נשף סיום
נשף הסיום (באנגלית: Prom) הוא אירוע רשמי שנועד לציין את סיום הלימודים התיכוניים. הנשף נערך לרוב בשנת הלימודים האחרונה של בית הספר התיכון. נשף הסיום מופיע רבות בתרבות הפופולרית ובמיוחד בקולנוע ובטלוויזיה האמריקאיים. נהוג להציג במהלך הנשף את מלכו ומלכתו. אלו הם לרוב התלמידים הפופולריים ביותר בשכבה.
לבוש בנשף
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבנים לובשים בדרך כלל חליפות שחורות בנשף הסיום, חליפות טוקסידו או חליפות לבנות רשמיות. במרבית האירועים, החליפה היא חליפה מושכרת ליום הנשף או למספר ימים. הבנות לובשות שמלות ערב ועונדות תכשיטים שונים כגון עגילים יקרים או מחרוזות. כמו כן, הבנות מעצבות את שיערן לערב הנשף על מנת שיהיה ייחודי ומרשים (סלסול, צביעה החלקה וכו').
מסורת הנשף
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני הכניסה זוגות הנשף מצטלמים בחצר או בגינה מחוץ לאולם הנשף. מנהג נפוץ נוסף הוא שהזוגות מצטלמים למזכרת בביתו של אחד מבני הזוג לפני ההגעה לנשף. המנהג הנפוץ ביותר של נשף הסיום הוא השכרת לימוזינה על ידי המוזמנים לנשף והגעה בה לאולם הנשף המושכר או לאולם הספורט בבית הספר. יש בתי ספר שעורכים את נשף הסיום בחדר אירועים של בית מלון או באולם שבו עורכים חתונות. בארצות הברית ההוצאה הממוצעת על נשף הסיום בשנת 2012 עמדה על 1,078 דולר ובשנת 2013 על 1,139 דולר.
נשפי סיום בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל, מסיבות סיום הלימודים התיכוניים לרוב משלבות מופע וטקס סיום צנוע שלאחריהם מתקיימת מסיבת ריקודים. בשנים האחרונות, בהשפעת התרבות האמריקאית, יותר ויותר בוגרים מחליטים לערוך נשף סיום לפי המסורת בארצות הברית שכולל שכירת לימוזינות, הכרזת מלך ומלכת נשף ולבוש יוקרתי, אם כי חלק מבתי הספר לא תומכים בפעילויות אלו.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארצות הברית, ישנם בתי ספר שמרשים רק לתלמידים הבוגרים לערוך נשף סיום. בתי ספר אחרים מרשים גם לבוגרי הכיתה ה-11 לערוך נשף, ובתי ספר ספורים מרשים גם לבוגרי הכיתה ה-10 וה-9 לערוך נשף. ישנם מקרים שבהם מתקיים נשף משולב של בוגרים ושל תלמידים חדשים. יש בתי ספר בארצות הברית שאינם רוצים לערוך מסיבת ריקודים, ובמקומה הם עורכים סעודה. בשנים האחרונות החלה תופעה שבה בוגרים מבקשים מידוענים ומדוגמניות להשתתף בנשף הסיום.
בבולגריה, הנשף נקרא "אביטוריאנטסקי באל" והוא נערך בסוף שנת הלימודים ה-12, כאשר הבוגרים הם לרוב בני 18. ההכנות לנשף מתחילות בסוף שנת הלימודים ה-11, מאחר שמצופה מהבוגרים שיארגנו את כל הנשף בעצמם. הנשף נערך בחודש מאי, לרוב בימים 23,24 או 25 בחודש לאחר שהבחינות מסתיימות. התלמידים יכולים לבוא עם בן/בת זוג לאירוע שלרוב נערך במסעדה או במועדון. בדרך כלל, לפני האירוע המרכזי, ישנה התכנסות גדולה לפני בניין התיכון שבו כל התלמידים מצטלמים וסופרים עד 12. בנשף עצמו, הנערך במסעדה או בית מלון משמיעים מוזיקה, לרוב מוזיקת פופ ורטרו. התלמידים חופשיים לרקוד עם מי שהם חפצים, אפילו אם הם באו עם בן/בת זוג לנשף. על פי רוב הבוגרים עורכים טיול שנמשך בין שלושה לחמישה ימים לאחר ליל הנשף. האתרים הנפוצים ביותר הם חוף הים השחור או טורקיה.
ברומניה, מקיימים שני סוגים של נשפים: נשף לבוגרים שמסיימים את התיכון ונשף לתלמידים החדשים שהחלו את לימודיהם. לרוב לא מדובר בנשפים רשמיים, כלומר אין בהם קוד לבוש מסוים. מיקום הנשף נבחר על ידי סגל המורים והוא יכול להיות אולם הספורט של בית הספר, אולם הרצאות, מסעדה, מועדון וכו'. נהוג לחייב את התלמידים בדמי כניסה לנשף על מנת לצמצם את ההפסד על הוצאתו. להקה או מספר להקות וכן זמרים נשכרים לאירוע. במרבית המקרים מאבטחים את האירוע, שכן תלמידים של בתי ספר אחרים מנסים להיכנס לנשף, והמקרה החריג היחידי שבו מכניסים אנשים שאינם תלמידים הוא רק אם הם קרובים של המוזמנים. באופן כללי, הנשף של התלמידים החדשים יותר פופולרי, ונשפים כאלה מתפרסמים ברדיו. תחנות הרדיו מנצלות את ההזדמנות על מנת לתווך בין המשתתפים לבין להקות או זמרים.
בגרמניה, הנשפים הם לא רשמיים ולרוב כוללים מספר פעילויות שאורגנו על ידי הבוגרים ומטרתם לצחוק על סגל המורים. מה שיותר מזכיר את הנשף האמריקאי הוא חגיגת "אביבול", אירוע שמתקיים לאחר טקס הסיום הרשמי. כאן הבוגרים לובשים חליפות ושמלות ערב. האביבול מתנהל לרוב לפי תוכנית, שכוללת הקדמה, טקס הענקת פרסים לתלמידים וכן מופע של התלמידים ואף של המורים. לאחר מכן מנגנת להקה או שמושמעת מוזיקה של תקליטן, כאשר המוזיקה הפותחת היא לרוב מוזיקת ואלס ולאחר מכן סוגי מוזיקה אחרות. ניתן להגיש משקאות אלכוהוליים בטקס זה, מאחר שהגיל המינימלי החוקי לממכר אלכוהול עומד על 16 בגרמניה (עבור בירה ויין) ורוב הבוגרים הם כבר בני 18 בטקס.
באיטליה, ישנו טקס שמקביל לנשף סיום בשם "אי קאנטו גיורני" (מאה הימים), זוהי מסיבה לא רשמית שעורכים הבוגרים במקום לפי בחירתם החופשית מאה ימים לפני מבחני הסיום. לרוב המסיבה לא נערכת בנוכחות כל התלמידים הבוגרים, אלא כל כיתה מקיימת לעצמה מסיבה בנפרד. מקור שם הטקס הוא באקדמיות הצבאיות באיטליה מסוף שנת 1800, בהם החלו לספור את הימים לסוף המסלול החל מהיום המאה בשפה הפיימונטית.
ברוסיה, בלארוס ואוקראינה, נשפי הסיום נקראים "ויפוסקנוי וצ'ר" שמשמעו הוא ערב הבגרות. הנשפים נערכים בין ה-18 ל-20 ביוני או בין ה-23 ל-25 בחודש יוני. הסיבה שנשף הסיום לא נערך בימים 21 ו-22 ביוני הוא מפני שבשנת 1941 הנשפים נערכו ב-21 בחודש וב-22 גויסו כל הבוגרים לצבא עקב פלישת הצבא הגרמני. תחילה מחולקות תעודות לבוגרים והתלמידים המצטיינים הם הראשונים לקבלן. לאחר מכן, הנשף ממשיך כמסיבת בית ספר שלרוב כוללת ריקודים קלאסיים. התלמידים רשאיים לבחור במסעדות, בתי קפה או בספינות כאתרי הנשף ולאו דווקא לקיימו בשטח בית בספר. הנשפים יכולים להיערך במועדוני ריקודים, אבל הם חייבים להתחיל בריקוד ואלס. בסיומו של ליל הנשף, המנהג במדינות אלו הוא לקיים "לילה לבן" שבו נשארים ערים ומטיילים עד לזריחה.
בפינלנד, המקבילה של נשף הסיום נקראת "ונהוג'ן טנסיט" (ריקודי זקנים") . טקס זה נערך בחודש פברואר, כאשר התלמידים בשנה השלישית חדלים להגיע לבית הספר על מנת להתכונן לבחינות המסכמות שלהם, ותלמידי השנה השנייה הופכים לתלמידים הבוגרים ביותר בבית הספר. התלמידים לומדים בין עשרה לחמישה עשר ריקודים שונים לטקס. המנהג הישן היה להגיע לטקס בבגדים ישנים על מנת לשוות לתלמידים מראה בוגר יותר, אך כיום קוד הלבוש בטקס דומה לזה שבנשפים האמריקאים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Anderson, Ann, High School Prom: Marketing, Morals and the American Teen, Jefferson, North Carolina: McFarland, 2012.
- Best, Amy L., Prom Night: Youth, Schools and Popular Culture, London: Routledge, 2013.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עודד כרמלי, זאת לא המסיבה שלך, באתר מאקו, 17 ביוני 2015
איריס ליפשיץ-קליגר, נשף הלבבות השבורים, באתר "ידיעות אחרונות", 3 ביולי 2018- שירה קדרי-עובדיה, דיאא חאג׳ יחיא, בעקבים ובסנדלים, עם ג'ון לנון ושיר הקורונה: מסע בין טקסי סיום י"ב, באתר הארץ, 28 ביוני 2022
