iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.
iBet uBet web content aggregator. Adding the entire web to your favor.



Link to original content: http://he.wikipedia.org/wiki/נרו_1
נרו 1 – ויקיפדיה לדלג לתוכן

נרו 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נַרוׂ 1
משגר הלוויינים נרו 1
משגר הלוויינים נרו 1
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
יצרן המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל וחרוניצ'ב
ארץ ייצור קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית
היסטוריית שיגורים
סטטוס פעיל
אתרי שיגור מרכז החלל נרו
שיגורים 3
הצלחות 1
חלקיות 1
שיגור ראשון 25 באוגוסט 2009
יכולת
מידע נוסף
גובה 33 מטרים
קוטר 3 מטרים
משקל 140,000 ק"ג
שלבים 2
שלב ראשון
סוג מנוע RD-191
דחף 1.92 מגה-ניוטון
מתקף סגולי 338 שניות (בגובה פני הים)
זמן בעירה 300 שניות
דלק LOX/קרוסין
שלב שני
סוג מנוע מנוע הודף מוצק
דחף 86.2 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 250 שניות (בריק)
זמן בעירה 25 שניות
דלק דלק מוצק

נַרוׂ 1הנגול: 나로호, ידוע גם בשמו הקודם Korea Space Launch Vehicle – KSLV) הוא משגר לוויינים מפיתוח משותף של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל וחברות חלל מרוסיה.

שותפות עם רוסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בתחום החלל בין קוריאה הדרומית לרוסיה, וביניהם הוסכם על סיוע רוסי לפיתוח משגר הלוויינים הקוריאני. החברות הרוסיות השותפות למיזם המשגר הן:

חלקים ניכרים מהמשגר הקוריאני משותפים למשגר הלוויינים הרוסי, האנגרה.

תכנון ומבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משגר הלוויינים נרו 1 מורכב משני שלבים. השלב הראשון מונע על ידי מנוע רקטי יחיד מתוצרת רוסית, מדגם RD-191, העושה שימוש בדלק נוזלי (חמצן נוזלי וקרוסין). השלב השני מונע בדלק מוצק, והוא פותח ויוצר בקוריאה על ידי המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל. גובהו של המשגר כ-33 מטר, וקוטרו כ-3 מטרים.

היסטוריית שיגורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שיגור הבכורה של המשגר התקיים ב-25 באוגוסט 2009, בשעה 17:00 ממרכז החלל נרו. בגלל תקלה בהפרדת החיפוי הקדמי של הטיל, לא הצליח המשגר להציב בחלל את הלוויין. שני השלבים של הטיל תפקדו היטב. הלוויין אבד בים[1].
  • ניסיון שני לשגר לוויין באמצעות משגר זה נערך ב-10 ביוני 2010, בשעה 17:00. עקב תקלה התפוצץ הטיל כ-137 שניות לאחר ההמראה, ככל הנראה בגלל כשל במנוע השלב השני.
  • ניסיון שלישי מוצלח התבצע ב-20 בינואר 2013 לאחר מספר דחיות, ובזכותו הצטרפה קוריאה הדרומית ל"מועדון החלל", קבוצת המדינות בעלות יכולת עצמאית לשיגור לוויינים[2].

.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Historic South Korean satellite launch fails סטיבן קלארק, באתר spaceflightnow, 25 באוגוסט 2009
  2. ^ South Korea Launches Rocket in 1st Space Success, מרים קרמר, אתר space.com, 20 בינואר 2013