ורנר הרצוג

ורנר הרצוג
Werner Herzog
	ורנר הרצוג
לידה	5 בספטמבר 1942 (בן 82); מינכן, גרמניה הנאצית
שם לידה	Werner Herzog Stipetić
מדינה	גרמניה
תקופת הפעילות	מ-1962
מקום לימודים	גימנזיית מקסימיליאן במינכן (1961); אוניברסיטת מינכן; Theodor-Heuss-Gymnasium Heilbronn ;
בן או בת זוג	לנה הרצוג (1999–?) ; אווה מאטס ;
פרסים והוקרה	צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2012); פרס ראוריס (1979); Bayerischer Poetentaler (2000); פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2019); פרס גילדת הבמאים האמריקנית ;
	https://www.wernerherzog.com/
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

ורנר הרצוג (בגרמנית: Werner Herzog; נולד ב-5 בספטמבר 1942) הוא מפיק, תסריטאי, שחקן ובמאי קולנוע ואופרה גרמני. ורנר נחשב לחלק מתנועת הקולנוע הגרמני החדש. סרטיו לרוב מציגים גיבורים שאפתניים עם חלומות בלתי אפשריים, אנשים עם כישרונות ייחודיים בתחומים אזוטריים, או אנשים שמוצאים את עצמם בקונפליקט עם הטבע. הסתירות והמגבלות של החברה המערבית הן נושא חוזר בסרטיו.

הרצוג ביים למעלה מ-60 סרטים עלילתיים ותיעודיים מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. בין יצירותיו הבולטות: אגירה, זעם האל (1972), החידה של קספר האוזר (1974), נוספרטו הערפד (1979), פיצקרלדו (1982), גריזלי מן (2005), מפגשים בקצה העולם (2007).

ביוגרפיה

נעוריו

נולד בשם ורנר הרצוג סטיפטיק (Werner Herzog Stipetić) במינכן שבגרמניה הנאצית, לאם אוסטרית ממוצא קרואטי ולאב גרמני. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה עבר עם אמו, מאימת הפצצות בנות הברית על מינכן, לכפר טשרנג שבאלפים הבוואריים היכן שמשפחתם התגוררה בתנאים בסיסיים. בגיל 12 חזר עם משפחתו למינכן. אביו נטש את המשפחה בנעוריו.

הרצוג טען שערך באנציקלופדיה על עשיית סרטים ומצלמת ה-35 מ"מ שגנב מבית הספר לקולנוע הספיקו לו כדי להתחיל להתעניין בתחום. בפרשנות על "אגירה, זעם האל", הוא מצהיר, "אני לא רואה בזה גנבה, זה היה צורך, הייתה לי איזו זכות טבעית למצלמה". הוא התחיל לימודי היסטוריה וספרות באוניברסיטת מינכן ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת דוקסני בפיטסבורג שבפנסילבניה.

ראשית הקריירה

בראשית שנות ה-60 עבד כרתך במפעל ברזל כדי לממן את סרטיו הראשונים.

יחד עם קולנוענים אחרים, הרצוג הוביל את פריחתו של הגל החדש בקולנוע המערב גרמני. הסרטים שנוצרו כחלק מתנועה זו היו בהושפעו מתנועת הגל החדש הצרפתי והופקו ברובם בתקציב נמוך. מלבד שחקני קולנוע מקצועיים, הרצוג ידוע בליהוק תושבי המקום בו הוא מצלם.

פרסים ותשבחות

הוא וסרטיו זכו והיו מועמדים לפרסים רבים. הפרס המשמעותי הראשון בו זכה היה דוב כסף עבור "סימנים של חיים" סרטו מ-1968. ב-1975 "החידה של קספר האוזר" זכה בפרס השופטים המיוחד (הידוע גם בשם "כסף פאלם") בפסטיבל קאן. ב-1979 הסרט נוספרטו הערפד היה מועמד גם כן לדוב הזהב. הרצוג זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר עבור Fitzcarraldo ב-1982 בפסטיבל קאן. סרטים נוספים בבימויו שהיו מועמדים לפרס דקל הזהב הם "וויצק" ו-"מקום בו חולמות הנמלים הירוקות".

סרטיו היו מועמדים לפרסים גם בפסטיבלים חשובים אחרים ברחבי העולם. "אגירה, זעם האל" היה מועמד לפרס סזאר ב-1976. "דיטר הקטן חייב לעוף" היה מועמד לפרס אמי ב-1997. "החבר הכי טוב שלי" היה מועמד לפרס האקדמיה האירופית לקולנוע ב-1999, ו-Scream of Stone ו-The Wild Blue Yonder היו מועמדים לפרסים בפסטיבל הסרטים של ונציה. בשנת 1987 הוא ואחיו למחצה לאקי סטיפטיק זכו בבוואריה בפרס ההפקה הטובה ביותר עבור הפקת הסרט "קוברה ורדה". בשנת 2002 זכה בפרס "הדרקון של הדרקונים" פרס כבוד במהלך פסטיבל הסרטים בקרקוב.

הרצוג זכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-49 של סן פרנסיסקו בפרס כבוד על בימוי. ארבעה סרטים שלו הוקרנו בפסטיבל הסרטים הבינלאומי. גריזלי מן, בבימויו של הרצוג, זכה בפרס אלפרד סלואן בפסטיבל סאנדנס ב-2005. "מפגשים בקצה העולם" זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של אדינבורו ב-2008.

ב-2009 שניים מסרטיו היו מועמדים בתחרות בפסטיבל ונציה. הרצוג היה הנשיא של חבר המושבעים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ב-2010.

ב-2024 יצא לאור בעברית ספרו "דמדומי העולם", שילוב של ממואר, ספר היסטוריה ורומן, שמגולל את סיפורו של קצין המודיעין היפני הירו אונודה, שהתחבא שלושים שנה בג'ונגל באי בפיליפינים, שם חי בסתר מאז 1944, משוכנע שמלחמת העולם השנייה טרם הסתיימה^[1].

חיים אישיים

הרצוג היה נשוי שלוש פעמים ויש לו שלושה ילדים. מ-1999 הוא נשוי לאמנית הרוסייה-אמריקאית, לנה הרצוג(אנ')(לבית פיסצקי), והשניים חיים בלוס אנג'לס.

יצירה

הרצוג ביים 20 סרטים עלילתיים, 7 סרטים עלילתיים קצרים, 31 סרטים תיעודיים ו-8 סרטים תיעודיים קצרים. מעבר לכתיבה של סרטיו שלו, הוא כתב 4 סרטים שבוימו על ידי אחרים. הרצוג שיחק ב-26 סרטים והפקות טלוויזיה. ביים מס' הפקות אופרה.