חסידות דינוב
חסידות דינוב הייתה חסידות גליציאנית. מקים החסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא, ה"בני יששכר". השושלת המרכזית נכחדה בשואה, אך משושלת זו הסתעפו חסידות מונקאטש וחסידות בלאז'וב הקיימות עד היום. כנהוג בחסידויות גליציה והונגריה, האדמו"רים שימשו בדרך כלל גם ברבנות העיר. כיום משתמשים מספר אדמו"רים בשם דינוב אך הם אינם ממשיכים ישירים של אדמו"רי השושלת מלפני השואה.
כמו כן, בחסידות צאנז קלויזנבורג נוהגים חלק ממנהגי דינוב, משום שרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם היה נכד של ה"בני יששכר" דרך אמו, בחסידויות בית תולדות אהרן נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שאבי השושלת, רבי אהרן ראטה, היה תלמידו של רבי צבי אלימלך מבלאז'וב, וכן בחסידות סטוטשין נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שהאדמו"ר הקודם, רבי יהודה הורוביץ, היה חתן של האדמו"ר מריבטיטש משושלת בלאז'וב.
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי צבי אלימלך שפירא, נולד לרב פסח בשנת תקמ"ג. אמו הייתה אחיינית של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי. על פי הוראת רבי אלימלך מליז'נסק נקרא בשמו (אלימלך). היה תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי מנחם מנדל מרימנוב. כיהן ברבנות בעשר עיירות (רובן ברחבי גליציה) כשבכל מקום אליו הגיע היה מעמיד דיינים ומסדיר את ענייניה הרוחניים של העיירה. בשנת תקנ"ט בגיל 16 כיהן כבר כדיין בדינוב תחת בית דינו של רבי יהושע רבה של דינוב. בשנת ה'תק"ע החל לשמש בריבטיטש (פולנית: Rybotycze) ואחר עבר לסטריז'וב, לנצוט, קולומיאה, הולשיץ, בערטש, דז'ילבריץ (אנ'), דובצק ובשנת תקפ"ה במונקאץ'. לאחר מכן חזר לדינוב לכהן ברבנות. חיבר ספרים רבים ביניהם: "בני יששכר" "אגרא דפרקא", "דרך פיקודיך" ו"אגרא דכלה". נפטר בי"ח בטבת תר"א.
- רבי דוד שפירא (תקס"ד[1] - י"ט באדר תרל"ד) בנו של רבי צבי אלימלך, מילא את מקומו. היה תלמידם של רבי ישראל מרוז'ין, רבי שלום מבעלז ורבי שמעון מירוסלב. הרב מצאנז שלח אליו את בנו רבי יחזקאל שרגא משינאווא. מחבר ספר "צמח דוד". חתניו היו רבי יהודה רוקח מדינוב, רבי טוביה ממיידאן, רבי מנדל מרופשיץ ורבי אלתר משה חיים בן רבי יעקב יוסף מגלגוב.
- רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא בנו של רבי דוד מילא את מקומו. נולד בערך בשנת תקצ"ח. היה חתנו ותלמידו של דודו רבי אלעזר מלנצהוט. כמו כן נסע לרבי חיים מצאנז. חסידיו נמנו באלפים. התפלל בצעקות ובהתלהבות. חיבר ספר בשם "הנותן אמרי שפר" על התורה ועל המועדים, שני חלקים (פרמישלא תרמ"ח-תר"נ). הוא היה אדם חלוש וחולה ונפטר בגיל 47 בד' בסיוון תרמ"ה. הותיר שתי בנות, חנה מינדל אשת בן דודה רבי יוסף שפירא ונחמה טילא אשת בן דודה רבי נחמיה שפירא מסאסוב-סטריזוב.
- רבי יוסף שפירא, חתנו של רבי ישעיה מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. נולד בערך בשנת תר"כ. נפטר בי"ז באדר א' תרצ"ב. מחתניו היו רבי חיים בעריש מברדיוב ארצות הברית, רבי דוד משה הלברשטאם מדינוב והרב אלעזר רוקח בן רבי בער מלובאטשוב.
- רבי דוד שפירא בנו של רבי יוסף מילא את מקומו, נולד בשנת תרל"ז, היה חתנו של רבי מאיר יהודה שפירא מבוקובסק, נפטר בכ"ו בתשרי ה'תרצ"ד.
החסידות כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום משתמשים מספר אדמו"רים בשם דינוב אך הם אינם ממשיכים ישירים של אדמו"רי השושלת מלפני השואה:
- רבי יצחק יעקב רבינוביץ' המכהן בברוקלין, צאצא לשושלת דרך אדמו"רי מונקאטש
- רבי יקותיאל יהודה רובין המכהן במונסי, צאצא לשושלת דרך אדמו"רי גלגוב
- רבי מאיר לייפער בן האדמו"ר מנדבורנא פ"ת - משושלת נדבורנה וטמשוואר, המכהן בביתר עילית, צאצא לרבי צבי אלימלך ה"בני יששכר", דרך בנו רבי שמואל מפרמישלא, שלא כיהן באדמו"רות.
- הרב פסח שטרן בעל ה"בני אהרן" מדינוב נתניה, צאצא דרך אדמו"רי דינוב משושלת בעלז, ולאחר פטירתו בח' אדר א' תשע"ט, מכהן בנו רבי מנחם שטרן.
בוקווסק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנים נוספים של רבי דוד הראשון מדינוב היו רבי צבי אלימלך אבי חסידות בלאז'וב ורבי מאיר יהודה מבוקווסק. רבי מאיר יהודה נולד בשנת תר"ו. היה חתנו של רבי יוסף אלתר מרדוביץ ובזיווג שני נישא למרים בתו של רבי ישראל מקרמניץ (גיסו של חותנו הראשון). לאחר פטירת דודו הרב משה שיינפלד נקרא למלא את מקומו בדז'ילברץ. לאחר פטירת אביו החל לכהן באדמו"רות ורבנות בוקווסק. חיבר ספר בשם "אור למאיר" וכן הודפס ממנו (בשנת תשנ"ה) "ילקוט אמרי דוד". נפטר בי"ט בתשרי תרס"ט. חתניו היו אחיינו הרב חיים זיידא מרדוביץ, רבי אלעזר מגרודז'יסק, אחיינו רבי דוד שפירא מסאנוק והרב פנחס יוסף קנר רבה של זגורש.
בנו רבי דוד מילא את מקומו. נולד בה' בשבט תרל"ז[2]. נישא לבינה בתו של רבי יהושע מדז'יקוב ובזיווג שני לשרה בתו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט להונגריה. לאחר המלחמה חזר לפולין והתיישב בסאנוק והיה ידידו של הרב מאיר שפירא, על אף חילוקי הדעות ביניהם לגבי אגודת ישראל. נפטר בכ"ט בשבט תרפ"ד.
בנו רבי אלתר ראובן מילא את מקומו. נולד בא' בתמוז תרס"ה. היה חתנו של דודו הרב פנחס יוסף קנר. מילא בסאנוק את מקום אביו בגיל 19. בזמנו גדלה החסידות. נרצח בי"ח באייר (י"ט?) תש"ב בסמבור.
לנצהוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השני של רבי צבי אלימלך היה רבי אלעזר מלנצוט. נולד בשנת תקס"ח בריבטוטש. נישא לטויבא חוה בתו של רבי יהושע השיל הולס מדוקלה. היה תלמידם של אביו ושל רבי צבי הירש מזידיטשוב. בשנת תקפ"ט נקרא לכהן ברבנות ריבטיטש. בשנת תקצ"ח הגיע לסטריז'וב. לאחר פטירת אביו החל לנהוג באדמו"רות. בשנת תרי"ז התמנה לרבה של לנצוט בה נפטר בי"ב באלול תרכ"ה. חיבר ספר בשם "דברי בינה". בניו היו רבי שלמה, אבי חסידות מונקאטש, רבי מנדל (בערך תקצ"ח - בערך תרע"ב) ורבי שמחה (בערך ת"ר - תרע"ב, חתן רבי ישראל לייב מוואהרמן) ממלאי מקומו בלנצוט[3] ורבי צבי אלימלך שהחל לכהן אחרי פטירת אביו בבירטש (אחת מערי כהונתו של סבו רבי צבי אלימלך).
בנו של רבי מנדל מלנצהוט, רבי שמואל, (תרכ"ב- י"ז בשבט תרצ"ז בערך) היה חתנו של רבי יעקב יוסף מגלגוב, משנת תרמ"ה כיהן בגלגוב ומשנת תרס"ד בראדום. חתניו של רבי מנדל היו רבי חיים ראובן וגשל ממלא מקומו ברבנות לנצהוט, הרב מנחם מנדל קלינגברג (שושלת קומרנה), רבי יוסף דוד משאץ רדוביץ, רבי יחזקאל שרגא מגורליץ ארצות הברית ורבי יקותיאל יהודה מצאנז-שינאווא.
בניו של רבי שמחה, רבי אלעזר (תרכ"ה - י"ח בתמוז תרצ"ז, חתן רבי בנימין וולף מאוזריאן) ורבי צבי אלימלך (חתן רבי יצחק מטיסמניץ) מילאו את מקומו בלנצהוט. מחתניו של רבי שמחה היה רבי שמעון מירוסלב. בנו של רבי צבי אלימלך, רבי יצחק קטן-שפירא (תר"ע - י"א באייר תרנ"ט) כיהן כאדמו"ר מטיסמניץ בבורו פארק. היה חתנו של רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ.
חתנו של רבי מנדל, רבי חיים ראובן וגשל, מילא את מקומו ברבנות לנצהוט. היה נכדם של רבי יעקב ממעליץ ורבי אליעזר מדז'יקוב. אחריו כיהן בנו רבי אלתר יעקב יצחק. היה חתנו של רבי יצחק רובין מצפת, משושלת רופשיץ. לאחר המלחמה עבר לארצות הברית, וכיהן כאב"ד לנצהוט בבורו פארק. בניו הם:
- רבי יהושע מרדכי אלעזר אב"ד לנצוהט, חתן רבי יעקב מטשאקאווא.
- רבי שלום, אב"ד לנצהוט בוויליאמסבורג
- רבי יחזקאל שרגא מלנצהוט. בין חתניו הרב מנשה פיליפ, הרב מרדכי באב"ד רב מכון להוראה, הרב לייב קליין אב"ד קהל מחזיקי תורה טאב במונטריאול.
- רבי יחיאל אב"ד בית משה. חתנו של רבי שמואל צבי מספינקא.
- רבי אברהם מנחם מנדל אב"ד שינאווא, חתן רבי ישכר בער וודיסלאוו.
בירטש
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי צבי אלימלך (תר"א-כ' באדר תרס"ד) בנו של רבי אלעזר מלנצהוט, נישא לפריידא בתו של רבי יהודה ממעליץ ממנה נולדו לו ילדיו. לאחר פטירתה נישא לבתו של רבי יהושע אלעזר חודורוב (חתן רבי חיים מקוסוב).
בניו של רבי צבי אלימלך מבירטש היו רבי יוסף חתנו וממלא מקומו של רבי ישעיהו מדינוב ורבי מרדכי ממלא מקום אביו. רבי מרדכי (תר"ל - ג' בסיוון תש"ד) היה חתנו של רבי אברהם שמחה מבארנוב. היה מפורסם בצדקותו ובגדלותו בתורה. נרצח בשואה.
בנו של רבי מרדכי, רבי אלעזר (תרמ"ט - כ"ד באייר תשל"ג) כיהן ברבנות קיוויאשד (כיום בסלובקיה). היה חתנו של קרובו רבי חיים זיידע מרדוביץ ובזיווג שני של הרב יוסף אייכינשטיין מטרנופול (בנו של רבי סנדר מזידיטשוב). ניצל מהשואה בנס והיגר לניו יורק שם הקים בית מדרש וישיבה וכיהן בשם קיוויאשד. חתנו רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין (בן רבי אהרן מאיר משושלת זידיטשוב. נפטר א' באדר תשס"ד[4]) כיהן כרב בית הכנסת קיוושאד בפורסט הילס שברובע קווינס, ניו יורק וחתנו רבי משה הלברשטאם (משושלת קשאנוב-צאנז) כיהן כאדמו"ר מקיווישאד בוויליאמסבורג[5].
בניו של רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין הם רבי אהרן מאיר (חתן רבי אברהם דוד הורוביץ) המכהן כאדמו"ר מקיוויאשד ורב בית מדרש "זיכרון אלעזר" במונסי, רבי יוסף מרדכי המכהן כרב בבורו פארק, ורבי לייבוש המכהן כאב״ד בערטש במונסי. חתניו של רי״א אייכנשטיין הם הרב שלמה מייזליש (נכד הרב מסארוואש) - מכהן כרב שכונת טוטנהם בלונדון ורב דקהל חברה ש״ס. והרב יוסף וינברג - רב בבורו פארק.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.
- יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 147-150.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסידות דינוב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גרסאות אחרות:תקפ"ב, תקפ"ה.
- ^ אלפסי-תרל"ח.
- ^ הייתה מחלוקת בין בני העיר את מי לקחת.
- ^ תולדותיו באתר קברים.
- ^ מאמר על פטירתו של רבי אלעזר בקובץ "המאור", אתר HebrewBooks. תולדותיו בפורום "אידישע וועלט פארומס".
