חסידות דז'יקוב
חסידות דז'יקוב היא חסידות גאליצינית מגזע רופשיץ שפעלה בעיר דז'יקוב (טרנובז'ג). האדמו"ר הראשון היה רבי אליעזר הורוביץ, בנו השלישי של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.
מחסידות זו הסתעפו חסידות בארנוב, חסידות דמביץ, חסידות רוזבדוב, חסידות סטוטשין וחסידות בייטש.
הרב אלטר יחזקאל אליהו הורוביץ, האדמו"ר האחרון שכיהן בדז'יקוב, נרצח בשואה ועמו הסתיימה החסידות. לאחר השואה כינו את עצמם כמה מנכדי אדמו"רי השושלת בשם דז'יקוב.
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אליעזר הורוביץ נולד בשנת תק"נ. היה תלמיד של אביו, של רבי ישכר בר מרדושיץ ושל רבי צבי הירש מרימנוב. בשנת תר"ח, עשרים שנה אחר פטירת אביו, החל לכהן באדמו"רות בדז'יקוב. בסוף ימיו נטה להסתגר. נפטר ג' חשון תרכ"א. בנו השני רבי מאיר מילא את מקומו אחריו.
בניו האחרים היו, רבי ישראל מבארנוב, רבי ראובן מדאמביץ ורבי משה מרוזבדבוב.
רבי מאיר מדז'יקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מאיר הורוביץ נולד בשנת תקע"ט. החל לכהן כאדמו"ר בתרכ"א ובתקופתו התפתחה החצר. חיבר את הספר 'אמרי נועם'. נפטר בח' בתמוז ה'תרל"ז. בנו השלישי רבי יהושע מילא את מקומו. בנים נוספים של רבי מאיר כיהנו באדמו"רות: רבי טוביה, במיידון. רבי יחיאל, בפוקשיבניץ. רבי אהרן, בבייטש. רבי אשר ישעיה, ברימנוב.
רבי יהושע מדז'יקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהושע הורוביץ
בנו של רבי מאיר, רבי יהושע, נולד בט"ו באדר תר"ח. היה חתן של הרב לייבוש רייך, חסידו של סבו רבי אליעזר. היה מפורסם כחריף דעת וכעניו. חיבר את הספר 'עטרת ישועה'. נפטר בי"א בטבת תרע"ג.
חתניו היו רבי מנשה אייכנשטיין אב"ד ריישא[1], רבי עמנואל וולטפרייד (השני) מפשדבורז'-לודז', רבי פנחס נתן סאפרין מקומרנה-נאנאש ורבי דוד שפירא מבוקווסק.
רבי אלטר מדז'יקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו היחיד של רבי יהושע, רבי אלטר יחזקאל אליהו, נולד בג' בחשוון תרמ"ה. היה חתנו של דודו, רבי ישראל הגר מוויז'ניץ. בשנת תרס"ט החל לשמש כרב בדז'יקוב ואחר פטירת אביו גם כאדמו"ר. בהמשך עבר לטורנא. חסידיו משוערים באלפים. נרצח בשואה במחנה פלאשוב בה' באדר תש"ג. ילדיו היו: רבי חיים מנחם דוד (מנדל) (חתן דודו רבי עמנואל מלודז'), שימש כרב בדז'יקוב לאחר שאביו עבר לטורנא; רבי יהודה, רבי מאיר מריישא; רבי יעקב שלום, חתן הרב מנדל הרצוג מטרנוב; דבורה אשת הרב משה אברמוביץ. רובם נרצחו בשואה.
החסידות אחרי השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו השני של רבי אלטר היה רבי יהודה ("ר' יודאלע"). התגורר בגרוסוורדיין ליד חמיו, רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. כשפרצה המלחמה בהונגריה נשלח לגטו ומשם נמלט עם משפחת חמיו לרומניה, ולאחר המלחמה עלה עם חמיו ומשפחתו לישראל. לא כיהן באדמו"רות רשמית אך רבים התקרבו אליו. בסוף ימיו לקחוהו חסידיו מלונדון לגור שם, ושם נפטר.
- הרב יהושע הורוביץ, בנו של רבי מנחם דוד, רבה האחרון של דז'יקוב ובנו של רבי אלטר, עלה לארץ ישראל אחרי המלחמה אך סירב להתמנות לאדמו"ר על אף בקשת רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. בנו, הרב יחזקאל אליהו, פתח בשנת תשל"ד (1974) בית כנסת דז'יקוב בשכונת גאולה בירושלים עם כולל אברכים וכן הדפיס מחדש את ספרי אדמו"רי השושלת וספרים משלו והקליט שלושה אלבומים של ניגוני דז'יקוב. נפטר בד' באדר ב' ה'תשע"ו (14 במרץ 2016)[2]. בניו הם הרב חיים מאיר, האדמו"ר מדז'יקוב בגבעת זאב והרב מנחם דוד, האדמו"ר מדז'יקוב ירושלים,
- רבי נפתלי חיים אדלר, נינו של רבי נפתלי חיים מדז'יקוב-ירושלים, התגורר בנתניה ופתח שם בית כנסת ויזניץ-דז'יקוב. היה חתנו של רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ ובנו החורג של רבי ברוך מסערט ויז'ניץ. אחד מחתניו של רבי נפתלי חיים הוא רבי שמואל ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים. בניו של רבי נפתלי חיים הם הרב מרדכי שנהרג בתאונת דרכים בצעירותו ורבי ישראל אליעזר אדלר, שמונה בשנת תשע"ב לאדמו"ר מדז'יקוב ויז'ניץ. אחד מבניו של הרב מרדכי הוא רבי ישראל אליעזר, רב בית הכנסת "מנחה חדשה" דז'יקוב-ויז'ניץ בבורו פארק וחתנו של רבי יוסף חיים פרנקל מוויליפולי.
- רבי מתתיהו אייכנשטיין (תרמ"ו - ה' באלול תשכ"ט), בנו של רבי מנשה חתנו של רבי יהושע מדז'יקוב, כונה גם כן האדמו"ר מדז'יקוב-הולושיץ. נשא לבתו של רבי אברהם יעקב זילברשטיין אב"ד הולושיץ צאצא של האריה דבי עילאי. שימש באדמורו"ת באירופה ובשנת תרפ"ד היגר לארצות הברית. היה ממייסדי אגודת הרבנים. כל צאצאיו נרצחו בשואה.
- בבורו פארק כיהן רבי יהושע[3] (תרצ"ו - ב' בסיוון תשע"ג), בנו של רבי מאיר מריישא (בנו של רבי אלטר). שלושה מבניו הם אדמו"רים: הבכור רבי מאיר אדמו"ר במונסי, חתן רבי דוד משה מקרעטשניף; רבי יחזקאל ישעיה אדמו"ר בוויליאמסבורג, חתן רבי אלכסנדר יו"ט ליפא לאבין מזידיטשוב-ויליאמסבורג; רבי אליעזר שמעון אדמו"ר בבורו פארק, חתן רבי יהושע רובין אב"ד באבוב 45.
- במונסי מכהן רבי אברהם יעקב הורוביץ האדמו"ר ממעליץ - דז'יקוב בנו של רבי אליעזר ממעליץ-טורנא, צאצא של שני הגזעים, חתנו של רבי מנחם מנדל ווגשל משינאווא-מונסי.
גזעים אחרים מבית דז'יקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני רבי מאיר מדז'יקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי נפתלי חיים (מירושלים) מדז'יקוב וצאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הבכור של רבי מאיר מדז'יקוב היה רבי נפתלי חיים, 'הצדיק המופלא'. נולד בשנת ת"ר. חתן רבי משה מדומברובה חתנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. יועד על ידי אביו להיות ממשיכו. סבו רבי אליעזר העיד עליו שלא טעם טעם חטא מימיו. למד אצל רבי חיים מצאנז, מסופר שהיה מסוגר בביתו על תלמודו ולא יצא מביתו רק למקווה ולבית כנסת. כשחזר לדז'יקוב אביו רצה למנותו לרב אך רבי נפתלי חיים סירב. בכל זאת הגיעו אליו רבים לשאלות וברכות. לאחר תקופה, בשנת תרכ"ז, מאס רבי נפתלי חיים בעול שהוטל עליו בעל כרחו ועלה לארץ ישראל והתגורר בצפת. שם דבק ברבי דוד לובינער תלמידו של רבי שמואל השני מקאמינקא, והיה מעביר לו את האזכרות שקיבל מחו"ל. לאחר מכן עבר לירושלים. היה נוהג לסיים כל שיחה בנעימה 'והכהנים' מתפילת מוסף של יום כיפור ואכן נפטר בשעת אמירת העבודה במוסף של יום כיפור בשנת תרנ"ה. נקבר בחלקת גאליציה בהר הזיתים. חיבר את הספר 'מנחה חדשה'. חמיו רבי משה מדומברובה גם עלה לארץ ישראל בסוף ימיו והתגורר ונקבר בצפת. גם בן דודו ידידו ותלמידו רבי אברהם שמחה מבארנוב עלה לירושלים ונקבר על ידו בהר הזיתים.
בניו היו רבי אליהו ששימש כרב בזאלין, רבי בצלאל ששימש כרב בפילזנא ורבי אליעזר ניסן שעלה איתו לצפת. בתו פרומט נישאה לרבי פנחס נתן מקומרנה-נאנאש ובזיווג שני לדודה רבי אהרן מבייטש. צירל, בתו של רבי אליעזר ניסן, נישאה לרב מרדכי יהודה אדלר (נכד לאדמו"רי לעלוב) ובזיווג שני לקרוב משפחתה רבי ברוך הגר מסערט ויז'ניץ. בנה היה רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב, חתנו של (בן דודו של סבו) רבי חיים מאיר הגר.
רבי טוביה ממידאן וצאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השני של רבי מאיר מדז'יקוב היה רבי טוביה. נולד בשנת תר"ה. היה חתנו של רבי דוד מדינוב. כיהן כרב במיידן עד מלחמת העולם הראשונה אז נמלט לווינה שם נפטר בשנת תרע"ח. בנו היה רבי בן ציון ונכדו היה רבי טוביה.
רבי יחיאל מפאקשיווניץ וצאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הרביעי של רבי מאיר מדז'יקוב היה רבי יחיאל. חתנו של רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. נולד בשנת תר"י. משנת תר"מ כיהן כרב בעירה קופשיווניצה שבקרב היהודים הייתה נקראת בשמה המקורי פאקשווניץ. בשנת תרנ"ב גורש עם הנתינים הזרים מפולין והתיישב בטרנוב. נפטר בי' בשבט תרפ"ח ונקבר בדז'יקוב. בניו של רבי יחיאל היו רבי נפתלי ממלא מקומו בטרנוב רבי אלתר ממלא מקום אחיו ורבי אברהם חזר לכהן כרב בפאקשיווניץ. בתו הייתה נשואה לרבי שלמה הורוביץ, בנו של (בן דודו של אביה) רבי אברהם חיים מפלאנטש ובזיווג שני הייתה נשואה לרבי ישראל שלום יוסף הגר מאנטניא.
רבי אהרן מבייטש וצאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו החמישי של רבי מאיר מדז'יקוב היה רבי אהרן. נולד בסביבות שנת תר"י. נישא לבתו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. משנת תרמ"ו החל לשמש ברבנות בייטש. לאחר מכן עבר לקאשוי. נפטר בי"ב באדר א' תרפ"ז. חתניו היו הרב חיים סגל ליברמן מדוברה, הרב יקותיאל גרוס מברבשט, רבי יששכר בעריש הלפרין וקרובו הרב משה הורוביץ מקראס (משושלת לינסק).
- חתנו של רבי אהרן, רבי חיים סגל-ליברמן מונה לממשיכו של חמיו ברבנות ואדמו"רות, אך ויתר לגיסו רבי בעריש הלפרין ועבר לדוברה, שם פתח ישיבה גדולה. בהמשך עבר לצאנז. במלחמת העולם הראשונה גלה לרוסיה ונפטר בבוכרה בכ"ה באדר תש"ב. דברי תורתו הודפסו בספר "אמרי חיים".
- חתנו השני של רבי אהרן, רבי ישכר בעריש הלפרין (תרמ"ט - ה' בסיוון תשכ"ט) כיהן משנת תרע"ה כרב באלפין ולאחר פטירת חמיו החל לכהן בבייטש. משנת תש"ו החל לכהן באדמו"רות בארצות הברית.
- בנו הבכור של רבי אהרן, רבי אברהם צבי הירש, נולד בשנת תרמ"ז. נישא לבתו של רבי אהרן לייב רוקח מביאקווסק. בשנת תרע"ג היגר לניו יורק, שם החל לכהן כאדמו"ר מבייטש. נפטר בט"ז באדר תשכ"א ונקבר בנתניה.
- רבי שלום, ממשיכו באדמו"רות (חתנו של רבי יחזקאל שרגא רוזנפלד בן רבי חיים יעקב מקשאנוב, נפטר בכ"א באלול תשנ"ו). כיום מכהן בארצות הברית בנו רבי יחזקאל שרגא הורוביץ מבייטש.
- בנים נוספים: רבי משה (תרס"ז-תש"ב) חתנו של רבי אברהם יעקב הורוביץ רבה של פרוביז'נה, רבי חיים יוסף (תר"ע-תש"ב) חתן הרב אליהו ליכטנשטיין רבה של זקופנה, ואהרן. שלושתם נרצחו בשואה.
- בנו השני של רבי אהרן, רבי אלתר אליעזר, נולד בשנת תר"נ בערך. היה חתנו של רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב. מילא את מקום אביו בקאשוי. נפטר בי"ב באדר תרצ"ז.
- בנו רבי חיים שלמה כיהן כאדמו"ר מסטריזוב בניו יורק. מספריו: "דרכי נועם" ו"חידושי סוגיות". נפטר בכ"ז בכסלו תשכ"ט ונקבר בירושלים[4].
רבי אשר ישעיהו מרימנוב וצאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השישי של רבי מאיר מדז'יקוב היה רבי אשר ישעיהו. נולד בשנת תר"כ. נישא לבתו של רבי יוסף מרימנוב. התגורר ליד חמיו. חיבר פירוש לתורה ולהגדה של פסח בשם מעדני מלך. בשנת תרס"ה עבר לקרקוב ובמלחמת העולם הראשונה ברח לווינה שם התגורר עד פטירתו בי"ג בחשוון תרצ"ה. ומנוחתו כבוד בקראקא. בנו וממלא מקומו היה רבי צבי חיים מרימנוב חתן רבי ישראל הגר מויז'ניץ, ורב ברימנוב עוד בחיי אביו. נפטר בה' בסיוון תרצ"ט[6]. חתנו היה רבי יצחק פרידמן בנו של רבי ישראל מסדיגורה וממלא מקום חותן חותנו רבי יוסף ברימנוב.
רבי ראובן מדמביץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השלישי של רבי אליעזר מדז'יקוב היה רבי ראובן. נולד בערך בשנת תק"פ. בזיווג ראשון נישא לבתו של הרב איסר מרוזבדוב (ממנה נולד לו בנו הבכור) ובזיווג שני נישא לגבירה בשם דבורה. בצעירותו החל לכהן ברבנות דמביצה. מגיל 12 היה ער כל השבת והיה רוקד ללא הפסקה וחסידיו היו עורכים משמרות בשביל לרקוד איתו. נפטר בערך בשנת תרמ"ה. חתניו היו נכדי אחיו, הרב בצלאל מפילזנא, רבי ישראל יוסף מטורנא ורבי יצחק מבארנוב. בן נוסף שלו היה רבי נפתלי שכיהן כאדמו"ר וראב"ד בדמביץ. שהה תקופה בארצות הברית. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
רבי אלתר ישעיה מדמביץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו רבי אלתר ישעיה (תר"ז - כ"ז בטבת תרנ"ה) מילא את מקומו. לא היו לו ילדים.
רבי שמואל מדמביץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]את מקום רבי אלתר מילא אחיו (מאב) רבי שמואל (תרכ"ט - תרפ"ג), על פי פסיקת השינאווער. לפני כן כיהן כרב בפריסטיק. היה חתנו של רבי יחיאל ווגשל אב"ד פריסטיק (חתן דודו רבי יעקב ממעליץ ונכדו של רבי אלימלך מליז'נסק). היה תלמידם של רבי יחזקאל שרגא משינאווא ושל בן דודו רבי משה מרוזבדוב. חתניו היו הרב משה בן רבי אריה לייביש מגריבוב, רבי שלמה מחודורוב, הרב אשר ווגשל, קרובו רבי אברהם מזאלין (נכדו של בן דודו רבי נפתלי חיים) ורבי יצחק ממעליץ.
בנו של רבי שמואל, רבי צבי אלימלך מילא את מקומו. נולד בערך בשנת תר"ס. היה חתנו של רבי יהושע מריבטיטש. לאחר פטירת אביו לא היה לו היתר הוראה ופרצה מחלוקת בעירו האם לתת לו לכהן ברבנות. לבסוף נלקח לרב. נרצח במעליץ בשנת תש"ג עם אשתו וארבע בנותיו.
בנים נוספים של רבי שמואל היו הרב חיים יעקב והרב יהושע מדמביץ-ניו יורק.
רבי משה מרוזבדוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הרביעי של רבי אליעזר, רבי משה נולד בה' אייר תקפ"ה, חתן הייטב לב מסיגוט, כיהן ברבנות העיר רוזבדוב, נפטר י' סיון תרנ"ד.
בניו רבי צבי הירש, רבי אברהם חיים, רבי יצחק.
רבי צבי הירש
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי צבי הירש נולד בשנת תר"ט. מילא את מקום אביו ברבנות העיר ראזוואדוב, עד לתחילת מלחמת העולם הראשונה, ולאחמ"כ התגורר בעיר ריישא, ושם נפטר בי' מרחשון תרע"ט.
רבי אברהם חיים מפלאנטש
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אברהם חיים נולד בשנת תר"י, כיהן כאב"ד פלאנטש, נפטר כ"ט תשרי תר"פ.
רבי יצחק מסטוטשין
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יצחק מסטוטשין (י' טבת תרכ"ב–כ"ד אדר א' ת"ש), נישא לאסתר ליבא בת רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב. בשנת תרמ"ד החל לכהן ברבנות סטוטשין, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ד החל לכהן גם באדמו"רות. כיהן בה ברבנות עד מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד. לפני מלחמת העולם הראשונה עבר לטרנוב.
ילדיו - יענטע, רבי אלטר מאיר, רבקה, רבי יהודה, דבורה.
בנו רבי יהודה הורוביץ, נולד בי"ג תמוז תרנ"ב, מילא את מקומו בעיר סטיטשין. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט ללמברג, משם נשלח לעבודת פרך בסיביר. משם הועבר לסמרקנד, ובה שהה עד לסיום המלחמה, בשנת תש"ו עבר להתגורר באנטוורפן שבבלגיה, בשנת תש"ז היגר לארצות הברית שם פתח את בית מדרשו.
נכדו רבי אליעזר יודקובסקי, בן בתו חנה, מכהן כאדמו"ר על מקומו. תלמידו רבי מרדכי מנשה זילבר מכהן כאדמו"ר מתולדות יהודה סטוטשין.
ניגוני דז'יקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחצר דז'יקוב אוצר גדול של ניגונים חסידיים. ניגוני דז'יקוב מפורסמים ביופי וברגש עמוק ומושרים כיום בחצרות חסידיות רבות. כמו כן יש באוסף הניגונים, ניגוני מארש, המפורסם שבהם הוא ניגון לכה דודי שמושר בכל הציבור האשכנזי החרדי. הנגינה בדז'יקוב התפתחה בזמן רבי מאיר מדז'יקוב ובזמן בנו רבי יהושע, אז החלו להלחין ולשיר ניגונים יותר מורכבים מאשר הניגונים הישנים מבית רופשיץ. בין המלחינים בחצר דז'יקוב היה גם רבי אשר ישעיהו מרימנוב בנו של רבי מאיר[7]. מארש לפיוט "שערי ארמון" המנוגן בחסידות בתפילת נעילה, מבוסס על מארש רוסי[8].
רבי חיים מאיר הגר הכניס לויז'ניץ ניגונים ששמע אצל דודו רבי יהושע מדז'יקוב כדי להשאיר זכר לדז'יקוב[9].
מוסדות חסידי דז'יקוב בירושלים (בראשות הרב יחזקאל אליהו הורוביץ) הפיקו סדרת אלבומים של ניגוני בית דז'יקוב (יצא מחדש בדיסקים בהפקת "לחיים אידן" של יוסף משה כהנא). שמותיהם:
- שירו לה' שיר חדש (1) (תשעה שירים) בעיבודו של משה מרדכי רוזנבלום
- קבל רנת עמך (2) (תשעה שירים) בעיבודו של רוזנבלום
- והראנו בבניינו (3) (תשעה שירים) בעיבודו של רובי בנט
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ירושלים: המכון להנצחת יהודי גליציה, תשל"ח-תשס"ה.
- יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 126–130.
- יצחק אלפסי, ממלכת החכמה: תולדות בית ראפשיץ-דז'יקוב, ירושלים: כרמל, 1994.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמרי נועם על חמישה חומשי תורה ועל המועדים באתר היברובוקס.
- עטרת ישועה על חמישה חומשי תורה ועל המועדים באתר היברובוקס.
- על רבי אלטר מדז'יקוב- בספר קדוש ישראל חלק ב' פרק כ"ג מאת נתן אליהו רוט. אתר היברובוקס.
- ניגון שלום עליכם של ראפשיץ (נוסח דז'יקוב), בביצוע מנדל בריכטא, באתר הפיוט והתפילה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מחבר ספר 'אלפי מנשה ותורת האשם'. בנו של רבי ישכר בעריש מוורצקי (ה"מלבוש"). ראו עליו גם בפורום אוצר החכמה.
- ^ משה ויסברג, האדמו"ר רבי יחזקאל אליהו הורוביץ זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 14 במרץ 2016
- ^ האדמו"ר רבי יהושע הורביץ מדז'יקוב ארצות הברית זצ"ל באתר בחדרי חרדים.
- ^ כתבה על פטירתו המשך בקובץ המאור.
- ^ בדרכו האחרונה: הלוויית האדמו"ר מסטריזוב ארצות הברית זצ"ל, אתר כל הזמן.
- ^ ארונו הועלה לישראל לאחר השואה. ראו עליו בקדוש ישראל חלק ב' פרק כ"ג באתר היברובוקס.
- ^ לחסידים מזמור.
- ^ צעירי ויז'ניץ גיליון 19 תשנ"ד, אתר היברובוקס.
- ^ ראו גם בספר מאיר החיים (באתר היברובוקס).
