יעקב טולידאנו (בן יוסף)
.png)
הרב יעקב טולידאנו (תשרי ה'תרכ"ו 1865 - י' באב ה'תרצ"ב, 1932) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש ואחר כך רבה של מקנס בתחילת המאה העשרים.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במקנס לאביו רבי יוסף ולאמו אסתר לבית אבן צור. למד תורה בחברתם של הרב אלישע עטיה, ורבי יעקב בן משה טולידאנו.[1] וכן למד אצל רבי חיים משאש.[2] בשנת ה'תרס"ד התמנה לדיין בעירו מקנס בבית הדין שבראשות הרב שלמה שטרית. בתקופת כהונתו זו, נמנה עם מתקני התקנות בעיר.[3]
בשנת ה'תרע"ח קיים השלטון הצרפתי במרוקו סדר בכמות הדיינים, לפיה בעיר גדולה יכהנו שלשה דיינים, ואילו בעיר קטנה, יכהן דיין אחד בלבד. עם כניסת החוק, הוחלט כי מקנס נחשבת עיר קטנה, שמגיע לה דיין אחד בלבד. רבי יעקב שהיה אז צעיר הדיינים, נותר ללא תפקיד. אך בקיץ של אותה השנה הוצעה לו משרת אב בית הדין מרקש, לאחר פטירתו של רבי שלמה אסבאג (השני) שנפטר כשנה וחצי קודם לכן. רבי יעקב נענה להצעה, וכיהן כאב בית הדין מרקש במשך כארבע שנים. חבריו לדיינות היו רבי שלמה אבן חיים ורבי משה זריהן. בשנת ה'תרפ"ב, הכיר השלטון הצרפתי במקנס כעיר גדולה, ובעקבות כך חזר למקנס. או אז הוחלט שהוא יתמנה לאב בית הדין ורבה הראשי של מקנס. לצידו כיהנו הדיינים רבי יהושע בירדוגו ורבי אברהם עמאר.[4] בנו המפורסם הוא רבי רפאל ברוך טולידאנו שהחליפו בתפקיד הדיינות באופן לא רשמי החל משנת ה'תרפ"ז, עקב חולשתו של אביו.[5]
סמוך לפטירתו הכתיר את בנו כדיין תחתיו במעמד הקהילה. רבי יעקב נפטר בי' אב ה'תרצ"ב במקנס.
לאחר פטירתו, התמנה תחתיו בנו רבי רפאל ברוך לכהן כדיין שלישי בעיר.
יוזמת המלאח החדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת ה'תרפ"ב, בראשית כהונתו כרבה של מקנס, הציע ראש העיר הצרפתי ליהודים אמידים לצאת מחומות המלאח הישן לשכונה חדשה בעיר. רבי יעקב התערב בהצעה, ולא הסכים לצאת מהמלאח ללא הבטחה מפורשת, שכל היהודים ביחד יעברו לשכונה החדשה. לטענתו, העברת יהודים יחידאיים לשכונה החדשה תגרום קרע לקהילה, ודרדור רוחני. למעשה דרישתו התקבלה, והיהודים עברו באופן מרוכז ל'מלאח החדש'.[6] או אז פעל להקמת תלמוד תורה בשטחו.[7]
פעילותו הרבנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יעקב תיקן לשוחטי העיר מקנס, שלא ישחטו עד שלא יתנו את סכיני השחיטה לבדיקה אצלו. זאת אחר מעשה שהיה שמצא סכין של אחת השוחטים שהייתה פגומה.[8]
רבי יעקב צידד שלא לגייר נוכריות שביקשו להתגייר בשל לחץ משפחת בעליהן, וזאת משום שלטענתו גיורן הוא מן השפה ולחוץ, ובפועל אינן מתכוונות לשנות את אורח חייהן לאחר הגיור. הוא גם חשש שהקלה בגיורן תעודד צעירים יהודים נוספים להינשא לגויות.[9]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שאלות ותשובות - טרם נדפס.
- תקנות - נדפסו בספר תקנות חכמי מכנאס, חלק א'.
- חידושים ודרשות על התנ"ך - טרם נדפס.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: מלכי רבנן ח"ב בערכו. (למהר"י בן נאיים). נדפס בסוף ספר 'תקנות חכמי מכנאס'.
- ^ ראו: הסכמת רבי רפאל ברוך טולידאנו לספר 'נשמת חיים'.
- ^ ראו: תקנות חכמי מכנאס חלק א, תקנה סט.
- ^ ראו: ספר קדוש וברוך (טולידאנו) עמ' 91-2.
- ^ ספר קודש וברוך עמ' 101-2.
- ^ ספר קדוש וברוך עמ' 95-6.
- ^ ספר קדוש וברוך עמ' 97-8.
- ^ ספר קדוש וברוך עמ' 93.
- ^ תשובתו הובאה בשו"ת רבי ברוך סימן יד, ובשו"ת עמק יהושע חלק ג יו"ד סימן טז.
| הקודם: הרב שלמה אסבאג (השני) |
רבנים ראשיים של מרקש | הבא: הרב שלמה אבן חיים |