מוצרי צריכה שוטפים
מוצרי צריכה שוטפים (באנגלית: Fast-moving consumer goods או בקיצור FMCG) הם מוצרי צריכה, שנמכרים במהירות ומחירם נמוך יחסית. דוגמאות לכך כוללות מוצרים ביתיים כגון: מזון ארוז, משקאות, מוצרי טיפוח וניקיון, ממתקים, מוצרי קוסמטיקה, תרופות ללא מרשם, מוצרים יבשים וחומרים מתכלים אחרים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאפיינים העיקריים של מוצרי צריכה שוטפים:
מנקודת מבט הצרכנית:
- רכישות תכופות
- מעורבות נמוכה (מעט או ללא מאמץ לבחור את הפריט)
- מחירים נמוכים
- צריכה מהירה
- גמישות ברכישה וזמינות רבה במכולת, בסופרמרקט או בקניות ברשת
מנקודת המבט של הקמעונאי:
- נפחים גבוהים
- רווח גולמי נמוך פר יחידה (Contribution margin)
- הפצה רחבה
- סבבי מלאי מהירים
- אריזה מוכנה למדף
אריזה מוכנה למדף
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריזה מוכנה למדף (Shelf-ready packaging) או אריזה מוכנה לקמעונאות (retail-ready packaging) (נקראת גם לפי השם בצרפתית prêt-à-vendre) מתייחסת לאריזות של מוצר כך שהוא נמסר לקמעונאי מוכן לאחסון ומכירה על המדף. קמעונאים רבים רוצים לרוב להעביר משלוחים ממרכזי ההפצה שלהם לחנויות ביחידות ובתיבות כך שניתן להניח סחורות ישירות על המדפים מבלי לטפל בנפרד בחבילות היחידות או באריזות. קמעונאים דורשים לעיתים קרובות שמוצרים יגיעו באריזה מוכנה למדף כדי להפחית את הוצאות העבודה. לדוגמה, עמדות תצוגה מוכנות לשימוש המוצבות במקום המכירה הקמעונאית על ידי מלגזה ללא הרכבה או טיפול ידני בחבילות יחידות. אריזה מוכנה למדף, לעיתים נמכרות כ"אריזות חיסכון", שמטרתן לשווק לצרכן את המוצר שהוא מעוניין בו בכמות גדולה יותר תמורת מחיר נמוך יותר ליחידה.
יצרנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המאה ה-21, כחלק מהתהליך הגלובליזציה הכלכלית, החל מהלך מהיר של איחוד של שוק מוצרי הצריכה השוטפים בידי מספר תאגידים רב-לאומיים, בעיקר על ידי רכישות ומיזוגים. תאגידים אלו גם החלו משווקים מותגים אחדים בכל העולם. דוגמה בולטת היא חברת קוקה-קולה המשווקת משקה קל ממותג באופן זהה בכל העולם עשרות שנים.
בשנת 2018, יצרני מוצרי הצריכה השוטפים הגדולים בעולם היו[1]:
| חברה | הכנסות | מיקום המטה |
|---|---|---|
| נסטלה | 93 מיליארד דולר | שווייץ |
| פרוקטר אנד גמבל | 66 מיליארד דולר | ארצות הברית |
| פפסיקו | 64 מיליארד דולר | ארצות הברית |
| יוניליוור | 60 מיליארד דולר | לונדון |
| אנהאוזר-בוש אינבוו | 54 מיליארד דולר | ניו יורק |
| JBS | 49 מיליארד דולר | ארצות הברית |
| חברת קוקה-קולה | 31 מיליארד דולר | ארצות הברית |
| לוריאל | 31 מיליארד דולר | צרפת |
| דנונה | 29 מיליארד דולר | צרפת |
| היינקן | 26 מיליארד דולר | הולנד |
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לתחילת המאה ה-21, בישראל קבוצה דומיננטית של 10 ספקים השולטים ב-57.2% משוק מוצרי הצריכה השוטפת.[2]. בחלק מהמקרים מחזיק יצרן בודד ב-70%-90% מקטגוריות מסוימות[3].
בשנת 2020, יבואני וסיטונאי מוצרי הצריכה השוטפים הגדולים בישראל היו[4]:
| חברה | הכנסות | מותגים |
|---|---|---|
| דיפלומט מפיצים | 2,865 מיליון שקל | מותגי חברת פרוקטר אנד גמבל |
| גלוברנדס גרופ | 2,380 מיליון שקל | יוניליוור, מרס, סאליסול |
| החברה הדרומית לשיווק | 1,229 מיליון שקל | מפיצה את מוצרי חברת האם סנו |
| קבוצת שסטוביץ | 941 מיליון שקל | קולגייט-פלמוליב, ספיד סטיק, קלווין קליין, ברילה |
| גורי יבוא והפצה | 348 מיליון שקל | רקיט בנקיזר, הנקל, פרסיל |
| א.פ.י חורי הפצה | 348 מיליון שקל | לוריאל, סנו, יוניליוור, לילית ומותגים פרטיים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוקי שדה, עדי דברת-מזריץ, "היבואנים הרשמיים הם בריונים. שלוש משפחות מנהלות את השוק ממגדל השן שלהן", באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Leading FMCG companies worldwide in 2018, based on net sales
- ^ צבי זרחיה, דו"ח: מחירי המזון בישראל גבוהים ב-25% מהמחירים באיחוד האירופי, באתר TheMarker, 7 בינואר 2014
אילנית חיות, למה כל-כך יקר בישראל ומדוע כלום לא ישתנה בקרוב?, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2014 - ^ אילנית חיות, יצרני המזון הקטנים: "ריכוזיות היצרנים הגדולים והרשתות חונקת", באתר גלובס, 27 ביולי 2011
שני מוזס, המחירים במשק עולים, והצרכנים עומדים להרגיש את זה בכיס פעמיים, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2018 - ^ דירוג סיטונאיות מוצרי הצריכה ע"פ סה"כ הכנסות, באתר DUN'S 100 - דירוג החברות המובילות במשק הישראלי