יורם שקולניק
 | |
| לידה |
1969 (בן 55 בערך)  |
|---|---|
  | |
יורם שקולניק (נולד ב-1969) הוא ישראלי שרצח מחבל פלסטיני כפות בשנת 1993.
הרצח והמשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקולניק היה תושב מעלה חבר שבהר חברון, נשוי ואב לילדה אחת, שעבד כנהג הסעות תלמידים. ב-23 במרץ 1993 שוטט מוסא אבו סבח, תושב העיר יטא, בקרבת ההתנחלות סוסיא. שני תושבים תפסו אותו והעלו אותו על רכב הביטחון. במהלך הנסיעה דקר אבו סבח את אחד מהם בכתפו. השניים התגברו עליו ונטלו ממנו סכין. יותר מאוחר נלקח ממנו רימון רסס. שקולניק, ששמע על האירוע במכשיר הקשר שברכבו, מיהר להגיע לזירה. כשהגיע היה אבו סבח הכפות שכוב על הארץ, פניו כלפי מטה, בגדיו קרועים וסביבו מספר אנשים. שקולניק ירה צרור באבו סבח שמת במקום[1]. לאחר החיסול אמר לסובבים "צריך להרוג אותם, וזאת מלחמה", "ברוך שפטרנו", "הוא צריך לשמש דוגמה לערבים שיראו". בחקירתו במשטרה אמר כי רצה להעיר את העם. במשפט טען שקולניק שהוא חשב שבידי המחבל היה רימון יד ועל כן ירה בו, אולם טענתו לא נתקבלה והוא הורשע ברצח ונידון למאסר עולם בשנת 1994. ערעורו נדחה במרץ 1997[1].
בערב ראש השנה 1997, נקצב עונשו ל-15 שנה על ידי נשיא מדינת ישראל עזר ויצמן, כמעין איזון לשחרור מחבלים. בפברואר 1999 נקצב עונשו שוב ל-11 שנים ו-3 חודשים.
שחרור מוקדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2000 אישרה ועדת השחרורים לשקולניק שחרור מוקדם, אך שחרורו בוטל על ידי בג"ץ בנימוק שהוועדה לא שקלה נכון את המסוכנות של שקולניק[2]. בסוף אותה שנה שוב אישרה ועדת השחרורים שחרור מוקדם. שוב הוגשה עתירה לבג"ץ, אך הפעם אושר השחרור ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה[3]. בדיון בבג"ץ אמר שקולניק "אני מסכים עם החומרה היתרה שיש בירי לעבר אדם כפות, ואני מתמיה את עצמי איך יכולתי לעשות דבר כזה, איך יכולתי להרוג אדם כפות".[4]
ב-18 בפברואר 2001 שוחרר שקולניק בתנאים מגבילים האוסרים עליו לגור בשטחי יהודה, שומרון ועזה עד תום תקופת המאסר שנקצבה לו[5]. לאחר שנה צומצמו התנאים המגבילים[6].
לאחר השחרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחתו של אבו סבחה הגישה תביעת פיצויים נגד המדינה על כך שהתרשלה בכך שמסרה לידי שקולניק נשק. התביעה נדחתה, מכיוון שלא הוכח שהייתה רשלנות במתן הנשק, ובנוסף היה ספק אם אי מתן הנשק היה מונע את הרצח, שכן לשקולניק היה אקדח ברישיון[7].
ב-16 באוגוסט 2005 עבר עם משפחתו להתגורר בהתנחלות גן אור בגוש קטיף, כמחאה נגד תוכנית ההתנתקות. כל תושבי ההתנחלות פונו כעבור יומיים[8].
שקולניק עבר לירושלים ועבד בשיפוצים. לאחר שנים אמר שקולניק: "אני חושב על המעשה שלי מה שיהודי ממוצע חושב עליו. התקשורת לא מקבלת את השכל הישר של העם ולא מבינה מה קורה מסביב, אבל לכי תשאלי ברחוב מה צריך לעשות יהודי שחושב שערבי ירצח אנשים, ומה שהם יענו לך זה מה שאני חושב. אני חלק מהעם"[9].
תגובות ציבוריות למעשהו ולגזר דינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היו שראו בשקולניק דוגמה של הפעלת טרור יהודי כלפי פלסטינים[10]. מאידך, חבר הכנסת יוסף בא גד אמר: "כבוד ראש הממשלה, איפה הנוער הישראלי, כשאתה עוצר היום את יורם שקולניק, במקום להכריז עליו כגיבור לאומי, שהציל תלמידי בית-ספר מפגיעה על ידי סכין ורימון?"[11]. היו שראו בהרשעתו ברצח ובעונש הכבד של מאסר עולם שהושת עליו עוול, בפרט בהשוואה לאנשי השב"כ אשר זכו לחנינה בפרשת קו 300 ולאחרים שרצחו מתוך סערת נפשות וקיבלו עונש קל בהרבה. הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לישראל והראשון לציון לשעבר, קיבל את שקולניק בחום ואמר לו שנאסר על לא עוול בכפו[12].
גם מניעת שחרורו המוקדם, לאחר ניכוי שליש ממאסרו, עוררה זעם בקרב גורמים בימין[13]. מיכאל קליינר, למשל, טען שנימוקם של שופטי בג"ץ ששקולניק מסוכן לציבור, מצחיק אפילו אנשי שמאל[14]. מניעת השחרור נתפסה כניסיון של השופטים לעקוף את קיצוב העונש שנעשה על ידי נשיא המדינה[15].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עידן ירון, מעשה שקולניק: רצח אידאולוגי של מחבל כָּפוּת, פרדס הוצאה לאור, 2017
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"טוב, אז מה היה לנו?" – הרהורים שלאחר בחירות עם יורם שקולניק, באתר הבלוג של עידן ירון, 05.03.2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ע"פ 3235/94 יורם שקולניק נ' מדינת ישראל
- ^ בג"ץ 1920/00 ח"כ זהבה גלאון, יו"ר סיעת מרצ-ישראל הדמוקרטית ואחר נ' ועדת השחרורים, בית הסוהר מעשיהו, שב"ס ואחרים, ניתן ב־11 במאי 2000
- ^ בג"ץ 89/01 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' יורם שקולניק, ניתן ב־18 בפברואר 2001
- ^ ענת רואה ועלי ואקד, יורם שקולניק שוחרר ממאסרו, באתר ynet, 18 בפברואר 2001
- ^ ענת רואה ועלי ואקד, יורם שקולניק שוחרר ממאסרו, באתר ynet, 18 בפברואר 2001
- ^ עתי"ם, ביהמ"ש: הרוצח יורם שקולניק יורשה לבקר בגדה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2002
- ^ דנ"א 4371/07 עיזבון המנוח אבו צבחה מוסא נ' מדינת ישראל
- ^ אסף כרמל, גם הוא במתנגדים: הרוצח שקולניק הסתנן לגן אור, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2005
- ^ שרה ליבוביץ-דר, "אני אשם ברצח בכפר דומא": חוזרים לטרוריסטים היהודים, באתר מעריב אונליין, 14 באוגוסט 2015
- ^ אור גלזר, הטרור מהצד שלנו, באתר nrg, 17 באוגוסט 2005
- ^ הישיבה השמונים של הכנסת השלוש-עשרה יום שלישי, א' בניסן התשנ"ג (23 במרס 1993)
- ^ אבישי בן חיים, הרב מרדכי אליהו מצדיק את הרוצח שקולניק, באתר ynet, 23 בפברואר 2001
- ^ צבי הנדל, רודנות שיפוטית(הקישור אינו פעיל, 1.12.2019)
- ^ מיכאל קליינר, שופטי בג"ץ - לא הייתי נותן להם לשפוט במשחק כדורגל, חדשות 12/05/00, באתר חרות(הקישור אינו פעיל, 1.12.2019)
- ^ הישיבה המאה ושבעים ושבע של הכנסת החמש עשרה יום רביעי, כ"ח בשבט התשס"א (21 בפברואר 2001)
| בקרת זהויות |
|
|---|