלים פלסטיניים, בהם מפקדי שטח בכירים מהג'יהאד האסלאמי ושני פעילי חמאס.

הפעולה הצבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהרה נחפרה על ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מאזור ח'אן יונס לעבר קיבוץ כיסופים וחדרה לשטח ישראל, למרחק של 2 ק"מ מהקיבוץ.[1]

על פי דובר צה"ל, המנהרה אותרה על ידי המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של פיקוד הדרום באמצעות טכנולוגיה מסווגת המופעלת על ידי קבוצת מומחים הכוללת גאולוגים ומהנדסים, קציני הנדסה קרבית וקציני מודיעין, המשתמשים בה לאתר מנהרות וחפירות.[2] המנהרה אותרה מספר שבועות לפני שפוצצה, אך לאחר מעקב אחר חפירת המנהרה הוחלט להמתין שתחדור לתוך שטח ישראל לצורך לגיטימציה בינלאומית להשמדתה והימנעות מפעולה בתוך שטח רצועת עזה.

ב-30 באוקטובר פוצץ צה"ל את המנהרה (שיטת הפיצוץ לא פורסמה). בפיצוץ נהרגו בין 7 ל-14 מחבלים פלסטיניים, בהם מחבלים בכירים בג'יהאד האסלאמי ומפקד ביחידת המנהרות של חמאס, ומחבלים נוספים נפצעו.[3] במהלך פעולות החילוץ שביצעו הג'יהאד האסלאמי וחמאס נהרגו מחבלים נוספים עקב נזק משני שכלל קריסות חלקים פגועים, פיצוץ מטעני חבלה שאוחסנו במנהרה, ושאיפת אבק. חלק מהמחבלים נקברו תחת הריסות המנהרה בתוך שטח ישראל. בצה"ל העריכו שבסך הכל נהרגו 14 מחבלים בתקרית.[4]

בעקבות הפיצוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'יהאד האסלאמי קיבל אחריות על חפירת המנהרה ואמר ש"מדובר בהכרזת מלחמה מצד ישראל". בשל גילוי המנהרה ופיצוצה נפרסו באזור סוללות כיפת ברזל ותוגברה הנוכחות הצבאית בעוטף עזה, כהתכוננות לתגובה אפשרית מצד הג'יהאד האסלאמי או חמאס.[5] מצרים הפעילה לחץ על חמאס להימנע מתגובה ולרסן את הג'יהאד האסלאמי, כדי לא לפגוע בפיוס הפנים-פלסטיני בין חמאס לפת"ח ובמסירת השליטה ברצועה לרשות הפלסטינית.

בתדרוך לעיתונאים באותו ערב אמר דובר צה"ל רונן מנליס שמטרת הפיצוץ לא הייתה לפגוע בבכירים אלא רק לנטרל את המנהרה, ושהמחבלים, שהגיעו למנהרה אחרי הפיצוץ, נהרגו כתוצאה מנזק משני שנגרם למנהרה, כגון קריסות ושאיפת אבק.[6] דיווחים על דבריו בתקשורת פורשו כהתנצלות של צה"ל על הריגת המחבלים, דבר שגרר ביקורת על דובר צה"ל מצד אנשי ציבור, בהם שר החינוך נפתלי בנט.[7]

ב-13 בנובמבר, בעקבות היערכות לפעולת נקמה של הג'יהאד האסלאמי פרש צה"ל סוללות כיפת ברזל, ובנוסף תגבר את הנוכחות הצבאית בעוטף עזה.[8]

ב-30 בנובמבר שיגר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מטח של בין 10 ל-12 פצצות מרגמה, לעבר מוצב צה"ל בצפון גבול הרצועה ליד נתיב העשרה. מהירי לא היו נפגעים. בתגובה תקף צה"ל 4 עמדות חמאס וג'יהאד אסלאמי ומאוחר יותר הפציץ שני מוצבים ברצועת עזה.[9] על פי הערכות היה זה ירי כתגובה לפיצוץ המנהרה.[10]

גופות המחבלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההערכה שחלק מהמחבלים שנהרגו בפיצוץ קבורים תחת ההריסות בשטח ישראל, ביקש הצלב האדום לאתר ולחלץ את הגופות ולמסור אותן לפלסטינים. בעקבות לחץ של משפחת גולדין, שגופתו מוחזקת בידי חמאס בעזה, מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי הכריז כי פעולה כזאת מותנית בהתקדמות בנושא השבויים והנעדרים הישראלים שמוחזקים על ידי חמאס.[11] היועץ המשפטי לממשלה אישר השהיה זמנית של איתור גופות המחבלים.[12] ב-5 בנובמבר פורסם שגופות חמשת המחבלים הנעדרים אותרו בשטח ישראל ונמצאות בידי צה"ל.[13] משפחת גולדין עתרה לבג"ץ כדי לחייב את הממשלה להחלטות הקבינט המדיני-ביטחוני ולא להחזיר לפלסטינים את גופות המחבלים.[14]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פוצצה מנהרת טרור בשלבי בנייה שחצתה לשטח ישראל, אתר צה"ל, 30 באוקטובר 2017.
  2. ^ יואב זיתון, השמדת המנהרה: "המוח" תכנן, 14 מחבלים הרוגים ונעדרים, באתר ynet, 1 בנובמבר 2017.
  3. ^ אליאור לוי, יואב זיתון, רועי קייס ומתן צורי, שבעה מחבלים נהרגו בפיצוץ המנהרה, בהם מפקדים בכירים בג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 30 באוקטובר 2017,
    אמיר בוחבוט, יקי אדמקר וטל שלו‏, צה"ל פוצץ מנהרת טרור בשלבי בנייה שחדרה מעזה באזור כיסופים, באתר וואלה, 30 באוקטובר 2017
  4. ^ אמיר בוחבוט‏, בצה"ל מעריכים: כ-14 מחבלים נהרגו בפיצוץ מנהרת הטרור, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2017.
  5. ^ יאסר עוקבי, יניר קוזין, ‏צה"ל פוצץ מנהרת טרור בשטח ישראל, סוללות כיפת ברזל נפרסו בדרום, באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2017.
  6. ^ קובי פינקלר, צה"ל: לא הייתה כוונה לחסל בכירים, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2017.
  7. ^ מורן אזולאי, בנט נגד דובר צה"ל: "לא להתנצל על חיסול מחבלים", באתר ynet, 31 באוקטובר 2017.
  8. ^ רוני דניאל, ‏צה"ל פרס סוללות כיפת ברזל במרכז, באתר ‏מאקו‏, 12 בנובמבר 2017
    מתן צורי, מתיחות לצד דריכות בעוטף עזה: "מתרחקים מהגדר, סוגרים חלונות", באתר ynet, 14 בנובמבר 2017.
  9. ^ יואב זיתון, אליאור לוי ומתן צורי, צה"ל: הג'יהאד האיסלאמי ירה את הפצמ"רים בתגובה לפיצוץ המנהרה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2017.
  10. ^ רון בן ישי, ירי הפצמ"רים - פעולת ראווה שלא נועדה להביא להסלמה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2017.
  11. ^ אליאור לוי, מתאם הפעולות בשטחים: לא נאפשר איתור מחבלים במנהרה ללא התקדמות עם השבויים, באתר ynet, 2 בנובמבר 2017,
    "לא נאפשר את איתור המחבלים במנהרה ללא התקדמות בסוגיית השבויים והנעדרים הישראליים", באתר צה"ל, 2 בנובמבר 2017.
  12. ^ בן כספית, ‏"הצדקה ביטחונית נקודתית": הושגה פשרה לגבי איסוף גופות המחבלים במנהרה, באתר מעריב אונליין, 3 בנובמבר 2017.
  13. ^ קובי פינקלר, ישראל מחזיקה בחמש גופות מחבלים, באתר ערוץ 7, 5 בנובמבר 2017.
  14. ^ דנה ירקצי‏, משפחת גולדין: "עותרים לבג"ץ כדי שיכפה את החלטות הקבינט", באתר וואלה, 5 בנובמבר 2017.