עבד אל-חלים חאפז

עבד אל-חלים חאפז
**عبد الحليم حافظ**
לידה	21 ביוני 1929; Elhallawat, מצרים
פטירה	30 במרץ 1977 (בגיל 47); לונדון, הממלכה המאוחדת
שם לידה	عبد الحليم على إسماعيل شبانه
מקום קבורה	Al Basatin
מוקד פעילות	ממלכת מצרים, הרפובליקה הערבית המאוחדת, רפובליקת מצרים, מצרים
תקופת הפעילות	1952–1977 (כ־25 שנים)
מקום לימודים	Higher Institute of Arabic Music
סוגה	מוזיקה מצרית, מוזיקה ערבית
שפה מועדפת	ערבית מצרית
כלי נגינה	קונטרה אלט, אבוב, עוד
חברת תקליטים	עאלם אל פן
	פרופיל ב-IMDb

עבד אל-חלים חאפז (בערבית: عبد الحليم حافظ; בתעתיק מדויק: עבד אלחלים חאפט'; 21 ביוני 1929 - 30 במרץ 1977) היה זמר, שחקן, מנצח, איש עסקים, מורה למוזיקה ומפיק סרטים מצרי. הוא נחשב לאחד הזמרים הגדולים במוזיקה המצרית יחד עם אום כולתום, מוחמד עבד אל-והאב, ושאדיה.^[1]^[2] עם עליית הפופולריות שלו, זכה לכינוי "הזמיר השחום" ("אל-ענדליב אל-אסמר", "العندليب الأسمر").

ביוגרפיה

חאפז נולד בכפר אל-חלוואת (الحلوات) שבמחוז א-שרקיה במצרים בשם עבד אל-חלים עלי שבאנה (عبد الحليم علي شبانة), והוא הצעיר מארבעת ילדיו של שייח' עלי איסמאעיל שבאנה. אמו מתה זמן מה לאחר היוולדו, ואביו מת באופן טראגי ב-1934, כחמש שנים לאחר מכן, והותיר את חאפז ואחיו יתומים. חאפז עבר לגור בבית דודו. הוא התגבר על המכשולים, והיה לאחד מגדולי הזמר הערבי והקולנוע המצרי בכל הזמנים. שיריו המפורסמים ("سواح"; "נודד") "זאי אל הווא" ("زي الهوا"; "כמו האהבה") ו"גאנא אל הווא" ("جانا الهوا"; "אהבה בואי אלינו"), הם רק מבחר ממאתיים ושישים השירים שהקליט בימי חייו.

בשנת 1953, עת הופיע במועדונים בקהיר, גויס עבד אל חלים כתחליף של הרגע האחרון לזמר כארם מחמוד לשיר בתוכנית הופעות חיות ברדיו. ביצועים של עבד אל חלים הושמעו אצל מוחמד עבד אל-והאב, המפקח על תוכניות המוזיקה ברדיו הלאומי המצרי. עבד אל חלים השתמש בשם "חאפז" - השם הראשון של עבד אל ווהאב, כשם הבמה שלו מתוך הוקרה על החסות שלקח עליו עבד אל ווהאב. השניים שיתפו פעולה ביצירת הרבה שירי אהבה פופולריים כגון "אהוואכ" ("اهواك"; "אני אוהב אותך"), "נבתדי מנין אל-חכאיה" ("نبتدي منين الحكاية"; "מהיכן נתחיל את הסיפור"), וכן "פאתת גנבינא" ("فاتت جنبنا"; "היא חלפה על פנינו").

במהלך הקריירה שלו היה פופולרי מאוד והופיע בהופעות גדולות בזירות ואצטדיונים. למרות הפופולריות שלו, הוא בקושי הוציא אלבום אולפן אחד בחייו משום שהוא היה זמר הופעות. חלים הביא כלי נגינה חדשים רבים למוזיקה הערבית. הוא ניגן על כלי נגינה רבים מאוד כולל אבוב, תופים, פסנתר, עוד, גיטרה, קלרינט, והיה מעורב בכל ההיבטים של יצירת השירים שלו. סגנון שירתו נודע בהבעת רגשות עזים, והוא נערץ על ידי מיליונים בעולם הערבי ובעולם כולו, ובהם נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר אשר הביע אליו את הערכתו, כשם שהביע לאום כולתום.

חאפז הופיע כמעט בכל מדינה בעולם הערבי בנוסף לכמה הופעות מחוץ לעולם הערבי, כולל מספר הופעות באירופה. הוא נהג לעודד ולסייע לאמנים צעירים רבים ושחקנים להצליח. הוא שיחק בשישה עשר סרטי קולנוע, ובהם "דלילה" (1956), שהיה הסרט המצרי הראשון בצבעים. בשיא הקריירה הקולנועית שלו כונה "נער הזהב של הקולנוע המצרי".

חאפז סבל כל ימי חייו מבילהרציה, בה לקה בעודו ילד. הוא מת מסיבוך של המחלה בגיל 47 בבית החולים "קינגס קולג'" בלונדון. מותו הכה בהלם את מיליוני מעריציו, ונודע כי כמה נערות מצריות התאבדו לשמע הידיעה. הוא נקבר בהלוויה המונית בקהיר בה השתתפו כ-3 מיליון אבלים^[3].

הזמרת הערבייה ילידת בלגיה נטשה אטלס קראה לאלבומה משנת 1997 "חלים" על שמו.

בשנת 2010 חידש הזמר הישראלי שלומי סרנגה את שירו של חאפז "אולו לו" ("قولوا له"; "תגידו לו"), וביצע אותו בעברית בשם "גלו לו".

חאפז מעולם לא נישא, אך הייתה שמועה נרחבת שהיה נשוי בסתר לשחקנית המצרית הפופולרית סועאד חוסני; עם זאת השמועה מעולם לא אומתה, ומקורביהם של השניים הכחישו אותה.^[4]^[5]