יחסי אנגולה–צ'ילה
| יחסי אנגולה–צ'ילה | |
|---|---|
|
|
| |
| אנגולה | צ'ילה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,246,700 | 756,102 |
| אוכלוסייה | |
| 38,365,447 | 19,804,601 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 84,723 | 335,533 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,208 | 16,942 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה דמוקרטית |
יחסי אנגולה–צ'ילה הם יחסי החוץ בין אנגולה וצ'ילה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים הדיפלומטיים בין אנגולה לצ'ילה כוננו באופן רשמי ב-8 באוגוסט 1990. בשנת 2008 חתמו שרי החוץ של שתי המדינות על הסכמים בנושא שיתוף פעולה כלכלי, מדעי, טכני ותרבותי בתחום הנפט, יצירת מנגנון להתייעצויות דו-צדדיות. בתחום הנפט אנגולה היא אחת הספקיות הגדולות ביותר של פחמימנים אלו לשוק הצ'יליאני, ואילו צ'ילה מעניקה הכשרה לטכנאים שלה בחיפוש, ניצול והפצה באמצעות חברת הנפט הלאומית שלה. ב-2 באוגוסט 2014 ערכה נשיאת צ'ילה מישל בצ'לט ביקור ממלכתי באנגולה, שם הסכימה עם מקבילה האנגולי ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש, כדי לחזק את יחסי המסחר עם הקמת ועדה שיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות כדי לקדם את ההסכמים שכבר נחתמו בין שתי המדינות, כולל גידול ביצוא גולמי מאנגולה לצ'ילה. בתחום שיתוף הפעולה, אנגולה היא המרוויחה הגדולה ביותר ממלגות נלסון מנדלה, אשר צ'ילה מעמידה לרשות הסטודנטים האפריקאים לצורך השתלמויות באוניברסיטאות צ'יליאניות שונות.
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 הסתכם הסחר בין המדינות ב-11 מיליון דולר. המוצרים העיקריים שיוצאו על ידי צ'ילה לאנגולה היו מקרל, הודו קפוא ויינות, ואילו אנגולה מייצאת לצ'ילה בעיקר שמן דגים גולמי.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנגולה מיוצגת בצ'ילה באמצעות שגרירותה בברזיליה, ברזיל.
- צ'ילה מיוצגת באנגולה באמצעות שגרירותה בפרטוריה, דרום אפריקה, ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד בלואנדה[1].
