ירוסלבל
| |||||||||
מדינה | רוסיה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אובלסטי | מחוז ירוסלבל | ||||||||
ראש העיר | ויקטור וולקוב | ||||||||
תאריך ייסוד | 1010 | ||||||||
שטח | 2,057 קמ"ר | ||||||||
גובה | 100 מטרים | ||||||||
אוכלוסייה | | ||||||||
‑ בעיר | 570,824 (1 בינואר 2023) | ||||||||
קואורדינטות | 57°37′00″N 39°51′00″E / 57.616666666667°N 39.85°E | ||||||||
אזור זמן | UTC +3 | ||||||||
http://www.city.yar.ru | |||||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
יָרוסלבל (ברוסית: Ярославль) היא עיר ברוסיה, בירת מחוז ירוסלבל. העיר ממוקמת באזור מפגש הנהרות וולגה וקוטורוסל כ-250 ק"מ צפונית-מזרחית למוסקבה. מרכז העיר שוכן על הגדה הצפונית של נהר קוטורוסל. העיר מהווה חלק של טבעת הזהב של רוסיה ומוכרזת כאתר מורשת עולמית מאז שנת 2005.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג לשער שהעיר הוקמה על ידי הנסיך ירוסלב הראשון ("החכם") סמוך לשנת 1010 כאשר היה נסיך רוסטוב, וזאת במטרה לספק הגנה לעירו, אך האזכור הראשון של העיר בכתובים הוא משנת 1071. החל בשנת 1218 הייתה ירוסלבל למרכזה של נסיכות עצמאית, ונסיכיה היו ל"נסיכים גדולים" החל ממחצית השנייה של המאה ה-14. בשנת 1463 סופחה נסיכות ירוסלב לנסיכות מוסקבה. המאה ה-17 הייתה תקופת הזוהר של העיר והיא נחשבה לשנייה בחשיבותה בכל רוסיה. בתקופות מתיחות, היו אוצרות הצארים מועברים למשמורת בירוסלבל, ובה אף הוחזקו מתנגדי השלטון. בזמן כיבוש מוסקבה על ידי כוחות הפולנים בשנת 1612 העיר הייתה לבירה הזמנית של המדינה.
עם הקמת סנקט פטרבורג איבדה ירוסלבל את חשיבותה בהדרגה, והנמל הימי של סנקט פטרבורג נישל אותה ממעמדה כנקודה ראשית במסחר בין רוסיה למערב. כתחליף, החלו להתפתח בעיר תעשיות טקסטיל שונות.
המבנה הנוכחי של העיר מבוסס על הרפורמה של יקתרינה השנייה משנת 1763. תכנון העיר אשר אושר בשנת 1769 ושונה בשנת 1778, התבסס על המבנה הרדיאלי של מרכז העיר והמבנה הריבועי סביב למרכז.
בסוף המאה ה-19 פקדה את העיר תנופת פיתוח ובין השנים 1887 ועד 1913 גדל מספר תושביה מ-52,000 ל-113,000. בשנת 1918 העיר הייתה מרכזו של המרד נגד השלטון הסובייטי שנודע כמרד ירוסלבל.
ב-1991 מונה וויקטור וולונצ'ונס לראש העיר וכיהן בתפקיד במשך למעלה מעשרים שנה. באפריל 2012, מונה במקומו יבגני אורלאשוב, אשר נעצר ביולי 2013 בחשד לשחיתות.
כלכלה ותחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר היא מרכז תעשייתי חשוב בקנה מידה ארצי, ושוכנים בה מפעלים לתעשייה פטרו-כימית, לבניית מכונות, צמיגים, קטרים ולטקסטיל. כמו כן, קיימות מספר מפעלים בתחום המזון והרהוט.
העיר יושבת בצומת של מספר כבישים ארציים, מסילות ברזל ונתיבי מים. על נהר הוולגה הוקמו שני גשרים למכוניות וגשר רכבת.
בעיר פועלים מספר רב של מוסדות חינוך להשכלה גבוהה.
חלקי העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר מחולקת לשישה אזורים:
- דזרז'ינסקי (Дзержинский) - נמצא בצפון העיר וכולל בניה סובייטית למגורים. שטח האזור הוא כ-43,000 דונם ומתגוררים בו כ-169,000 תושבים.
- זוולז'סקי (Заволжский) - נמצא על הגדה השמאלית של הוולגה. זה האזור הגדול של העיר - שטחו 644,000 דונם והוא משתרע לאורך 25 ק"מ על גדת הוולגה ומתגוררים בו 118,000 איש. אזור זה הוא חלקה השקט של העיר ובנייניו נבנו לצד אזורי יער ירוקים.
- קירובסקי (Кировский) - מהווה את לב עיר ההיסטורי, הכלכלי והתרבותי. באזור זה ממוקמות אתרים היסטוריים, מוסדות שלטון ותרבות.
- קרסנופרקופסקי (Красноперекопский) - אזור מעורב של תעשייה ובניה חדשה וישנה. חלק מהכנסיות הישנות של העיר נמצאות באזור זה.
- לנינסקי (Ленинский) - מרכז העי הנוכחי. שטחו 10,150 דונם ומתגוררים בו כ-70,000 תושבים. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 נבנו בשטח זה מפעלים פטרו-כימיים ולייצור מכונות, והוקמו בו שכונות מגורים לפועליהם.
- פרונזנסקי (Фрунзенский) - אזור של בנייה חדשה יחסית מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, שקם סביב אזורים ישנים יותר ומספר כנסיות מהמאה ה-17. שטח אזור זה כ-36,400 דונם ומתגוררים בו 120,000 אלף נפש.
העיר כאתר מורשת עולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכז ההיסטורי של העיר שצורתו חצי עיגול הנחצה על ידי רחובות רדיאליים מוכרז כאתר מורשת עולמית מאז שנת 2005. רוב הבתים בני 2 - 3 קומות ובמתחם מספר רב של כנסיות עם מגדלונים הנושאים כיפות "בצל" ומנזרים מהמאה ה-16 ומהמאה ה-17.
המתחם משתרע לאורך כ-2 ק"מ על הגדה המערבית של הוולגה ולאורך 1.5 ק"מ על הגדה הצפונית של נהר קוטורוסל. הרחוב הראשי מקביל לוולגה וחוצה מצפון לדרום את כיכר "סובייטי" שצורתה כשל טרפז. הכיכר היא לב ליבו של המרכז ההיסטורי, ובה ניצבים כנסיית אליהו הנביא ומספר בנייני ממשל.
המרכז מוקף בשדרות אושינסקי המקיפות אותו בצורת חצי-עיגול, ואלה נסללו במאה ה-17 לאורך תוואי ביצוריה של העיר. השדרה חוצה את כיכר וולקוב ממנה יוצאת הדרך לעיר אוגליץ' שבמערב. כיכר וולקוב שימשה במקור למסחר, אך בתחילת המאה ה-19 נבנה בה בניין תיאטרון, תחילה מעץ ואחר כך מאבן. בשנת 1911 נבנה בכיכר בניין תיאטרון חדש בסגנון הנאו-קלאסי. בכיכר זו נמצא גם אחד ממגדלי ההגנה ששרדו עד היום - מגדל בזילי הקדוש.
במרכז העיר מספר מבנים בעלי חשיבות אדריכלית והיסטורית:
- מנזר ספסקי-פראוברז'נסקי (Спасо-Преображенский собор) - המנזר היה מוקד להתקוממות נגד הפולנים ולשחרור מוסקבה בשנת 1612. אורך החומות סביב המנזר הוא 820 מטר, גובהן כ-10.5 מטר ועוביין 2.8 עד 3 מטר. במקור כללו החומות שישה מגדלים, אך רק שניים מהם (מגדל הבתולה ומגדל אוגליץ') שרדו עד היום. בתוך החומות נבנו שני שערים - "השער הקדוש" נפתח רק באירועים מיוחדים ו"שער המים" פתוח כעניין שבשגרה. המנזר נבנה במקום בו שכן מקדש פגאני במהלך המאה ה-12, אך המבנים הישנים ביותר שקיימים כיום הם מהמאה ה-16. במנזר ספרייה עשירה, ובשנת 1790 התגלה בה שיר עתיק "סלובו או פולקה איגורבה". הקתדרלה של מנזר ספסקי (1506–1516) נבנתה על בסיס כנסייה מהמאה ה-13, והיא הבניין הגדול במתחם ודוגמה קלאסית לאדריכלות רוסית מאותה תקופה. בקתדרלה נקברו נסיכי ירוסלבל ועשירי העיר במאות ה-17 וה-18. בתוך הקתדרלה ציורים של ציירים מקומיים, מהשנים 1563 - 1564. מגדל הפעמונים, המבנה הגבוה במתחם המנזר, נבנה כמבנה דו-שלבי שכולל כנסייה וחדרי הפעמון. בשנת 1808 נוספה לבניין רוטונדה בסגנון גותי, והוא משמש גם כנקודת תצפית אל העיר.
- כנסיית אליהו הנביא (церковь Ильи Пророка) מ-1647 נבנתה מכספי תרומה של הסוחר המקומי סקריפין. לכנסייה חמש כיפות-בצל, וכל החלל הפנימי מכוסה בפרסקות מהשנים 1680–1681 שבוצעו על ידי ציירים מקוסטרומה וציירים מקומיים. הפרסקות ערוכות בארבע קומות, והמרכזית מתארת את אליהו הנביא ואת תלמידו אלישע. מספר פרסקות מתארות את חיי היום-יום במאה ה-17.
- כנסיית אפיפני (1684–1693) - הבניין נושא חמש כיפות ולו חזית לבנים אדומים. השטח הפנימי של הכנסייה מעוטר בציורים מהשנים 1692–1693.
- שפת נהר וולגה כוללת מספר מבנים חשובים בסגנון הנאו-קלאסי, ביניהם בניין המטרופוליטן, כנסיית אליהו וטישן (1825–1831), מגדל וולגה (מגדל הגנה משנת 1685), שער וולגה ומכלול בית המושל.
- מכלול קורובניצקי - כולל מספר כנסיות מהמאה ה-17 ומגדל פעמונים בגובה של 37 מטר.
- כנסיית יוחנן המטביל (Церковь Иоанна Предтечи) עם 15 מגדלונים ופרסקות רבות שבוצעו בשנים 1694–1695. ליד הכנסייה נמצא מגדל הפעמון בגובה 45 מטר.
- במנזר טולגסקי (Толгского монастыря) מבנים מהמאות ה-17 עד ה-19. המנזר, בין הוותיקים ברוסיה, הוקם בתחילת המאה ה-14 כמנזר גברים, אך כיום הוא מתפקד כמנזר לנשים.
-
כנסיית אליהו הנביא
-
מנזר טולגסקי
-
פרסקות בכנסיית אליהו
-
קתדרלה ספסקי (1505 - 1515)
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברלינגטון, ורמונט, ארצות הברית
- קוימברה, פורטוגל
- אקסטר, אנגליה, בריטניה
- הנאו, גרמניה
- יובסקילה, פינלנד
- קאסל, גרמניה
- פואטייה, צרפת
- פלרמו, איטליה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ירוסלבל
- ירוסלבל, ברשת החברתית אינסטגרם
- מפת העיר
- תמונות פנורמיות של ירוסלבל
- תוכניות לפיתוח העיר
- ירוסלבל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ירוסלבל (מחוז ירוסלבל, רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית