לי קואן יו

לי קואן יו
李光耀
	לי קואן יו
לידה	16 בספטמבר 1923; סינגפור, האימפריה הבריטית
פטירה	23 במרץ 2015 (בגיל 91); רפובליקת סינגפור
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Mandai Crematorium and Columbarium
השכלה	פיצוויליאם קולג'; מכון ראפלס; האוניברסיטה הלאומית של סינגפור; אוניברסיטת קיימברידג'; בית הספר לכלכלה של לונדון; אוניברסיטת לונדון ;
מפלגה	מפלגת הפעולה העממית
בן או בת זוג	קוו גיוק צ'ו (30 בספטמבר 1950–2 באוקטובר 2010)
	3 ביוני 1959 – 28 בנובמבר 1990; (31 שנים)
	גו צ'וק טונג ←
פרסים והוקרה
	Global Citizen Awards (2014); אביר הצלב הגדול של מסדר פרחי הפאולוניה (23 במרץ 2015); China Reform Friendship Medal (2018); מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש; מסדר ההצטיינות בשירות הדיפלומטי של דרום קוריאה; מסדר עמיתי הכבוד; מסדר פרחי הפאולוניה; מסדר דוסטיק, דרגה 1; מסדר השמש העולה; מסדר סיקטונה; עיטור הידידות (רוסיה); עיטור אות הכבוד הארמני; אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש; מסדר ההצטיינות הצ'יליאני; פרס איג נובל; עמית כבוד; מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה; מדליית "20 שנים לעצמאות רפובליקת קזחסטן"; עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית ;

שם זה נכתב במקור בהתאם לסדר המזרחי; שם המשפחה הוא לי.

לי קואן יו (בסינית: 李光耀;‏ 16 בספטמבר 1923 – 23 במרץ 2015) היה ראש ממשלתה הראשון של סינגפור מ-1959, עוד לפני שקיבלה עצמאות מלאה, ועד 1990. נחשב לאחראי העיקרי להצלחתה הכלכלית המטאורית ולדיקטטור נאור. לי מכונה בסינגפור "אבי האומה".

קורות חייו

לי נולד והתחנך בסינגפור.

בשנת 1930, לי נרשם לבית הספר האנגלי Telok Kurau שם בילה שש שנים מהשכלתו היסודית^[1]^[2]. לי היה תלמיד גרוע בשנתיים הראשונות שלו, אך לאחר מכן הפך לתלמיד מצטיין בבחינות הבגרות.^[3] הוא גם הצטרף לתנועת הצופים והשתתף במספר פעילויות פיזיות ודיונים. את לימודיו סיים בהצטיינות אשר העניקה לו את מלגת ג'ון אנדרסון וכשהגיע לטקס חלוקת המלגות פגש שם לראשונה את אשתו לעתיד Kwa Geok Choo, שהייתה האישה היחידה בבית הספר באותה תקופה.^[3] לימודיו באוניברסיטה הופסקו עקב מלחמת העולם השנייה באסיה, כאשר בית הספר הוסב למרכז רפואי בשנת 1941^[4].

תושייה חילצה אותו ממוות בטבח ההמוני שערכו היפנים בסינגפורים ממוצא סיני במהלך מלחמת העולם השנייה. לימים סיפר שלמד בזמן השלטון היפני כמה מועיל הפחד לביסוס שלטון יציב, עקרון שאותו יישם, אומנם בצורה אכזרית הרבה פחות, כמנהיג ארצו.

חייו הפוליטיים

לאחר תום מלחמת העולם השנייה למד משפטים באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. ב-1954 יצר עם קבוצת משכילים מהמעמד הבינוני את "מפלגת הפעולה העממית" (PAP) במטרה לפעול למען עצמאות סינגפור. בבחירות שנערכו באוטונומיה הסינגפורית ב-1 ביוני 1959 זכתה ה-PAP לרוב מוחץ באספת הנבחרים, וכעבור יומיים הושבע לי קואן יו כראש הממשלה הראשון של סינגפור האוטונומית^[5]. לי המשיך לפעול לעצמאות סינגפור, תוך בחינת אפשרויות ליצירת חזית אנטי-קומוניסטית עם מלזיה^[6]. בקיץ 1965 הביא לי לנטישת סינגפור את הפדרציה עם מלזיה בעקבות היחסים הקשים ששררו בין לי לבין מנהיגי מלזיה. לי עצמו לא התכוון להביא את הדברים עד כדי קרע מוחלט, בידעו שארצו קטנה, ענייה ומחוסרת משאבי טבע, אך לכך התגלגלו הדברים בסופו של דבר. בעקבות פירוק הפדרציה, הייתה סינגפור למדינה עצמאית^[7]. לי היה לראש ממשלתה של סינגפור העצמאית עד 1990. במהלך שלושת העשורים שבהם החזיק בתפקיד ראש הממשלה הפכה סינגפור ממדינת עולם שלישי למעצמה פיננסית.

בשנת 1990 הוחלף לי על ידי גו צ'וק טונג, ועבר לשמש בתפקיד "שר בכיר" (Senior Minister), תפקיד שהומצא במיוחד עבורו. בנו הבכור, לי הסיין לונג, סומן כממשיך דרכו, ואחרי תקופה ארוכה כסגן ראש ממשלה, הוא מונה ב-2004 לראש ממשלתה השלישי של סינגפור. לי קואן יו כיהן בתפקיד "שר יועץ" (Minister Mentor) בממשלה של בנו.

לי הנהיג בסינגפור שלטון קשה שנקט ביד קשה כנגד כל הפרת חוק ושאפשר חופש ביטוי מוגבל ביותר לאופוזיציה. בריאיון לעיתון הניו יורק טיימס שבו נשאל מדוע אין הוא מאמץ את נורמות זכויות האדם המקובלות במדינת ישראל, המהווה מודל חיקוי עבורו, השיב כי יש להבדיל בין ישראל המלוכדת, שבה "אם תהיה מלחמה - כולם יבואו" לבין ארצו שהיא ערב רב של פליטים.

חייו האישיים

זיכרונותיו על תקופת שלטונו תורגמו לשפות רבות ופרקים נבחרים ממנה תורגמו גם לעברית.

בנו השני של לי קואן יו, לי הסיין יאנג, כיהן בעבר כנשיא ומנכ"ל תאגיד התקשורת והטלקומוניקציה הסינגפורי סינגטל.

נפטר ב-23 במרץ 2015 בגיל 91.

לקריאה נוספת

לי קואן יו, מן העולם השלישי לראשון, זמורה ביתן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לי קואן יו בוויקישיתוף

אלי אשד, בן-גוריון הסינגפורי, באתר e-mago
אקונומיסט, "אבי האומה" הסינגפורית, לי קואן יו פורש מהממשלה, באתר הארץ, 29 במאי 2011
האני מאמין שלי, דבר, 13 באוגוסט 1965
רויטרס, מת המנהיג שהפך את סינגפור ממוקד של עוני לנמר אסייאתי, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2015
רויטרס והניו יורק טיימס, מת לי קואן יו, מייסד סינגפור וראש הממשלה הראשון, באתר הארץ, 22 במרץ 2015
AP, הלך לעולמו "בן גוריון" של סינגפור, באתר ynet, 23 במרץ 2015
ניו יורק טיימס ואי-פי, פרידה מהרודן האידיאלי: סינגפור מתאבלת על מייסדה, שספג ביקורת אך גם הערכה בינלאומית רחבה, באתר הארץ, 24 במרץ 2015
לי קואן יו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קואן יו לי (1923-2015), דף שער בספרייה הלאומית
לי קואן יו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

^ En, Siau Ming (24 במרץ 2015). "Mr Lee Kuan Yew placed an emphasis on educating the young 'so they can have a future'". Today. נבדק ב-26 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
^ Koh, Jeremy (16 בספטמבר 2016). "Lee Kuan Yew's old school marks 90th birthday". The Straits Times. נבדק ב-26 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
^ ¹ ² "Remembering Mr Lee Kuan Yew: Top performer with a playful streak". Raffles Institution. Asiaone. 24 במרץ 2015. נבדק ב-26 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Former Raffles College (now NUS Campus at Bukit Timah)". National Heritage Board. אורכב מ-המקור ב-14 ביוני 2020. נבדק ב-26 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ מסניגפור עד בודפשט, דבר, 12 ביוני 1959
^ משה דור, מאלאזיה הגדולה נגד הכוכב האדום, מעריב, 22 בנובמבר 1961
^ ישראל הכירה בממשלת סינגפור, דבר, 16 באוגוסט 1965

[1] En, Siau Ming (24 במרץ 2015). "Mr Lee Kuan Yew placed an emphasis on educating the young 'so they can have a future'". Today. נבדק ב-26 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)

[2] Koh, Jeremy (16 בספטמבר 2016). "Lee Kuan Yew's old school marks 90th birthday". The Straits Times. נבדק ב-26 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)

[AsiaOne24march15-3] ¹ ² "Remembering Mr Lee Kuan Yew: Top performer with a playful streak". Raffles Institution. Asiaone. 24 במרץ 2015. נבדק ב-26 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)

[4] "Former Raffles College (now NUS Campus at Bukit Timah)". National Heritage Board. אורכב מ-המקור ב-14 ביוני 2020. נבדק ב-26 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[5] מסניגפור עד בודפשט, דבר, 12 ביוני 1959

[6] משה דור, מאלאזיה הגדולה נגד הכוכב האדום, מעריב, 22 בנובמבר 1961

[7] ישראל הכירה בממשלת סינגפור, דבר, 16 באוגוסט 1965

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

ראשי ממשלת סינגפור
השר הראשי	דייוויד מרשל • לים יו הוק	סינגפור
ראשי ממשלה	לי קואן יו • גו צ'וק טונג • לי הסיין לונג	סינגפור